למה לא בירכנו 'הטוב והמיטיב'?

הרב יואל קטן , ד' בטבת תש"פ

משפחת כהן, שכנים שלנו, חפרו בגינה כדי לבנות בריכה – ונתקלו בסלע קשה ומנצנץ. אי אפשר לזוז. הביאו פועלים וטרקטור ומהנדס כרייה ואח"כ מומחה למתכות, חפרו וחפרו, ופתאום מצאו שמתחת לגינה ולבית של משפחת כהן נמצאת שכבת סלע המכילה זהב.

כרייה זהירה ובחינה מדוקדקת מצאו שזהו זה – אכן האדמה מתחת לחלקה שלהם מלאה זהב, ובכרייה איטית ומקצועית וזהירה מדובר על תוספת הכנסה מובטחת למשפחת כהן של כמאה אלף ₪ לחודש למשך שנים רבות. השמחה הייתה גדולה, התקבלו כל האישורים מכל המשרדים ושולמו כל המיסים, הותקן המיכשור הדרוש וסוכמו כל הנהלים, וביום בהיר אחד החל זרזיף דק של זהב לזרום במתקנים שהוצבו במה שהיה פעם הגינה המשפחתית, זרזיף שלפי כל הסימנים אמור לזרום עוד עשרות שנים. כל המשפחה התכנסה וחגגה את הנס הזה בהלל והודאה לה'.

כמובן שהדבר כבר גרם, ויגרום עוד יותר בעתיד, לשינוי גמור בגישה הכלכלית של המשפחה, באפשרות שלה לעזור לאחרים, בתוכניות לימוד התורה של הגברים ובהרחבת הידע התורני של הנשים ועוד ועוד. אחרי התייעצות עם רבנים הוחלט במשפחת כהן לחגוג כל שנה בתאריך תחילת זרימת הזהב את הנס שקרה להם, עם תפילות והודאות ושמחה ויום טוב למשפחה ולכל מקורביה ואוהביה. כך צריך להיות, בנס ליחיד אומרים את ברכת 'שהחיינו', ובנס משותף לרבים אומרים 'הטוב והמיטיב'.

האמת שאת משפחת כהן אני לא מכיר, אבל אתמול, ב' בטבת תש"פ, מוצאי חנוכה, החל לזרום הגז בצינורות מאגר הענק 'לווייתן'. אני רחוק מאוד מלהיות מומחה לגז ולאנרגיה, אבל קראתי קצת ושמעתי קצת, ואני לא מצליח להבין למה אנחנו וקהילותינו ובתי מדרשותינו לא עשינו מזה יותר 'עניין'. נס גדול היה פה, חוזים ארוכי טווח ועתירי ממון כבר נחתמו עם שש מדינות ואמורים להיחתם עם מדינות נוספות בעתיד הקרוב, המצב הכלכלי של מדינת ישראל משתנה לחלוטין מול עינינו – וכמעט שאין פוצה פה ומצפצף! האם בעל הנס אינו מכיר בניסו?

היי, משפחת כהן, תתעוררי! לא מדובר בזרזיף דק של זהב - אלא בצינורות עבים וארוכים של גז יקר וטוב, בכמויות מדהימות, דמיוניות, שאמורות לשנות באופן משמעותי לא רק את הכנסות המדינה, הקופה הציבורית של כולנו, שגם זה דבר גדול, אלא גם להשפיע עלינו ישירות ע"י ירידת מחיר החשמל והמים וכל המוצרים עתירי האנרגיה, ע"י עליית כוחו של המטבע הישראלי, ע"י שיפור דרסטי של מצבנו המדיני בהרבה מדינות שבהם הכסף פותח שערים, ועוד ועוד.

מדובר על בשורה טובה, מדובר על מתנה טובה, מדובר על חיוך של ריבונו של עולם כלפינו – ואנו מחשים? לא ייתכן. צריך הודות מקרב לב לריבונו של עולם, הודייה פרטית והודייה ציבורית ולאומית. אי אפשר להמשיך לומר בתפילה כצפצוף הזרזיר 'על ניסיך שבכל יום עמנו' בלי להתכוון גם לנס הזה, הנס הכלכלי ש'נפל' עלינו בלי שחלמנו עליו, שהוא רק חלק משרשרת ניסים שאנו זוכים לה בימים ובשנים אלו.

שוב – אני לא יודע שום דבר שכולנו לא יודעים, גם לא אהנה מהגז הזה יותר מאשר כל אחד מאיתנו. אני רק מפנה את תשומת הלב של הקוראים, מנסה להפנות את תשומת הלב הציבורית, לאירוע ענק שאולי קצת התחמק ונעלם מתחת לרדאר הציבורי שלנו. ההתלהבות מהבשורה הזאת הייתה מינימלית, התזכורת הכמעט יחידה בתקשורת לנס הזה שבא אתמול לראשונה לידי ביטוי הייתה הפגנה מטופשת, כמעט אלימה, של כמה הזויים מסיתים ומוסתים שחששו שהתחלת זרימת הגז תגרום לנזק אקולוגי בלתי הפיך בניגוד לדעת רוב ככל המומחים, ואכן הם טעו והטעו בגדול. וזהו? בזה העסק נגמר? ממש לא. אולי יש לתקן יום הודייה שנתי לנס הזה?

'ברוך אתה ה' הטוב והמיטיב'.