התמרכזות או ריבונות

נתנאל נדב , י' בשבט תש"פ

דעות רה"מ הציב סדר יום מדיני מהפכני. טראמפ ונתניהו
רה"מ הציב סדר יום מדיני מהפכני. טראמפ ונתניהו
צילום: נדב

לנתניהו ניתנה הזדמנות, הוא בחר שלא לנצל אותה.

נאום בר אילן, כמוהו כצלה הכבד של ידו המונפת לאישור תכנית הגירוש, היד אשר לחצה את זו של ערפאת בהסכם וואי, יכול היה להתנפץ לרסיסים ולקבל את הנהון ראשה וקריצתה של עין ההיסטוריה שנתניהו עצמו מרבה להשתמש בה כאבן כבדת משקל במאזני קבלת ההחלטות שלו בעשרות שנות חייו הציבוריים.

לו היה נתניהו מאמץ את דובשה של עסקת המאה ומוביל לסיפוח מידי של כל חבלי הארץ המיושבים בבתי ובקרווני בניה, ללא שהות וללא שהייה עד לאחר הבחירות, בהחלטת ממשלה או בהצבעה משולשת בכנסת, אחרית כזו יכולה הייתה ללמד גם על ראשית, שכל עניינה אחד הוא - להוביל לסיפוח תוך מניעת משברים דיפלומטיים.

אחרית כזו יכולה הייתה ללמד שהן נאום בר אילן, הן התעקשותו שלא לקדם תכנית מדינית הכוללת סיפוח והתמהמהותו מהחלת ריבונות לאורך השנים, והן בצורת הבנייה שהסכים להחיל על ההתיישבות ומזרח ירושלים, ובמקביל, שמירה קנאית עד אובססיבית על מקומו במשרד ראש הממשלה והתאמצות כבירה לחיזוק מעמדה המדיני של מדינת ישראל בין העמים - כולם היו כמס שפתיים וכמנוע במכונת יצירת הזמן אותו רצה נתניהו להרוויח עד אשר יוכל לקדם תכנית סיפוח והחלת ריבונות על עוד חבלי מולדת מבלי לשלם דבר ומבלי לעורר עלינו את חמת האומות.

ניתנה לנתניהו ההזדמנות. אך הוא בחר לנצל אותה לטובת הקמפיין. לטובת העכשיו.

את הסקרים הפנימיים המלמדים כי הימין יותקף בבחילה לנוכח הכתם העטוף צלופן בצבעי דגל אש"ף בלב מפת הארץ השלמה, הוא לא היה צריך אפילו לבצע. נתניהו יודע שאת עוקץ תכניתו של טראמפ מוכן הימין להגיש לשולחן המשא-ומתן רק מתוך ידיעה ברורה שאיש לא יושיט יד ויטעם. לא מחמוד עבאס ולא חמאס. לא הליכוד ולא ש"ס. ומדוע בכל זאת בחר נתניהו להציג את התכנית ולספר לימין על גודל הימים, לפרוש את מפת התכנית ומיד לבקש מהמלצרים להודיע כי המנה העיקרית מוקפאת בשנית?

אם לבחון על פי מפת הגושים היציבה, ניתן להסיק כי נתניהו אשר מבין שלא תתאפשר הקמת ממשלת 61, בוחר שוב להוריד את הרגל הימנית מהגז ולהעביר אותה אל הבלם במרכז. התמרכזות בשלב הנוכחי תאפשר לנתניהו להטות את קשית שתיית המנדטים שמאלה, אל כחול לבן.

הוא אף לוקח בחשבון את המנדט-שניים שיזלגו ימינה אל 'ימינה', אך יחזרו אליו שוב עם הרכבת ממשלת החלומות. ממשלה שתאפשר לו קדנציה מלאה ללא רוטציה, תעניק לו ממשלה יציבה שתאפשר לו להתפנות גם לענייניו המשפטיים, ותזכה אותו בעוד שנות הפרחת הבטחות-סיפוח, ואת היכולת לזגזג ולברוח.

ראש הממשלה נתניהו יכול כעת לבחור בין התמרכזות לבין ריבונות. בין הווה לבין עתיד המפאר גם את העבר. בין הלמות הפטיש של השופטת - היסטוריה, לבין מחיאות הכפיים שלה אשר יחרישו במחיאתם את קול נפילת הפטיש המונף על פשעי עבר ועל עוון מסירת חבלי מולדת.