תגובה לא מידתית

המסקנות המתבקשות שוב ושוב הן כי על ישראל להמשיך בקו התקפי ובלתי מתפשר כנגד אויביה מקרוב ומרחוק כאחד.

אל"מ במיל' טל בראון , ח' בטבת תש"פ

דעות טראמפ
טראמפ
ערוץ 7

הנשיא טראמפ כנראה צפה בקטע מתוך הסדרה הטלוויזיונית הידועה "הבית הלבן", בו שואל נשיא ארה"ב את חברי הקבינט "מה הערך של תגובה מידתית" בלחימה, כתגובה לפגיעה באינטרסים אמריקנים.

בקטע זה שואל הנשיא את הקבינט: "תגובה מידתית, למה זה טוב? הם פוגעים לנו במטוס אז אנחנו פוגעים להם במשדר, זו תגובה מידתית... הם פוגעים לנו בבסיס צבאי אז אנחנו פוגעים להם בשני משדרים... זה מה שעשינו ושתמיד עושים... האם הם לא יודעים שזה מה שנעשה? לכן המחנות שלהם נטושים כבר שלושה ימים.

הם עושים לנו ככה אז אנחנו נעשה להם ככה, זה מחיר המלחמה, הכל משוקלל בפנים נכון?" לשאלת בכירים בקבינט אילו עוד כלים עומדים כמענה, עונה הנשיא: "יש תגובה לא מידתית, שהעולם יראה מהרגע הזה ומהמקום הזה שאם הורגים אמריקאי, כל אמריקאי, אנחנו לא מחזירים בתגובה מידתית, אנחנו מגיבים בחורבן מוחלט!"  בסוף דבריו מנחה הנשיא את צוותו לחשוב על תגובה הולמת שלא תגרום לו להרגיש "כאילו אנחנו מקצצים למישהו בדמי הכיס". 

מצפייה במסך הקטן למעשה בעולם הגדול

ב-14 בספטמבר 2019 הותקפו מתקני הפקת נפט בערב הסעודית של חברת עראמקו. התקיפה שבוצעה באמצעות מספר כלי טיס בלתי מאוישים וטילי שיוט מתוצרת איראנית, יוחסה לכוחות שפעלו בהכוונת ובחסות המשטר האיראני. תגובה לאירוע זה בוששה מלבוא, אולי משום שלא פגעה ישירות בארצות הברית?  

ב-20 באוקטובר 2019 הפילה איראן באמצעות טיל נ"מ כלי טיס אמריקאי בלתי מאויש שטס במרחב האווירי הבינלאומי שמעל מצרי הורמוז שבמימי המפרץ הפרסי  על פי דווח אמריקני, זאת בניגוד לאמירה האיראנית על הפרת ריבונותה. תגובה לאירוע זה בוששה מלבוא, אולי משום הספק שבדבר ואולי משום שהיה זה צעד סביל מבחינת ארצות הברית?

ב-27 בדצמבר 2019 הותקף ב- 30 טילים בסיס משותף לכוחות אמריקנים ועיראקים בסמוך לכירכוך. כתוצאה מהתקיפה נהרג קבלן אמריקאי ומספר חיילים עיראקים ואמריקנים נפגעו. ארצות הברית האשימה את מיליציית כתא'אב חיזבאללה, המגובה על ידי איראן, בהתקפה קטלנית זו. התגובה הפעם לא אחרה לבוא ברוח "הבית הלבן" כדלהלן.

ב־29 בדצמבר 2019, נהרגו 25 אנשי מיליציה בהתקפות אוויריות של ארצות הברית על מטה של כתא'אב חזבאללה.

ב-31 בדצמבר 2019, לאחר הלוויותיהם של אותם אנשי המיליציות שנהרגו, צעדו עשרות אנשי מיליציה שיעים עיראקים ותומכיהם לעבר מתחם השגרירות האמריקנית בבגדד, כיתרו אותו באין מפריע וניסו להשחיתו עד יסוד תוך סיכון צוות השגרירות. נשיא ארצות הברית האשים את איראן ב"תכנון" ההתקפה על השגרירות והוסיף כי הם יישאו "באחריות מלאה".

הנשיא טראמפ הורה להטיס מידית כוחות צבא מובחרים למתחם השגרירות, ככל הנראה זכר הוא היטב את תוצאות ההתקפות הקודמות על שגרירויות ארצות הברית במזרח התיכון ולא רצה להיזכר בתגובה רופסת כקודמיו בתפקיד.

ב־2 בינואר 2020 צוטט בעיתון ה"ניו יורק טיימס" שר ההגנה של ארצות הברית, מארק אספר, באומרו כי "המשחק השתנה". השר הצהיר כי ארצות הברית תתקוף קבוצות צבאיות למחצה ומיליציות שמגובות על ידי איראן בעיראק אם יהיו אינדיקציות שהן מתכוננות לתקוף כוחות אמריקנים. ראש המטות המשולבים האמריקני, מארק מילי, הדגיש כי כל קבוצה שתנסה לפגוע בשגרירות בבגדאד "תרוץ היישר לתוך מסור שרשרת".

ב-3 בינואר 2020 נהרג קאסם סולימאני, הגנרל האיראני ומפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האסלאמית, בתקיפה אווירית קטלנית ומתוזמנת היטב של ארצות הברית. 

שלוש מחשבות קצרות על טראמפ 

ראשית, טראמפ פועל בנחישות ומקיים את סיסמת הבחירות הידועה שלו:" לעשות את אמריקה גדולה שוב
MAKE AMERICA GREAT AGAIN". 

