דור העתיד

רק דרך פיתוח הנוער - יש סיכוי לראות פוליטיקה שונה, מנהיגים אחראיים ופוליטיקאים מוכשרים.

חנניה בן שמעון , י"ט בטבת תש"פ

דעות חנניה בן שמעון
חנניה בן שמעון
צילום: ללא קרדיט

כולנו נתקלים בצירוף המילים הללו בכותרת או במאמר מסוים אחד לפחות, מתישהו אחרי שמפלגה או תנועה נכנסת למשבר ומסיימת אותו בצורה לא טובה, בלשון המעטה.

צירוף המילים הוא, איך לא -"היום שאחרי". צירוף מילים שטומן בתוכו את תקופת הזמן בה כולם בערך פסימיים, כועסים, צועקים ביקורות, קוראים קריאות נגד או בעד ובפעמים נדירות-גם מכים על חטא.

הציונות הדתית, ובפרט המפלגה שמתיימרת להיות מפלגת הבית שלה-עברה שלושה משברים ששווים שימוש בצירוף המילים הללו בתקופת זמן של טיפה יותר משנה, או לחלופין-הייתה תקועה ב"יום שאחרי", במשך תקופה ארוכה וממושכת מאוד.

בין כך ובין כך, דבר אחד בטוח-ה"היום שאחרי" השלישי והעכשווי, שכמובן גם שווה גלידה-הוא מות המפד"ל המיתולוגית בצורה שהכרנו עד כה, אם לא לחלוטין.

מוטי יוגב ועידית סילמן, אחרוני המוערכים בידי הציבור הרחב ופעילי המפלגה-עזבו או פרשו.

אליהם הצטרפו וצפויים להצטרף עוד מאות פעילים מרכזיים ונציגים מוניציפאליים, ולמעשה לתקוע את המסמרים האחרונים בארון הקבורה של מפלגה שאיבדה את הדרך והרוח הנכונה והישרה-ונפלה שדודה לחיצי העסקנות ומשחקי הכיסאות.

אחד החוקים הלא כתובים עם עניין "היום שאחרי"-הוא שהריאליסטים מתחילים לקום, להביע דעה, לנתח את המצב ולהציע יוזמות ורעיונות לשיפור המצב לטווח הקצר והארוך, בדרך כלל רק "בשבוע שאחרי". כשכולם נרגעים-ואמרו את כל מה שצריך לומר.

כמנהגי בקודש, אתעלם מחוקים חברתיים לא כתובים וכתובים כאלו-ואדלג מעל שלב הביקורת והכעס ישר לריאליזם והשיקום לטווח הרחוק. את המצב הפוליטי אפשר לסכם ולומר במילה אחת-עגום.

את האמון הציבורי במפלגות ובנבחרים אפשר לסכם במילה אחרת-זוועה. עד כאן-ניתוח פוליטי פשוט ומהיר. עכשיו שלב הרעיון והיוזמה.

נוער.

מי לא אוהב נוער? כולם אוהבים נוער!

הוא נמרץ, פעיל, אידיאליסט ורק רוצה להשפיע ולשנות ללא סייגים.

והכי חשוב-הוא גם דור העתיד, כמו שאוהבים להזכיר כל הזמן.

דור העתיד ביישוב ובניין הארץ, בחינוך, בהייטק, בצבא, בכלכלה ועוד ועוד-אבל תמיד שוכחים לדבר איתנו על הקל וחומר הכי ברור-הנוער הוא דור העתיד גם בהנהגה הפוליטית, וצריך להכשיר ולהכין אותו לכך.

עד כאן פשוט מאוד, מפה זה טיפה מסתבך.

זה מסתבך בגלל שמעטים האנשים שבאמת התייחסו לנוער ברמת החשיבות הנכונה-הרוב המעיטו מערכו ומחשיבות הפיתוח שלו.

יותר מזה-לא היו באמת מפלגות שהשקיעו במטה הנוער שלהם כמו שצריך במשך שנים ארוכות מאוד.

ובכל זאת-אין זמן טוב יותר להבין את הטעות רבת השנים, ולהתחיל להשקיע ולהכשיר את הדור הבא בפוליטיקה ובעשייה הציבורית דרך מטות הנוער מאשר עכשיו.

הבחירות הללו חייבות להיות נקודת ההתחלה לכך-החל מהמקום שיינתן להם במטה הבחירות ועד קמפיין שיהיה מכוון להחזרת האמון וגיוס הנוער, משימה לא פשוטה בכלל-אך הכרחית.

רק ככה, רק דרך פיתוח הנוער-יש סיכוי לראות פוליטיקה שונה, מנהיגים אחראיים ופוליטיקאים מוכשרים.

זה ייקח אומנם זמן לראות תוצאות-אבל בסוף זה בלי ספק ישתלם לכולנו.

ובנתיים-נשקיע מאמצים משותפים לתקן את עוולות השנה והחודשים האחרונים, ונבנה את הציונות הדתית הפוליטית מחדש. טובה יותר-ומאוחדת יותר.