תוכחת הושע
תוכחת הושע

ספר הושע, הראשון בקובץ התרי עשר, מספר את קורותיו ונבואותיו של הנביא הושע בן בארי, שפעל בממלכת ישראל באמצע ימי בית ראשון, לקראת חורבן ממלכת ישראל. מאז ועד היום ההיסטוריה ידועה ויש שיאמרו אף חוזרת על עצמה במידת מה.

בפרק ג' פסוק ד' נכתב על משבר המנהיגות ופגיעה בסמליו הדתיים של עם ישראל בזו הלשון: "כִּי יָמִים רַבִּים, יֵשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר, וְאֵין זֶבַח וְאֵין מַצֵּבָה; וְאֵין אֵפוֹד, וּתְרָפִים" ולמה הדבר דומה בעת הזו?

בימים האלו אין לכאורה מנהיג בישראל. או ליתר דיוק- ישנם פוליטיקאים צדקנים, דמוקרטים אצילים ושומרי סף אמיצים לכאורה, שלא מאפשרים, הלכה למעשה, לאף מנהיג נבחר להנהיג ולהוביל את המדינה, למעט לקראת סבב הבחירות הבא. זאת למרות לשון החוק שכופפה, על אף הנורמה שנרמסה ורצון העם שאותו שוב ושוב שואלים, אך לתשובתו משום מה לא מקשיבים אותם ה"אין מנהיגים". כך זה כשלא מימין, לא משמאל ואף לא מהמרכז השפוי לכאורה, יש מי שמצליח למצוא את שביל הזהב ולהוביל לאחדות ולפשרה, על חשבון אגו מנופח או יוהרה.

בימים אלו אין לכאורה ממשלה מתפקדת בישראל, משום שאין הכרעה ברורה ואין מנהיגים המסוגלים להגיע להסכמות ולהרכבת ממשלת אחדות, או אפילו ל"סתם" ממשלה חדשה. ישנם רק אותם "מנהיגים מוכשרים" המסוגלים לסכלה, או כאלו המאשימים את כולם חוץ מאשר את עצמם, נוכח חוסר ניסיונם והעדר מנהיגותם לעת עתה.  

בימים אלו אין קבלת החלטות מהותיות בישראל, אלא הכרזות ואמירת סיסמאות ריקות, פופוליסטיות וממוחזרות לעם קשה עורף או רק אדיש וסומא, שאינו מבין את גודל השעה ואינו מבחין בעצמת הסכנה.

בימים האלו אין בישראל תקציב מאושר להחלת תכניות העבודה במשרדי הממשלה, ממשרד הביטחון ועד לרווחה, ממשרד החינוך ועד התחבורה, ממשרד הבריאות ועד לסיום החלמאות או לחברה קדישא!
החורף אמנם ממשמש ובא אך תקציבים, היתרים והרשאות כבר למעלה משנה בהקפאה עמוקה. 

בימים האלו רבו המחלוקות, הריב והמדון בין יהודים חובשי ספסלי הישיבה עם המגבעת או הכיפה, לבין יהודים החובשים את כסאות המכללות עם הכומתה או תלבושות הגאווה.

האלימות בחברה גואה על הכביש, בבית ובשכונה. הסכנות לכולנו אורבות מעבר לפינה, אך מי יאכלס את הקדנציה הראשונה ו"הקדושה", נותרה השאלה החשובה, בהא הידיעה.

קבלת תיק שר לרגע בממשלת מעבר, בתמורה לשמירה על אחדות הקואליציה הנכה, אינה נחשבת עדיין כשוחד לכאורה, אך שינוי מגמה והשפעה על התקשורת המכורה- זו עבירה המצדיקה חקירה ורדיפה?! 

כדברים הללו נכתב בספר הושע פרק ד' בתמציתיות רבה, המתארת את מצבנו בעת הזו: "שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  כִּי רִיב לַיהוָה, עִם-יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ--כִּי אֵין-אֱמֶת וְאֵין-חֶסֶד וְאֵין-דַּעַת אֱלֹהִים, בָּאָרֶץ". שלושה יסודות אלו חשובים לחברה מתוקנת החפצה חיים, כאז כך היום, היש דורש לשלושתם באמת ובתמים בארץ הזאת?

ממשיך הושע בדברים אלו בפסוק ב' ומלין על העוולות הרבות אשר פשו בעם: "אָלֹה (קללות ושבועות) וְכַחֵשׁ, וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף; פָּרָצוּ, וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ (מרוב שפיכות דמים ומעשי רצח). עַל-כֵּן תֶּאֱבַל הָאָרֶץ, וְאֻמְלַל כָּל-יוֹשֵׁב בָּהּ, בְּחַיַּת הַשָּׂדֶה, וּבְעוֹף הַשָּׁמָיִם; וְגַם-דְּגֵי הַיָּם, יֵאָסֵפוּ (ימותו).

בפסוק ד' מתאר הנביא מצב בו אדם נמנע מלהעיר לחברו על התנהגותו ומעשיו, אך אינו נרתע מלהלין על מנהיגיו, לחלוק עליהם ולהתעמת עמם עד שכושלים כולם וכנסת ישראל מתבטלת ודוממת: "אַךְ אִישׁ אַל-יָרֵב, וְאַל-יוֹכַח אִישׁ; וְעַמְּךָ, כִּמְרִיבֵי כֹהֵן. וְכָשַׁלְתָּ הַיּוֹם, וְכָשַׁל גַּם-נָבִיא עִמְּךָ לָיְלָה; וְדָמִיתִי, אִמֶּךָ".

כך בדיוק, במשך תקופה ארוכה של למעלה משנה, הייתה מדינת ישראל למשותקת ורק ידה עוד נטויה עם האצבע הקלה המצביעה על הקלפי לקראת הסבב הבא....ואז מה? האם יתקיימו בנו דבריו של הנביא הושע, הכתובים בפרק ג, בהשאלה לעת הזו:" אַחַר, יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִקְשׁוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם; וּפָחֲדוּ אֶל-יְהוָה וְאֶל-טוּבוֹ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים".

כל אזרח ישראלי בר דעת, החי במדינה ומבין את גודל השעה ומודע לסכנות, לעוולות ולאיוולת, יזדהה בוודאי עם הפסוק החותם את ספר הושע פרק יד: "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם:  כִּי-יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה, וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים, יִכָּשְׁלוּ בָם".  

האם בעוד מערכת בחירות יקרה ומסוכנת לאחדות העם ולביטחונו, בעת הזו בפרט, ימצאו בעם ישראל אותם החכמים, הנבונים, הישרים והצדיקים שינהיגו את המדינה בעשור הבא?!