שנית, הנשיא טראמפ "למד", ככל הנראה, מילה או שתיים בערבית ומדבר אל אויביו בשפה ברורה ונהירה הכוללת המחשת כוונות רציניות ויכולות קטלניות, בדמות משא ומתן תכליתי מעמדת כוח, המגובה ביד נפץ ואגרוף פלדה. אם תשאלו למה? התשובה פשוטה- כי הוא יכול. 

שלישית, טראמפ אינו ניגרר לתגובות או פעולות מידתיות בהכרח, כמענה להתקפות על האינטרסים האמריקנים. הוא אינו נסחף לפעולות רק כדי לרצות גורמים מסוימים. הוא בהחלט יכול להרשות לעצמו לקבוע במידה רבה את "חוקי המשחק", את "מגרש המשחקים", את העיתוי וה"שחקנים" עמם "ישחק".

עם זאת, עלינו לזכור כי יתרונה של ארה"ב הוא ביכולתה להיכנס ולצאת מהזירה כל אימת שתחליט לעשות כן. זאת להבדיל מבת בריתה –ישראל, שלעולם, בעזרת השם, תישאר ב"זירת המשחקים" להתמודד עם כל "שחקן" החפץ "לשחק" עמה ממניעיו הוא.

מחשבה על ישראל

גם מדינת ישראל מתמודדת עם שלוחות איראניות הפועלות בסמיכות לגבולותיה, עם אויבים מארגוני טרור שונים המתחמשים בקצב מואץ ושכוונתם הינה ברורה ומוחשית: לפגוע באזרחים, בחיילים ובישובים ישראליים, כפי שמוכיחים הם מעת לעת, הלכה למעשה, כחלק מהמטרה הסופית- השמדת מדינת ישראל.

רבות דובר על אפקטיביות הסיכולים הממוקדים כפי שביצעה ישראל אף לאחרונה בעזה, עת בוצע סיכול ממוקד על המחבל בהאא סלים אבו אל-עטא, מפקד החטיבה הצפונית בזרוע הצבאית של ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, במבצע "חגורה שחורה" ב-12 בנובמבר 2019.

לאחר הריגתו שיגרו הפלסטינים מרצועת עזה מטחי רקטות אל עבר ישראל, כולל לערי גוש דן. צה"ל הגיב בתקיפות נגד מטרות המזוהות עם הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה, ובין היתר תקף חוליות שיגור, מתחם אימונים, אתרים תת-קרקעיים לאחסון וייצור אמצעי לחימה, פיר מנהרת טרור ואתר חפירת מנהרת טרור.

בתקיפות צה"ל נהרגו לפחות 34 פלסטינים, מרביתם מחבלים שניסו לשגר רקטות. בבוקר 14 בנובמבר הודיע דובר צה"ל כי הושגה הפסקת אש, כ-48 שעות לאחר תחילת המבצע. האם השתנו הכללים?

מסקנות וסיכום

המסקנות המתבקשות שוב ושוב הן כי על ישראל להמשיך בקו התקפי ובלתי מתפשר כנגד אויביה מקרוב ומרחוק כאחד. תחילתו של השינוי ב"כללי המשחק" על ידי מדינת ישראל כולל חזרה למדיניות הסיכולים הממוקדים וגביית מחיר כבד בנפש ובתשתיות אויב בזמן קצר ככל הניתן, בכדי להשיג אפקט של הלם ומורא, כמענה לכל התקפה על מדינת ישראל, בין אם נפגעו או לא נפגעו ישראלים. זאת עד שמאזן האימה וההרתעה יחזרו למחוזותינו.

הגבלות במרחבי הדייג העזתיים, קיצוב בהכנסת מוצרים לרצועה ועוד כהנה וכהנה צעדים כלכליים בהם ישראל נוקטת, זאת בעודה מאפשרת תשלום מיליונים לראשי הטרור בעזה בניגוד לנעשה בשטחי הרשות ביהודה ושומרון, בהחלט עלול להיתפס כסוג של "קיצוץ בדמי הכיס" שממילא מוחזרים תוך זמן קצר ואינם פוגעים משמעותית ביעדים שדמם בראשם.

במקום שאזרחים ישראלים יחששו מחדירות מחבלים לישובם, מהתקפות פתע ו"צבע אדום" הגורם להם לחשב את צעדיהם, במלוא מובן המילה, בין מחסה אחד למשנהו, אזי מוטב שהעזתים והלבנונים יחשבו על כך בעצמם באופן תדיר יותר, שידיר שינה מעיניהם ויחריש את אוזניהם.

למה? כי אנחנו יכולים, אנחנו החזקים ועלינו מוטלת האחריות הנעלה לשמור על שלומם הפיסי והנפשי (כן הנפשי!) של אזרחי ישראל בני כל הגילאים, ביחוד ביישובי אזורי העימות שבעוטף תל אביב, לפני השמירה על מי מתושבי עזה, לבנון או כל מקום אחר במזרח התיכון.

תגובה לא מידתית בהכרח לכל איום ולכל תקיפה המבוצעת כנגד אזרחי ישראל וכוחותיה, בכל מקום ובכל זמן, היא המתכונת להחזרת ההרתעה שנשחקה, לקראת תקופה מאתגרת העומדת לפתחנו ב"שיכון המזרח התיכון" גם בעשור הבא.