מורה, אף פעם אל תזלזלו בטרבלמייקרים

אבינועם הרש , א' בשבט תש"פ

סביר להניח שהוא בין האנשים החשובים יותר שאתם לא מכירים:

סטניסלב פטרוב.

תארו לעצמכם שאתם נמצאים בתוך תא הפיקוד של צבא ברית המועצות ונורות האזהרה מתחילות להבהב לכם והאזעקה מתחילה ליילל כאשר המשמעות היא ברורה ופשוטה:

ארצות הברית פותחת במתקפה גרעינית על ברית המועצות.

תארו לעצמכם שאתם חיים במשטר שכל טעות בשיקול הדעת יכולה להסתיים במסע לכיוון אחד לסיביר והרגע שאומנתם כלפיו הגיע וכל מה שאתם צריכים לעשות היא להעביר את המסר לממונים עליכם:

ארצות הברית פתחה במתקפה. ברית המועצות חייבת להגיב ומיד!

אולם פטרוב שהיה קצין בדימוס בדרגת סגן-אלוף בכוחות ההגנה האווירית של ברית המועצות החליט ב־26 בספטמבר 1983 להתעלם מהתרעה מפני מתקפת טילים מצידה של ארצות הברית, תוך חריגה מההוראות המקובלות, בנימוק שמדובר בהתרעת שווא.

*
חשבתם איזה עמוד שידרה מפלדה בן אדם צריך בשביל ללכת עם הקול הפנימי שלו נגד כל המערכות?

כמה אומץ ונחישות?

החלטתו של פטרוב, לפי מקורות שונים, מנעה תגובת שרשרת של מתקפות גרעיניות הדדיות מצד שתי המעצמות שהייתה מן הסתם גורמת למלחמת עולם שלישית ולעשרות מיליוני הרוגים.

*
וחשבתי מה הסיכוי שגם התלמידים שאנחנו מגדלים יוכלו לגלות בעת מבחן כוח רצון ונחישות כזה וללכת עם האמת הפנימית שלהם נוכח לחצים עצומים אזעקות ונורות אדומות ובכל זאת להקשיב אך ורק לקול הפנימי שלהם?

ונזכרתי באותו רגע בכל התלמידים ה'טרבלמייקרים' שאף פעם לא עושים ישר מה שאומרים להם ותמיד יש להם משהו לומר או להעיר, שאולי הגיע שנסתכל עליהם לא באופן של 'שוב פעם התלמידים הבעייתיים לא מסוגלים פשוט למלא אחר ההוראות'.

אלא איזה יופי שיש לנו תלמידים שתמיד יש להם צורך להקשיב קודם כל לקול הפנימי שלהם ולא ללכת או לקיים הוראות רק כי כולם הולכים ומקיימים.

לא הכרתי את פטרוב שנחשב לגיבור בתור תלמיד אבל מן הסתם נדמה לי שבטח בתור תלמיד הוא היה נחשב לטרבלמייקר

ולפעמים, כמו שהוכיחה ההיסטוריה, לפעמים הטרבלמייקרים עוד עלולים להציל את העולם