הפעם תאמינו לסקרים

אם סער לא ינצח את נתניהו, מגמת הירידה בכוחו של הליכוד עלולה להימשך והשמאל ימצא את עצמו עם 61 מנדטים כולל המפלגות הערביות.

צחי לוי , כ"ז בכסלו תש"פ

עכשיו כבר ברור: הבחירות הפנימיות לראשות ליכוד יכריעו את גורל הבחירות הכלליות לכנסת במרץ.

המחשבה שאפשר להצליח עם אותו "טריק" בפעם השלישית, אחרי שנכשל פעמיים ברציפות, היא לא סבירה באופן קיצוני.

יתרה מזו, אנו רואים התרסקות של הליכוד בין מערכות הבחירות, מ-39 מנדטים (כולנו+הליכוד) בכנסת ה-21, ל-32 מנדטים בכנסת ה-22. איבוד של 7 מנדטים ישירים של הליכוד, וסך הכל חמישה מנדטים ברמת הגוש. אלו הן העובדות.

מצד שני, כל תשעת הסקרים שפורסמו בשבועיים האחרונים מוכיחים שגדעון סער מביא לגוש הימין את הסיכוי היחיד להקים ממשלת ימין. מעבר לעובדה הפשוטה שסער אינו חסום אצל ליברמן, גוש הימין עם סער מגיע לכ-60 מנדטים בכמה סקרים, בעוד שנתניהו מדשדש באזור 54-53 מנדטים.

הסיבה לתוצאה המעולה של סער פשוטה: יש רבים בימין שלא מוכנים להצביע לנתניהו ומתפתים להצגה של "כחול-לבן" שמגדירה עצמה מפלגת מרכז עם קריצה לימין בדמות מפלגת "תלם" של יעלון.

כאשר סער עומד בראש הליכוד, הוא מביא משם 6-5 מנדטים, ולכן, בהעדר מפלגת "ימין רך" בסגנון כחלון, סער המועמד היחיד שמגדיל גוש הימין.

אפשר להחליט לא להאמין לסקרים רק כי זה לא נוח, אבל העובדות הן ששתי מערכות בחירות ברציפות הסקרים חוזים במדויק את היחסים בין הגושים, ובשיטת הממשל שלנו זה מה שקובע.

אם סער לא ינצח מחר את נתניהו, מגמת הירידה בכוחו של הליכוד עלולה להימשך, והשמאל ימצא את עצמו עם 61 מנדטים יחד עם הערבים, גם ללא ליברמן. במצב כזה, שם גוש לא יועיל, והשמאל יקים את ממשלת אוסלו ג'. זו הסכנה הגדולה, ורק סער יכול למנוע אותה ולהפוך את הקערה. נתניהו יוביל אותנו לאופוזיציה, סער יוביל את המחנה הלאומי לשלטון.

נימוק נוסף, לא פחות חשוב, הוא הנימוק האידאולוגי. כל מי שקצת מכיר את גדעון סער או עקב אחר פעילותו, יודע שסער הוא ימין אידאולוגי והוא נמצא הרבה יותר ימינה מנתניהו.

מדינית - סער הוא איש ארץ ישראל השלמה שגדל בנוער התחיה, הביע אין ספור פעמים תמיכה בסיפוח שטחי C, מתנגד חריף למדינה פלסטינית, ובשונה מנתניהו שהצביע בעד ההתנתקות, שבלם בניה ביו"ש וקיבל את טראמפ ב"אשמח לקדם איתך את חזון שתי המדינות", סער הוא ימין אמיתי, קורא פעם אחר פעם לבנות ביו"ש והצביע נגד ההתנתקות באופן עקבי.

בתחום המשילות – סער הוא שמרן משפטי, הוא הניח במהלך הקמפיין תוכנית משילות בוררה הכוללת את פיצול תפקיד היועמ"ש, חקיקת חוק יסוד החקיקה הכולל פסקת התגברות, שימוע פומבי לשופטי עליון, הקמת גוף ביקורת אפקטיבי על הפרקליטות ורפורמה מקיפה ל דה-פליליזציה של עבירות פעוטות המביאות היום לכתב אישום פילילי והמרתן בקנס. נתניהו אגב, התגאה בכך ש"שמר על המערכת" ובלם את כל הרפורמות השמרניות.

יחסי דת מדינה – סער הוא אדם מסורתי, שומר שבת, כשר חינוך הכניס למערכת החינוך הממלכתי מקצוע של "מורשת ישראל", הוא היה היחיד ששלח תלמידים לסיורים במערכת המכפלה, הוא זה שחוקק את חוק המרכולים ואף אכף אותו (בשונה אפילו משרים חרדים שחששו לאכוף) והוא מתנגד למסחר בשבת.  

מסתננים – כל גורם שעסק בנושא יודע שגדעון סער, כאשר היה שר פנים בנה את מתקן "חולות", העביר חוק גירוש מסתננים בכנסת ואכן הצליח לגרש מסתננים רבים, עד אשר בג"ץ עצר אותו. באותה נקודה סער ביקש להעביר פסקת התגברות על בג"ץ כדי להמשיך לגרש, אך נתניהו נמנע מכך, ולכן נשארנו תקועים עם 250,000 שוהים לא חוקיים בישראל. לסער מחויבות מלאה לגירושם.

ביטחון – סער היה חבר ב-3 קבינטים שונים והוא מביא ניסיון ביטחוני עשיר. סער קרא פעם אחר פעם לפרז בכוח את עזה מנשק כדי שלחמאס לא יהפוך לחיזבאללה שהמאיים היום על ישראל בטילים כבדים. על רקע זה היה ויכוח בינו לבין נתניהו כבר אחרי מבצע "צוק איתן". בעוד נתניהו "מכיל" את המצב מול הרצועה, סער מבקש לפתור את הבעיה ופשוט להסיר את האיום.

למתפקדי הליכוד, נאמני ארץ ישראל, הבחירה ביום חמישי פשוטה: רק סער יכול להביא לשלטון למחנה הלאומי ולמנוע את אסון אוסלו ג'. ניצחון שלו ייקח את הליכוד ימינה בכל פרמטר, ויאפשר סוף סוף לבחור ימין ולקבל ימין.