שורשים, ערכים, ומסורת

אליסף פרץ, בנה של מרים פרץ ואחיהם של אוריאל ואלירז פרץ ז"ל, מגיב על החלטת עיריית תל אביב לאסור הצבת דוכני תפילין

אליסף פרץ , י"ז בשבט תש"פ

דעות תפילין. אילוסטרציה
תפילין. אילוסטרציה
צילום: מכללת שאנן

וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. (דברים ו)

תראו, אני ממש משתדל לא להגיב לדברים כאלה. אבל באמת, בחיי, ביהדות שלי. אני שואל את עצמי איך הגענו למצב הזה במדינת היהודים.

נכון, צריך סדר ציבורי, וצריכים למצוא פתרון למיקום הדוכנים אבל מכאן ועד אמירה כמו "נגן על ילדינו" כאילו זו מחלה?!

ובאמת, מה הלאה? עוד מעט גם יאסרו על דתיים לארגן מניין בצד הדרך כי זה מפריע לעוברי אורח? יאסרו על אנשים לעשות שיעור תהילים בדשא השכונתי כי זה דשא חילוני? ובצה"ל יפסיקו להישבע על התנ"ך ויחפשו ספר ליברלי אחר,כי אתם יודעים..אנחנו בשנת 2020 וצריך להתקדם.

וזה בדיוק מה שיפה עם התפילין, שבכלל לא התקדמנו. אימצנו.חיבקנו.נצרנו.הנחנו.קשרנו.הקרבנו.דחינו.

כי תפילין זה חלק בלתי נפרד מהיהדות כמו שמע ישראל ויום כיפור, ציצית ובית כנסת. זה סממן עתיק שקושר אותנו עם העבר וההווה שלנו תפילין זה לא סתם עוד צעצוע של המאה 21 זה לא עוד רעיון פרוגרסיבי ליברלי נאור שהתבשל בעת החדשה,בעשור האחרון או בחודש האחרון.

תפילין זה עסק של 2000+ שנה זה חפץ שמבדיל. וכן, אני רוצה להבדיל את עצמי, מובדל גאה. תפילין זה סממן שמייחד אותי, שגורם לי להתחבר לשורשים, לערכים, ולמסורת שלי.

להניח תפילין זה אקט שמזכיר לי שאני לא יודע הכל אבל אני עושה אותו כדי להתחבר לסיפור גדול.

זה לא קשור לדתי או חילוני זה קשור לשאלה מה זה עבורי להיות יהודי ותפילין, הם לגמרי חלק מהתשובה (וזה לא משנה לדעתי אם אתה מניח ביומיום ,מאחסן בארון, או נישקת/ראית פעם אחת בחייך). מתפלל שנמצא דרך לגשר על המחלוקת לכבד את העבר ולהיות מותאם להווה.