להתחבר, להתבדל, לנצח

חיבור בן גביר ופרץ יוכל להביא 4 מנדטים - או ייכשל. חיבור בנט-סמוטריץ׳ מקביל יוכל להביא גם 6-8 מנדטים.

נחמיה גרשוני-איילהו , י"א בטבת תש"פ

דעות סמוטריץ', בנט ושקד
סמוטריץ', בנט ושקד
צילום: ניר בן יוסף

המערכת הפוליטית של הציונות הדתית עומדת בפני צומת דרכים חשוב, מכריע - ומתייחסת אליו כאל כיכר תנועה.

מאז בחירות 2013 היה ברור כי הפיצול הוא בלתי נמנע: ״תקומה״ נצמדה לעצמאותה ולגישתה התורנית בכל כוחה, ומהצד השני היה ברור כי נפתלי בנט הוא לא זבולון - בסיס הכח שלו הוא הציבור הלייט/מודרני, ולא ראשי הישיבות. משבר אחרי משבר קירבו אותנו לנקודה בה החליטו בנט ושקד להתפצל, להפרד מהרבנים, ולפנות לקהל הרחב יותר: הימין החדש.

בסבב א  הפיצול נכשל - ולא בגלל שהוא היה שגוי.

הוא נכשל בגלל שאיתרע מזלה של הציונות הדתית, ופעילות ארוכת שנים של פעילי התיישבות מרכזיים, הובילה חלק נרחב מאנשיה להצביע לליכוד: מפלגה חילונית ביסודה, שהחיבור היחיד שלה לציונות הדתית זה היחס להתיישבות.

הוא נכשל בגלל קמפיין שקפץ גבוה מדי, עם הצהרות פומפוזיות מדי וחשש לעסוק בסוגיות דת ומדינה. הוא נכשל בגלל געוואלד של ״איחוד מפלגות הימין״ ביממה האחרונה  ואי אמון ביחס למצב ״הימין החדש״. הוא לא נכשל כי אין מקום לפיצול בציונות הדתית.

סבב ב הוכיח שחיבור ״מלא מלא״ בתצורת בלוק-טכני לא מועיל.

הליכוד שותה את שלו, ואיתמר בן גביר מאחז את עיניי מצביעיו בדרך אל הכשלון בקלפי, בכל מחיר. אבל הסבב הזה לימד אותנו דברים חשובים: בצלאל סמוטריץ׳ יכול להפוך בזמן קצר לשר אהוד ומוערך בקרב קהלים שבעבר לא היו מסוגלים להסתכל לכיוונו; ולהוכיח עמוד שדרה מנהיגותי מול נתניהו - ודווקא הרב רפי פרץ הוכח כחומר ביד ראש הממשלה, והפך להיות מרחיק הקהל החילוני והליברלי יותר. בצדק או שלא - זה לא משנה. אנחנו קרובים מדי לבחירות, ושום קמפיין לא יוכל לשנות את המצב בו הרב פרץ הוא ״דמון״ בציבור הרחב.

סבב ג התחיל עם אספירציות של הימין החדש להביא קולות מכחול לבן, כחלון וליברמן.

ספוילר: כל עוד נתניהו הוא המועמד לראשות הממשלה מטעם מערך מפלגות ״הימין שבתוך הימין״ -  זה בלתי אפשרי להביא קולות משמאל לליכוד. מדובר באנשים שברובם המכריע לא מעוניינים בנתניהו כראש ממשלה.

מצביעי כחלון עומדים בדיוק על התפר שבין שמאל לימין, בין דתיות לחילוניות, ולכן ברובם המוחלט לא יצביע למפלגת ימין קשה. מה שנשאר זה לפעול למקסם קהלים מהליכוד וימינה אליו.

בסבב הזה צריך להתחבר אך להתבדל - והפעם לא על בסיס אידאולוגי אלא על בסיס אישי ומעשי.

הבטחות הבחירות לא מעניינות יותר אף אדם. אין להן ערך. הציבור עייף ומצביע פרסונלית.

בצלאל סמוטריץ׳ למעשה קרוב בהרבה אל שקד ובנט מאשר הרב רפי פרץ; בצלאל הוא איש שטח ועשיה, ובעיקר פוליטיקאי ענייני ופרגמטי. אלו התכונות שבלעדיהן אי אפשר לקיים סיעה, ואי אפשר להחזיק קואליציה. אלו התכונות שלא קיימות אצל איתמר בן גביר, שקרוב בהתנהלותו לאלדד יניב, ומזיק פוליטית לא פחות ממנו.

חיבור עם בן גביר יכתים את בנט ושקד בקרב חלק נרחב מהציבור: הרב פרץ כבר הוכתם בגלל החיבור-חיבוק הזה. הציבור יודע שאין דבר כזה ״בלוק טכני״ - הקול של מצביעי הרשימה יכניס לכנסת את האדם שתמונת ברוך גולדשטיין מעטרת את ביתו ומשרדו. גם אם בקרב רבים מההתיישבות לא הולכים על כך לרבנות, זו הדרך המובטחת להתרחק מהנהגת המדינה בעשור הקרוב. אני לא אתן את קולי לרשימה כזו, וכמוני יש לא מעטים.

חיבור בן גביר ופרץ יוכל להביא 4 מנדטים - או ייכשל. חיבור בנט-סמוטריץ׳ מקביל יוכל להביא גם 6-8 מנדטים. חיבור בנט-סמוטריץ׳-בן גביר-פרץ יוביל ל-4-5 מנדטים בטוחים - אך לאובדן הסיכוי להנהגת המדינה לכל המעורבים.

הכותב שימש כיועץ במפלגת ״הבית היהודי״ תחת השר נפתלי בנט, ובצוות האסטרטגיה של קמפיין של מפלגת ״כולנו״ בבחירות 2019