מכחיש האקלים

גם אני נכללתי בציד המכשפות. ובראיון בגל"צ נלחמתי כלביאה על התאמתו המוחלטת של הרב אריאל לפרס, גם אם נחשפו ע"י אותם 'ציידים' חרוצים אמירות של הרב שאולי אנו היינו מתבטאים קצת אחרת.

ד"ר חנה קטן , י"א בשבט תש"פ

דעות ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן
צילום: עצמי

כדור הארץ לא מתחמם והים לא עולה

בשנים האחרונות המדענים מפנים אצבע מאשימה כלפי האנושות ומעלליה, בטענה שעליית פני הים שמתרחשת במאה האחרונה ומסכנת אזורים נמוכים על פני כדור הארץ קשורה לתיעוש המוגזם ולשאר מעשיהם הנלוזים של בני האדם.

התאוריה הזאת מקובלת היום בארגונים הבינלאומיים ובתקשורת, ומהלכת עלינו אימים. והנה קם מדען אמיץ, פנסיונר טרי, שמצוי מאוד בעניינים אבל כבר אינו מחויב לאיש, נעמד על רגליו האחוריות והכחיש את תאוריות האקלים המודרניות.

הטענה שלו היא שלא מדובר בעליית פני הים כי אם להיפך - בשקיעת הקרקע. שקיעה איטית של קרקע באזורי החוף היא תהליך גיאולוגי ידוע ומוכר, וממש אין מה לעשות כנגדה. התוצאה אולי תהיה אותה תוצאה, אבל ההבדל הגדול הוא שכאן מוסכם שעצירת תהליך זה אינו בידינו.

הטענה של אנשי האקלים היא שהתחממות כדור הארץ גורמת להפשרת הקרחונים סביב הקטבים ולעלייה בגובה פני הים, וכתוצאה מכך יש סכנה גדולה של הצפת אזורים נרחבים בעולם. גם את זה מכחיש הפרופסור.

לפי מחקריו בשנים 2017-1998 חלה התחממות בקצב כמעט זהה: פחות מחצי מעלה לעשרים שנה, 1.46 מעלות למאה שנה. פרופסור מיכה קליין פרסם מאמרים המוכיחים שממוצע המדידות של גובה פני הים יחסית ליבשה בכל העולם מצביע על יציבות מוחלטת, כשהעלייה המיוחסת לגובה פני הים נובעת מתיקונים 'קוסמטיים' שבוצעו על-ידי המדענים שניתחו נתונים אלה כדי שיתאימו לתאוריה, ובעצם מדובר כאמור רק על שקיעת היבשה. סוף העולם כנראה אינו נראה באופק, למרות הכל.

אז יש פרופסור אמיץ שמוכן ללכת נגד הזרם בעוז ובאומץ, ולהכחיש תיאוריות מופרכות. המדע נחשב לתחום אליטיסטי, שבו התשתית מובנית, מבוקרת ומבוססת עובדות. ולא כן. גם בתחום זה קיים ציד דעות.

לא ממש מפליא שגם בנושאים חברתיים מתקיים ציד, אולי אפילו טרור. יש אנשים, בעיקר כאלו עם זקנים, שנאסר עליהם לומר את דעותיהם. החברה הנאורה קושרת זמם בצורה הרמטית למוצא פיהם של רבותינו.

זכות הייתה לי להיות חברה בוועדה היוקרתית שהכתירה את הרב יעקב אריאל כזוכה פרס ישראל לספרות תורנית. היססתי אם לקבל את המינוי, מלכתחילה, ולאחר לבטים, שוכנעתי שזה מתאים ונכון. היו מועמדים רבים ראויים, וההתלבטות הייתה קשה. אבל הוכרע ע"י שלושת חברי הוועדה כי היקף הכתיבה התורנית של הרב בתחומים מגוונים של פרשנות, הלכה אקטואלית, מצוות התלויות בארץ, השקפה ועוד, ומקוריות היצירות שמהוות תרומה אדירה לעולם הספרות התורנית, מכתירות אותו כזכאי לפרס לשנת תש"פ פה אחד.

וגם אני נכללתי בציד המכשפות. ולאחר החלטה שלא להתראיין, נכנעתי לראיון קצר בגל"צ, ונלחמתי כלביאה על התאמתו המוחלטת של הרב לפרס, גם אם נחשפו ע"י אותם 'ציידים' חרוצים אמירות של הרב שאולי אנו היינו מתבטאים קצת אחרת. זה לא היה קל. אבל מי שלא חשוף בצריח אינו לוחם אמתי.

ברכותיי מקרב לב לרב הגאון הרב יעקב אריאל, ותודה ענקית לרב על תרומתו העילאית רבת השנים ורחבת ההיקף להרמת קרנם של תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל השלמה.