יש קווים שלא חוצים
יש קווים שלא חוצים

"את ענת אנוכי מבקש", כך נקרא ספרו של חנן פורת ז״ל ובו התכתבויות שלו עם בחורה חילונית מתל-אביב. ואני פונה אליכם, אחים יקרים, בעוד שבוע תוגשנה רשימות המועמדים לכנסת, וכפי שהדברים נראים – עוצמה יהודית והבית היהודי ירוצו במשותף.

ואולי תגידו, שלמען שמירת שלטון הימין – האיחוד עם עוצמה יהודית הוא קריטי. אולי תדגישו כי האחריות על הניצחון בבחירות טמונה בוויתורים פוליטיים קלים ואסור לשלוח עשרות אלפי קולות לפח. אזכיר לכם עובדות. 

בסלון ביתו של איתמר בן גביר תלויה תמונתו של ברוך גולדשטיין המופיע כגיבור על שום שרצח 29 מתפללים מוסלמים בזמן תפילה. בן גביר גם מייצג כעורך דין את המשתתפים ב"חתונת השנאה" בה דקרו הרוקדים את תמונתו של התינוק עלי דוובאשה - שנרצח ע"י בני עוולה בכפר דומא.

התנהגותו מנוגדת לערכים היהודיים והאוניברסליים המשותפים לרובנו. כשכיהנתי כיו"ר הנהגת ההורים הארצית והירושלמית וכמנכ"ל ארגון "אנו", שקלתי היטב כיצד להביע עמדה ערכית, כשהיה ברור שיש לה פרשנויות פוליטיות.

פעמים רבות נמנעתי מהתבטאות ציבורית – כי שלמותו של הארגון היתה חשובה בהרבה מנושא כזה או אחר. מה גם שבמרבית הנושאים, אין שחור ולבן. טיעונים טובים לכל צד יש לרוב. 

תמיד הקפדנו לגבש הסכמה רחבה סביב נושאי העשייה, ונמנענו מבזבוז אנרגיה בדיונים חסרי תוחלת המעוררים מחלוקות ופיצולים.

ואף על פי כן, כניסתם של ממשיכי הרב כהנא לכנסת היא נושא שמנהיגי ציבור אינם יכולים להתעלם ממנו. 
תגידו - גם משמאל ישנן תנועות אנטי ציוניות ויש כאלו הפועלות כנגד צביונה היהודי והדמוקרטי של המדינה. אך האם טיעון זה מספק כדי להכשיר את השרץ?

בפרפרזה לדבריו של מנחם בגין ז"ל, אני פונה אליכם לא כיריב אל יריב. ייתכן שכיריבים פוליטיים – בחלק מהנושאים שעל הפרק - תהום פעורה בינינו. אני פונה אליכם כיהודי ליהודי.  כמי שנושא עיניו אליכם כמייצגים זרם משמעותי ומוביל ביהדות ובישראליות. 

הבית היהודי, בגלגוליו השונים, היווה מודל לחלוציות העברית. מקום בו ממלכתיות, סובלנות ויהדות הולכים יד ביד. איך יאמין הנוער העברי בדת ישראל ובאמונת ישראל כאשר יש בנציגיו מי שתומכים במעשים נפשעים?
איני מאמין שעוצמה יהודית תתמתן ותתקרב לבית היהודי. יהיה זה הבית היהודי שירחק לשוליים. אל תתנו ידכם...