המהפכה השיפוטית: חיסול ממוקד של הדמוקרטיה

ספרו של עו"ד שמחה רוטמן 'מפלגת הבג"ץ' מתאר כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל, וכיצד נכנעה הדמוקרטיה הישראלית תחת עריצותם

מנחם רהט , ד' בשבט תש"פ

1.

מכירים את משל הצפרדע המתבשלת? הנה תזכורת למי ששכח: צפרדע תמימה קפצה לתוך סיר מים שהתבשל על האש, ונהנתה מחמימותם של המים הנעימים. אלא שככל שחלף הזמן, עלתה טמפרטורת המים. בשלב זה כבר הבינה הצפרדע את מצבה וניסתה להימלט, אבל אז כבר היה מאוחר. היא התבשלה למוות במים הרותחים.

משל הצפרדע משמש את עו"ד שמחה רוטמן, ממייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה, להבהיר לציבור, בספרו החדש 'מפלגת הבג"ץ' (הוצ' סלע מאיר) את מצבו של הציבור הישראלי, שבאופן שיטתי נשדד בידי הבג"ץ שנטל מידיו את זכות ההכרעה בקלפי של אופיה והליכותיה של המדינה, לטובת שלטון האוליגרכיה העריצה של 15 שופטי הבג"ץ, שניכסו לעצמם את הזכות לנהל את המדינה מבלי לשאת בחובה כלשהי. רוטמן: "כמו במשל הצפרדע המתבשלת, הציבור הישראלי כלל לא הבחין שהמים הולכים ומתחממים ושהסמכות לקבל הכרעות עקרוניות עוברות מידיו ועוברות  לבניין הגבוה ברחוב שערי משפט 1 בירושלים" (ע' 228).

2.

האם יש סיכוי לעצור את ההידרדרות במידרון החלקלק שהמציא הבג"ץ לטובת עצמו, כפי שרוטמן מוכיח בספרו? תשובתו היא שלא הכל אבוד: "מערכת המשפט הישראלית ניתנת לריפוי, אך הדבר תלוי בנחישותם של נבחרי הציבור ובנכונותם להתעמת איתה. רק בהצבת גבולות ברורים, ללא מורא מהתנגשות חזיתית וללא משוא פנים, תוביל לשינוי. כאשר נבחרי ציבור נקטו בקו תקיף כנגד בג"ץ, הם ניצחו. אם ינהגו כך בעתיד, ננצח כולנו". 

 מדוע אם כן לא קמים נבחרי הציבור – שהם היחידים שהוסמכו בקלפי לנהל את המדינה והציבור – לעמוד על זכותם וחובתם מול העריצות שהשתלטה עלינו ללא משפט, ובניגוד לחוק? 

3.

שתי תשובות בדבר. האחת מכונה בפי רוטמן "מתפרת תיקים", שתפרה תיקים חסרי בשר ותוכן, לכל מי שנתפס בעיניה כמאיים על שגיונותיה, ע"ע רפאל איתן, אביגדור קהלני, ראובן ריבלין ורבים אחרים שהקריירות שלהם נעצרו עקב תיקי שווא. למשל עו"ד יעקב נאמן, מועמד לשר המשפטים, שעצם מועמדותו חילצה מפי היועהמ"ש דאז מיכאל בן יאיר את האמירה המרושעת: "אני הולך לתקוע את הפשיסט", והובילה את פרקליטת המחוז רות דוד (המושחתת להחריד), להאשים את נאמן בעדות שקר בגין טעות טכנית בתצהיר שהגיש לביהמ"ש. נאמן לבסוף זוכה מכל וכל, אבל איבד סיכוייו לקבל את תיק המשפטים.  

התשובה השניה נגזרת מן הראשונה: בשל החשש ממתפרת התיקים של המערכת, מגיבים נבחרי הציבור, ובראשם בנימין נתניהו, ברפיסות ובהתבטלות מול מעלליה. 

