כוחן של מילים טובות

אבינועם הרש , ג' בטבת תש"פ

דעות אבינועם הרש
אבינועם הרש
עצמי

אף פעם לא הבנתי באמת את הכוח של מחמאה עד שפעם אחת בכיתה ד', תלמיד שלי ענה תשובה מבריקה בשיעור תורה.

התלהבתי מהתשובה מאוד אבל כרגיל, הרושם שלי התפוגג לי בהמשך היום ועד שהגעתי לביתי כבר שכחתי ממנה לגמרי.

אחרי שעה, מחכה לאוטובוס התחילו לצוף לי כל מיני דברים וגם התשובה המבריקה הזו צפה ועלתה. אמרתי לעצמי, מה אכפת לי? גם ככה אין לי עכשיו מה לעשות אז בוא לפחות ונשמח את אמא שלו שהייתה אם חד הורית וקשת יום.

אז התקשרתי אליה ואמרתי לה שהיום הילד שלה פשוט הבריק בשיעור ושתדע שבאופן כללי מדובר בילד מקסים עם עתיד מבטיח.

חיכיתי לשמוע את התשובה שלה אבל כל מה ששמעתי מעבר לקו הייתה רק שתיקה.

אני כזה: "הלו?....את שומעת?".

שתיקה.

אחרי כמה רגעים קול מרוסק של בכי עונה לי:

"אתה לא מבין, בדיוק היום הייתה לי מריבה נוראית עם אחת מהאמהות שהעליבה אותי ואמרה לי בטון מזלזל כזה: "גברתי, את יודעת בכלל מה זה חינוך?".

כאילו שבגלל שנפרדתי מבעלי ויש לי קשיים כלכליים אז אני לא יודעת לחנך את הילד שלי והבטן כואבת לי כבר מהבוקר, ועכשיו המילים האלו שלך, המחמאה הזו...אתה באמת לא מבין...".

האמת שלא ציפיתי לתגובה כזו. כולה רציתי להרוג כמה דקות עד לאוטובוס וגם לא להשתעמם יותר מידי ופתאום השיחה הזו נלקחה למקום אחר לגמרי.

ואז אמרתי לעצמי: בואנ'ה, אני טיפש, אבל לגמרי!

מה אכפת לי לעשות מנהג שבו בכל יום אני מתקשר להורה אחד או שולח לו לפחות הודעת ווטסאפ/מייל/יונת דואר/מה שיהיה ובהודעה הזו אני אשמח אותו ואפרגן לילד שלו ואהפוך את היום שלו לטוב וקסום יותר?

אני משקיע כל כך הרבה משאבים על שטויות ודברים באמת בטלים, אז דווקא כאן, עם ההשקעה האפסית הזו והרווח האין סופי הזה אני מתעצל?

ומאז אני משתדל לפחות פעם ביום/יומיים לפזר את אבקת הקסמים המיוחדת הזו, של פרגון לילדים שרק מורים יכולים להחזיק.

ומה לגבי הילדים והתלמידים שלנו? האם ראיתם את הכוח של מילה טובה לנפח ולהשקות את הדימוי העצמי של התלמידים והילדים שלנו שנמצאים מעצם היותם במערכת החינוך בתחרות מתמדת ובהשוואה תמידית עם שאר התלמידים?

והאמת היא שלא צריך לעשות דוקטורט בכדי להעיף מחמאות ולעטוף אותם כמובן בצורה כזו שהם יראו גם אמינות ומחוברות למציאות. 

תחשבו על עצמנו: כמה פעמים אמרו לנו מילה טובה במערכת החינוך? לדעתי אני יכול לספור על אצבע אחת את מספר הפעמים בהם מורים החמיאו לי ואלו שכבר כן החמיאו נכנסו לי ללב ולנשמה ואני זוכר ומוקיר אותם עד היום.

טיפים להורים

עשו לעצמכם כלל ונסו להתרגל ולהחמיא לילדים שלכם לפחות פעם ביומיים: 

בהתחלה המחמאות ייראו אולי מאולצות ומלוות בטעם של צבע מאכל אולם מהר מאוד תגלו את ההשפעה העצומה שיש להם:

ילדים שגדלים באווירה של מחמאות מסתכלים על העולם באופן אחר מילדים שלא זוכרים מתי שמעו את המחמאה האחרונה שלהם. ואת התוצאות והרווח לטווח הארוך אתם כבר תראו ותגלו בעצמכם.