"סיבוב הצלה" בימין

החבירה של סמוטריץ לבנט ושקד עשוייה להיות מעניינת וחדשנית

ד"ר צבי מוזס , י"ז בטבת תש"פ

דעות בנט וסמוטריץ'
בנט וסמוטריץ'
צילום: עצמי

מערכת הבחירות הבאה עלינו שלא לטובה מלחיצה את המערכת הפוליטית ומייצרת אווירת פניקה מיותרת ומוגזמת.

מבצע "חיסול ביבי" עליו הכריזו גורמי השמאל ומערכת המשפט נמשך, ולפי מה שנראה כרגע עלול להצליח.

הדבקות במטרה עד כדי דביקות בחבירה המלאכותית של פרץ, אורלי לוי ומרץ, מעידים על כך שהם מריחים חיסול באוויר. הבעיה שלהם היא שלהצלחה כזו יהיו מחירים, והבעיה של כולנו היא הימשכות תופעות הלוואי הקשות, החברתיות והפוליטיות.

החשש הוא שגם אם נתניהו ישרוד כ"עוף החול" וינצח, כלומר ישיג איכשהו רוב של 61, הוא יתפקד כ"ברווז צולע". מה שעלול להאריך זמן לא בריא וליצור החמרה בתופעות הלוואי שליליות. גם כאן ההצלחה עלולה להתברר בעתיד כבעייה לא פשוטה. חסר עו"ד וינרוט ז"ל שיציע לביבי מצנח מפלט משפטי, ושיקצר את חייו הפוליטיים. 

בכל מקרה אווירת החירום והצורך ב"איחוד הצלה" היא מוגזמת ומיותרת. להבדיל,  כפי שלאחר חיסול סולימאני הפניקה והחשש מהנקמה היה מוגזם, גם כאן אפילו אם יהיה מהפך בשלטון, זה לא תהום ולא אסון.

לא כל כך מהר יהיה פינוי, וברוב התחומים ניתן לשער שמה שהיה הוא מה שיהיה עם שינויים קלים בלבד.  ניתן ל"סמוך" על הפלסטינים שלא ינצלו חילופי שילטון לטובת שלום, האיראנים ישארו איראנים, בלי סולימאני, והמזרח התיכון ימשיך בכאוס ובמלחמות האינסופיות בין שיעים וסונים. וטראמפ גם אם ינצח, לא יביא את התכנית האולטימטיבית של השלום. לכן, יש מצב שאפילו כדאי לימין ללכת לאופוזיציה, ולהתארגן ולהתחזק מחדש. כנראה שעידן פוסט-נתניהו מגיע, ובסופו של דבר הוא טבעי וצפוי. 

בעוד אני כותב שורות אלו התבשרנו על האיחוד של בנט שקד וסמוטריץ. אם לאחוד של מפלגת העבודה, גשר ומרץ קראו "איחוד הצלה", כאן אפשר לקרוא לחבירה החדשה, ולתרגיל הפוליטי שעשו בנט וסמוטריץ לרב פרץ ולבן גביר, "סיבוב הצלה".

החבירה של סמוטריץ לבנט ושקד עשוייה להיות מעניינת וחדשנית. פחות על בסיס רעיוני, היות ובנט ושקד הם ליברלים, וסמוטריץ שמרני וחרד"לי, אלא על בסיס של צעירות, נמרצות וכשרון אישי.

ניגוד לאפרוריות של הבית היהודי ועוצמה. הרבה רעננות, פעלתנות ועשייה. יש מצב שזו הזדמנות להניח יסודות חדשים למה שהתכוונו בנט ושקד בזמנו בהקמת הבית היהודי, ולא הסתייע בשל משקל עודף של העבר המפד"לי ומטען כבד ומסורבל של דתיות לאומית מיושנת ומסובכת בתוך עצמה. סוג של ביצה, לא של רווקים, אלא של זקנה סוציולוגית.

קיים פער משמעותי בין התסיסה והחיות של צעירי הדור החדש של הדתיים לאומים, על שלל גווניהם וביטוייהם, לבין הכבדות והקבעון הפוליטי. בחירת הרב רפי פרץ, איש ראוי בפני עצמו, אך מנהיג פוליטי כושל, היה בבחינת מסמר אחרון בארון הפוליטי של המפד"ל, על גלגוליה השונים. יתכן ובמידה ולא יעברו את אחוז החסימה תהיה זו המתת חסד, ואם יעברו, ידשדשו עוד קצת. הצעירים החדשים הציעו לבית היהודי להצטרף ולהתאחד. אם יתרצו, יפה, אך בכל מקרה חשוב שהם ינגנו כינור שני וישארו בבחינת מקהלת ליווי.

בנט בכישרונו הפוליטי הרב "עשה סיבוב" מעין סטארט אפ שלישי, לאחר כישלון מעבר אחוז החסימה, והבית היהודי, בגלגול הראשון. "שאפו". 

הפנים צריכות להיות קדימה, מעבר לאופק של הבחירות הקרובות ותום עידן נתניהו, ובחירות רביעיות, גם אם לא יהיו מיד, הן לא רחוקות. העתיד עם הצעירים, בנט, שקד, סמוטריץ, כהנא ושותפיהם.