שיטת C

אל"מ במיל' טל בראון , ט"ו בטבת תש"פ

דעות ישראל לוקחת אחריות על התכנון. בנייה בשטחי C
ישראל לוקחת אחריות על התכנון. בנייה בשטחי C
ערוץ 7

ראש ההמשלה הפלסטיני, מוחמד אשתיה, פועל מזה זמן מה בנחרצות רבה, תוך קריאה פומבית לתפיסת שטחי C על ידי ערביי הרשות הפלסטינית.

בראיון פומבי ששודר בכלי התקשורת נשמע אשתיה מפציר בכל לשון של בקשה באזרחיו, לנהוג בשטחי C כאילו כל סנטימטר בהם שייך להם. אשתייה מבהיר בראיון לתקשורת כי: "אין דבר המונע מעמנו לזרוע בשטחי C; אין דבר המונע מעמנו להציב קראוונים בשטחי C; אין דבר המונע מעמנו לנטוע עצים בשטחי C" ועל כן מתבקש ששטחים אלו יפקדו לשיטתו על ידי בני העם הפלסטיני ללא כל היסוס או דיחוי.

ברשות הפלסטינית, שכנראה אינה סובלת יתר על המידה מבעיות תקציב ושיתוק במשרדי הממשלה, הוקמה לה "מחלקת שטחי C במשרד ראש הממשלה" שמטרתה להכין תכניות, ליצור הזדמנויות ולהשקיע כספים ממקורות שונים ובכללם זרים, לטובת מיזמים שיחזקו את האחיזה ויבססו את הנוכחות הערבית- פלסטינית בשטחי C. 

לדידו של ראש הממשלה הפלסטיני, הקיפאון המדיני הוא שמניע את העשייה בעת הזו ומחזק את הצורך בעמידה האיתנה (צ'ומוד) של הערבים ושמירה על עקרון האחיזה בקרקע הערבית. 

מדבריו של ראש הממשלה הפלסטיני, משתמע כי לרשות הפלסטינית יש תקציבים ממקורות מגוונים להשתלטות בחסות ממשלתית על שטחי C (שלא לומר חו"ח התנחלות לא חוקית, זכות השמורה רחמנא ליצלן רק ליהודים), אך אין לה כסף לשלם את חובם המצטבר לחברת החשמל הישראלית, דבר שגרם לניתוקי חשמל בערי הרשות בחודשים האחרונים.

מסתבר שברשות הפלסטינית קיימים תקציבים רבים המיועדים למנעד מעשים "טובים וערכיים", ברוח האומות המאוחדות (נגד ישראל) והמדינות התומכות (בטרור), מלבד התקציב המיועד למחלקה להשתלטות על שטחי  C במשרד ראש הממשלה הפלסטיני.

כך, תמיד ימצא התקציב להמשך התעמולה וההסתה בשטחי הרשות ובעולם הרחב נגד מדינת ישראל והיהודים הציונים, בין אם במוסדות החינוך השונים, בכינוסים בינלאומיים וברשתות ואמצעי התקשורת המגוונים.
אם לא די בכך, מסתבר כי בסדר העדיפויות הממלכתי של הרשות הפלסטינית, מעדיפים הם לתמוך ולשלם משכורות למחבלים הכלואים בישראל ולמשפחות ה"שהידים", על פני תשלום משכורות לעובדי הציבור ולנזקקיו.

מעדיפים הם לבנות מחדש בתי מחבלים הרוסים, על פני הסדרת החובות שיאפשרו אספקת שירותי בריאות לחולים, חשמל ומים בצינורות לבתי התושבים, או פעולה למען שיפור תשתיות התחבורה ויצירת מקומות תעסוקה ראויים לצעירי הכפר והעיר.

כל האמור במסגרת סדרי העדיפויות של הרשות הפלסטינית קורה, ככל הנראה, רק לאחר שראשי הרשות "גזרו קופון" לעצמם מהתמיכות החיצוניות, שלשלו לכיסם הפרטי כמה שטרות ולא מן הנמנע שאף רכשו קרקעות בעבורם, על ידם או על שם בני משפחתם, ולא בהכרח בשטחי A, B או C אלא  מתקבל יותר שמעבר ל-SEA (ים). 

השתלטות הרשות הפלסטינית על שטחי C הינה עדות לאזלת ידה של ממשלת ישראל הימנית דווקא.
ממשלת ישראל ומוסדותיה, שמצופה כי יגאלו, יפתחו ויישבו את אדמות הארץ המובטחת, מאבדים אותן במודע, מידי יום כבר במשך תקופה ארוכה. את מרחבי הנגב הפתוחים מפקירים ל"התנחלויות הבדואים". אוצרות ושרידי מורשת וממלכות ישראל נהרסים או נשדדים ונבזזים כבשגרה, כולל במתחם הר הבית וברחבי אתריה ההיסטוריים של השומרון וממלכת יהודה. שטחי האש של צה"ל מנוצלים לתמרוני המבריחים, לגנבי המתכות ולמגדלי הערוגות הירוקות, הריחניות והרווחיות.

הפקרות מעין זו הנמשכת כבר שנים כמעט באין מפריע, נוכח ביורוקרטיה הזויה ואג'נדות משונות, היא שהייתה לזרז, לעידוד ואף השראה, להחלטת הממשלה הפלסטינית לנקוט באסטרטגיה של "שעל אחר שעל, דונם ועוד דונם" בשטחי C. זאת לצד הוכחה ישראלית ברורה שהדבר אפשרי לביצוע באין מפריע גם בעשור הבא, או לפחות עד שתהיה במדינת ישראל הריבונית (ולו רק על חלק משטחה) ממשלה יציבה.

עד שיבחרו המנהיגים ותקום ממשלה ראויה בישראל, שבה יחליטו להחליט ולשרת את טובת העם ולא להעסיק את הציבור, התקשורת ובתי המשפט ב"תיקי האלפים" האפלים, מוטב כי החוק ייאכף בנחרצות ובמהירה לפני אבדן דונמים רבים מאדמות המדינה, או לכל הפחות שתבנה לה עוד שכונה על עוד גבעה בטו' בשבט הקרב ובא, לצד עוד עצים שיינטעו ויכו שורשים בארץ אבותינו.