4.

רוטמן לא נגע בנקודת זו בספרו, אך הרחיב הדיבור עליה בראיון ל'גלובס' לרגל הוצאת ספרו: "נתניהו הוא אחד הבודדים שזה מגיע לו. לא פלילית. זה מגיע לו, כי הוא לא עשה דבר כשזה קרה במשמרת שלו. כשהם עזרו לו להיפטר מיריבים פוליטיים, אז הוא זרם עם זה. כשיש כתבי אישום תלויים ועומדים מעל שותפים בכירים בקואליציה שלו ש'מוחזקים קצר', זה התאים לו. הוא לא התערב ונתן למערכת המשפט מקום שלא מגיע לה. הוא חיזק אותה, נתן לה עוד ועוד מקום לאורך כל השנים".

וכאן מתבקשת הערה שלנו: בטור זה הבאנו לא פעם ציטוטים ישירים מפי נתניהו, בעיקר בימי מערכות בחירות, שבאמצעותם התפאר נתניהו בטלוויזיה: "כשכולם היו נגד מערכת המשפט, אני חיזקתי אותה". אכן, זו התרפסות וזה שכרה. ומי שיש לו טענות, יכול להאשים רק את עצמו על עשר שנות רפיסותו.  

5.

רוטמן, יליד בני ברק ובוגר 'כרם ביבנה', מתווך בספרו, הכתוב בלשון קולחת ולא משפטנית-עבשה, חומר משפטי סבוך ומורכב, לטובת ציבור רחב של ישראלים פעורי פה נוכח השתלטות הבג"ץ על חיינו, שמבקשים להבין איך כל זה קרה. למענו של ציבור זה כתב רוטמן את 'מפלגת הבג"ץ', שבו הוא מנסה להוכיח, באמצעות עובדות ופסקי דין בלבד, כיצד הפך הבג"ץ עצמו למפלגה המשחקת במגרש הפוליטי מבלי שאיש בחר בה, כלשון כותרת המשנה של ספרו: "כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל". 

ספרו של רוטמן, שהוא ספר חובה למי שמנסה להבין את תעלוליה והתחכמויותיה של מערכת המשפט בדרך לכיבוש השלטון (מה שבעצם מייתר את הבחירות הדמוקרטיות על ביזבוז הזמן והכסף הכרוך בכך), מבצע מיקוד פנימי וחיצוני, 'זום אין' ו'זום אאוט', של כמה פרשיות שדרכן ניכסו הבג"ץ בראשות אהרון ברק ("מלוא כל הארץ משפט") והמערכת המשפטית בראשות היועהמ"שים שכיהנו בה, לשדוד את השלטון מן הציבור ולכפות עליו את דעתם 'הנאורה'. 

6.

כך למשל בג"ץ הקרקעות שהוכיח כי הבג"ץ נטל לעצמו "סמכות ללא אחריות", והירשה לעצמו "להשתולל ולקבוע למערכת הפוליטיות נורמות ערכיות... ממילא חרב הפיטורין אינה מאיימת על שופטיו אם יתברר שהחלטותיהם היו הרסניות"; ואחריו פס"ד מזרחי התקדימי שבו מכר ברק לאזרחי ישראל סיפור שקרי ושמו יש חוקה במדינת ישראל; וכך לאורך שורה של פסקי דין שערורייתיים נוספים, שהניעו את השופט העליון האמריקאי ריצ'ארד פוזנר לכלול את כולם תחת אמירתו ש"פסיקתו של ברק היא תפיסת השלטון בכוח".

7.

יש לברך את עו"ד רוטמן על שעמל להאיר עינינו במשנתו הסדורה והקריאה, המשתרעת על פני 240 עמודי 'מפלגת בג"ץ' - ספר חובה לכל שוחר משפט וצדק במדינת ישראל.

(באדיבות שבועון 'מצב הרוח')