מי גיבור הפרשה שלנו?

אני מציע הצעה מעשית כדי שכולם ירדו מהעצים שעלו עליהם ויתנו סיכוי חירום לאחדות

רפי קפלן , ו' בטבת תש"פ

דעות המשרדים ייהפכו למשקולת בניהול הקמפיין. הרב פרץ וסמוטריץ'
המשרדים ייהפכו למשקולת בניהול הקמפיין. הרב פרץ וסמוטריץ'
צילום: ברוך גרינברג

שמעתי היום שיעור של הרב חיים סבתו שליט"א. הרב חיים שואל מי גיבור ה"סוף הטוב" בסיפור סכסוך יוסף ואחיו. מצד אחד יהודה שגילה ערבות וניגש בתוקף לשליט מצרים למען אחיו, בן רחל, תוך כדי סיכון אמיתי.

אך מצד שני יוסף הוא גיבור וצדיק אמיתי  על שלא נקם באחיו על אשר עוללו לו, אלא פייסם ואף הסביר שהכל היה לטובה.

בסוף השיעור מסביר הרב חיים שאמנם יהודה היה אשם במכירה המזעזעת. אבל הוא מזכיר שבכל סכסוך יש שני צדדים. גם יוסף בסיפור חלומותיו והוצאת דיבת אחיהם לרעה לא הקל על המצב.

ומי יהיה גיבור המריבה בתוך מפלגות הציונות הדתית? אמנם רק אמש היתה תחושת אחדות והתעלות גדולה בבנייני האומה בכנס סיום הש"ס של הציונות הדתית, אבל מתח גדול הורגש בתחום הפוליטי.

אישית, בהחלט לא אהבתי את המהלך של הרב רפי פרץ בחיתמתו החפוזה והמפתיעה קודם על עם "עצמה יהודית". . מי בעצם לא הרים גבה למהלכו?

הציבור הציוני דתי לא אוהב שטיקים ותרגילים כאלו, בייחוד לא "בתוך הנגמ"ש המצומצם". זה הזכיר להם פוליטיקה ממפלגות אחרות (ואולי גם תקופות אחרות במפלגות הציונות הדתית...).

היו בין חברי מפלגתו של הרב רפי ששמעו על ההסכם עם עצמה יהודית ממש בסמיכות לחתימה (ואחרי) היו רבנים מרכזיים במו"מ המפלגות הציוניות הדתיות שמודרו מההסכם החטוף.  אני לא יודע מי היה זה שיעץ לשר החינוך במהלכו זה. אני יכול רק לספר שאני תמהתי מאד דווקא בגלל שאני מוקיר, מכיר ומעריך את הרב רפי.

בריצתו הראשונה הוא שאל בין היתר  גם את דעתי בנוגע לחיבור עם עצמה יהודית. עניתי לו שאין ברירה. ומצד האמת רב המשותף עם אנשי עצמה יהודית מאשר המפריד ושבעיקר נרתעים רובנו מסגנונם. הצעתי שיחתום איתם בסוף, אך יודיע שזה בעיקר טכני ולאחר הבחירות יעבדו כסיעות נפרדות.

הרב רפי אכן נהג כך ובמרכז הבית היהודי הוא הגזים לדעתי כאשר סיפר על ההסכם והשתמש בביטוי שלדעתי היה במידה רבה מעליב (והערתי לו על כך) שהוא "סותם את האף" וחותם בלית ברירה מתוך חישובי מנדטים, והמציאות המיוחדת שנוצרה לאחר פרישתם החפוזה (והפוגעת לדעתי) של נפתלי ואילת.

מה גרם לו לחתום כיום ראשון איתם? האם הוא שינה טעמו והיום הם הקרובים ביותר לדעותיו ולסגנונו? כולנו יודעים שלא. ברור שהיו כאן חישובים אחרים.

גם ח"כ מוטי יוגב שמכל הבחינות היה אמור להיות מקורב ביותר לרב רפי, ואף זכה למקום הגבוה ביותר בבחירות במרכז הבית היהודי מודר לגמרי ונפגע מיחסו ומהלכי של הרב רפי. מה בדיוק קורה?

בצלאל אהוד מאד במרכז הבית היהודי. רבים, לדעתי רוב החברים, חושבים שהיה צריך קודם ללכת על איחוד עם ה"איחוד הלאומי". 

אני שומע קולות רבים בתוך מרכז הבית היהודי הרוצים להצביע נגד ההסכם שחתם הרב רפי. יש רבים שרוצים להדיחו בגלל מהלכיו האחרונים. האם באמת כך ניגש לבחירות הקרובות, מפורדים לגמרי? אז מי יהיה כאן הגיבור בפרשה שלנו? האם יהיו מסוגלים נציגנו לנהוג כאחי יוסף ולשים את הכל מאחוריהם וללכת על אחדות ברגע האחרון לפני שיהיה מאוחר?

אני מציע הצעה מעשית כדי שכולם ירדו מהעצים שעלו עליהם ויתנו סיכוי חירום לאחדות: בבחירות הקודמות היו שהתנגדו לחיבור עם "הליברלים" בציונות הדתית, והיו מאידך אלו שהתנגדו לחיבור עם "התורניים החרד"לים" של הציונות הדתית. ולכן עלה רעיון לרוץ בצורת  "בלוק טכני" ולהבטיח שייפרדו מיד לאחר הבחירות, וכן עשו.

גם בסיבוב הראשון כזכור הבטיח הרב רפי שמיד לאחר הבחירות ייפרדו מעצמה יהודית. אני כבר כתבתי כאן באתר זה שאני מצדד בשיתוף רחב של הציבור בבחירת הרשימה לכנסת הקרובה. אני מודע לכך שעכשיו כבר אין זמן לכך.

אני מציע שהרב רפי יבטיח לבצלאל (כמובן בהסכם חתום ומפורסם) שלאחר הבחירות יפעלו כל הצדדים לאיחוד מרכזי שת המפלגות ויקבעו מועד לא רחוק מדי לפריימריז להמשך הדרך.

בנוסף לכך, ישריינו לבצלאל את המקום השני, למוטי יוגב ואישה מקום בשמיניה הראשונה. לדעתי דבר כזה ירצה בעת החירום הזאת את כל הצדדים וזה יעבור גם במרכז הבית היהודי. (לכתחילה לדעתי היה צריך לעשות בחירות במרכז המשותף, אבל זה כבר לא יקרה בלו"ז הנוכחי).

מיד עם זאת יש לדאוג לבלוק טכני עם הימין החדש ולהבטיח שכולם יעברו יחד את אחוז החסימה. (שוב תוך הכרזה שנפרדים לסיעות נפרדות לאחר מכן) ללא כל זאת- סוף הפרשה שלנו הפעם לא יהיה סוף טוב. האם יהיו כאן גם הפעם שני גיבורים? הזמן ילמד אותנו.