האלוף ידלין התעורר

המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש את ההערכה האסטרטגית השנתית לישראל. מסתבר שאפילו ידלין כבר התעורר מתרדמת החורף הארוכה.

האלוף במיל' יצחק בריק , ט' בשבט תש"פ

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), האלוף (במיל') עמוס ידלין, הוא אחד האנשים המוערכים בישראל מבחינת ניתוחיו האסטרטגיים. לאורך זמן הוא נהג 'ליישר קו' עם עמיתיו בממסד הביטחוני, שטענו ש"לא היה כלום כי אין כלום"...

רק לפני חצי שנה הוא עוד אמר שבמלחמה נפגע בכמה בתים גבוהים בבירות, והם יפסיקו לירות עלינו טילים. לפני שנה הוא טען, שיש לנו צבא יבשה חזק ושלל את הדו"ח הקשה שהוצאתי על אי מוכנות צבא היבשה למלחמה.

אבל הנה, נפל דבר...

המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש, ב-6 בינואר 2020 את ההערכה האסטרטגית השנתית לישראל, ושמענו בה כבר זמירות אחרות. מסתבר שאפילו ידלין כבר התעורר מתרדמת החורף הארוכה:

הערכת המכון היא, שהאיום הגבוה ביותר על ישראל הוא מצפון. ההערכה היא כי העימות בצפון יפתח בכל החזיתות ויקרא מלחמת "הצפון הראשונה", מול כל גורמי הכוח בצפון: איראן, חיזבאללה והמשטר הסורי: "בתחילת השנה איראן הגבירה את מאמציה לבסס יכולת צבאית עצמאית בסוריה ולהקנות לחיזבאללה יכולות צבאיות מתקדמות", עולה מהדו"ח.

"ישראל נקטה פעילות צבאית נמרצת נגד מאמץ זה ותקיפותיה פגעו קשות בתשתית האיראנית, אולם ספק אם איראן תוותר על נוכחותה בסוריה. עם התייצבותה של סוריה וחימושה מחדש ע"י רוסיה, שאינה מקלה על הפעילות הישראלית – הצטמצם חופש הפעולה של צה"ל" .

הדו"ח קובע כי אם יתממש תרחיש של עימות מלא, הוא לא יהיה מוגבל לחזית אחת, ונמצא עצמנו ב"מקרה הכול", בו ישראל מתמודדת עם איראן, סוריה וחיזבאללה בצפון, לצד ארגוני הטרור ברצועת עזה. זוהי אפשרות שעל ישראל להיות מוכנה לה.

למה רק עכשיו?

תמוה מאוד בעיני, שהמכון לחקר בטחון לאומי - שידלין עומד בראשו, עם תקציבים ותרומות וחוקרים רבים - הגיע למסקנות הללו באיחור של שנים רבות, ולא זיהה בזמן את האיום על ישראל.

האיום הזה מתהווה במקומותינו, מזה 10 שנים, מאז התחילו איראן וגרורותיה להקיף את ישראל בחגורה של מעל 250 אלף טילים, המהווים איום קיומי על ישראל. רק ירי האיראנים על הנפט הסעודי, לפני מספר חודשים, 'הפיל לחוקרי ה- INSS את האסימון'...

אין ספק שלמכון המחקר לביטחון לאומי, ברשותו של האלוף (במיל') עמוס ידלין יש חלק להרגשת הביטחון המדומה בשנים האחרונות; ועקב כך לאדישות בהכנת העורף למלחמה. אבל, מוטב מאוחר מאשר אף פעם!