פניה לרב פרץ: הגן על ילדי ישראל

שר החינוך הודיע קבל עם ועדה על תכנית מוגנות לאומית שתכלול מענה הוליסטי לבעיית מוגנות הילדים ברשת. מה נעשה מאז?

יוסף שפייזר , י"א בטבת תש"פ

דעות יוסף שפייזר
יוסף שפייזר
צילום: רחל אנקרי

מיד עם מינויו של שר החינוך הנוכחי נקראנו להציג בפניו את סוגיית מוגנות הילדים ברשת. האינדיקציות מהשטח, בהמשך לעמדת שר החינוך הקודם (בנט), הביאו לפגישה דחופה שמטרתה לסקור את בעיית המוגנות בישראל לאור חדירת הסמארטפונים לגילאים הנמוכים ואת הפתרונות הכי עדכניים בתחום. 

קיבצנו את מיטב אנשי הפורום הדיגיטלי, פורום ארגונים רחב העוסקים במניעה, טיפול ומיגון ילדים ברשת וישבנו עם השר ועוזריו במשרד. הנתונים שהצגנו היו חמורים דיים, כדי שמספר חודשים אחר כך יכריז שר החינוך על תכנית מוגנות לאומית כתוכנית דגל של משרד החינוך לשנת הלימודים הבאה.
 
המטרות הוצגו בוועידת המשפיעים של חדשות 2. התכנית לוותה גם בתמיכתם של חברי 'תנו לגדול על שקט' יוזמה חברתית של הוצאת הסמארטפונים מכיתות בתי הספר היסודי בחינוך הממלכתי. הפורום הדיגיטלי עודד את היוזמה וקרא לשר החינוך לאמץ אותה בתוספת בניית מערך פתרון הוליסטי הכולל תכניות חינוכיות, הכשרות מורים והורים, ומיגון מכשירי הקצה של הילדים. ללא כל אלה, מוגנות הילדים ברשת תמשיך לחולל שערוריות.

כאמור, עמדת הפורום התקבלה. לאחר מיכן הוכרזה תכנית לאומית למוגנות ילדים הכוללת את כל השלבים שצויינו לעיל. ברכתי את שר החינוך על כך מעל כל במה שהייתה לי. אלא ששנת הלימודים החלה, והתקציב לתוכניות מוגנות תקוע משום מה. ועדת הכספים שמתכנסת לאחרונה נדרשת לסוגיות רבות של תקצוב גם בהיעדר ממשלה קבועה וסוגיית המוגנות היא ראשונה במעלתה. מיליוני שקלים שהיו צריכים לעבור לטובת מיגון ילדי ישראל מתכנים פוגעניים לא מקבלים שום תשומת לב ויחס, וזה לאחר שהוכרזה כתכנית דגל משרד החינוך.

אני יודע, קשה לדבר על מוגנות, זה לא פופולארי, וזה לא נותן קרדיט פוליטי מיידי. אבל חזרו אחורה כמה חודשים, כאשר מקרי האונס הקבוצתיים של נערים וילדים פורסמו ברשתות. נכתבו מאות פוסטים על כך שזו רק תופעת הקצה של החשיפה לתכנים פוגעניים בגיל מאוד מאוד צעיר (הנתונים מראים כי גיל שמונה הוא הגיל הממוצע לחשיפה ראשונית). מאז כבר יצא דו"ח של מכון מופת המצביעה על פעילות פורנוגרפית אקטיבית של מחצית מהנערים בגיל תיכון. מה זה אומר? שכחמישים אחוז מנערים ונערות בחינוך הממלכתי העלו סרטון שלהם עם קונוטציה מינית-פורנוגרפית. בהרבה מקרים הסרטונים נשלחו שלא על דעת המצולם, כחלק משיימינג ובריונות ברשת.

איך גדל.ה ילד.ה שסרטון כזה הופץ עליו.ה? איך גדל ילד שהוציא סרטון כזה ומבין לאחר מעשה מה שקרה? איך גדלה קבוצת ילדים שהלכה אחרי הלימודים "לנסות" את מה שראו שוב ושוב במדיה?  מה ההשלכות של חרמות-פוגעניות אצל ילדים, נערים ונערות? הדוחות שאנו חוזרים ומציגים מדברים על פגיעות ארוכות טווח. כאלו הצגנו לשר החינוך וצוות משרדו, והם שהובילו לצורך בתכנית מוגנות לאומית. דווקא שר החינוך הנוכחי הקשוב לסוגיא, ממנו אני מבקש להשלים את הפעולה ולוודא את מוגנותם של ילדי ישראל .

אני קורא מכאן לשר החינוך, לשים את טובת ילדי ישראל אל מול עיניו, לשמש דוגמא ולקיים את הבטחתו למען ילדי ישראל.