כולנו שליחים

עלינו להיפגש יותר עם יהודים בחו״ל ולפקוד קהילות יהודיות, ליצור איתם קשרים ובעיקר לגרום להם להרגיש מה שהם, חלק מהעם היהודי. 

אופיר דיין , כ"א בשבט תש"פ

בשבוע שעבר התפרסם מחקר מטעם קרן רודרמן שבדק את הזיקה בין יהודי ארה״ב לישראל. רבים מהפרסומים אודות המחקר הודיעו חגיגית שהתוצאות שומטות את הקרקע תחת הטענה על ריחוק בין יהדות ארה״ב למדינה היהודית. 

כשאני קוראת את תוצאות המחקר, אני לא מעודדת, אלא מודאגת, הקרקע לא נשמטת תחת הטענה שיש נתק, אלא תחת רגליי, זו שחושבת שיהדות התפוצות היא חלק בלתי נפרד מהסיפור של עם ישראל, ארץ ישראל ומדינת ישראל.

הממצא העיקרי מהמחקר הוא ש-80% מיהודי ארה״ב מגדירים עצמם פרו-ישראלים. לכאורה זה מספר גבוה מאוד. השאלה היא האם אנחנו מבינים למה מתכוונים בארה"ב כשאומרים ״פרו-ישראלי״? המונח לא מתייחס להיותם של הנסקרים תומכי ממשלת הימין בישראל, אלא אלה החושבים שלמדינת ישראל יש זכות קיום כמדינה יהודית ושהיא פועלת בצורה סבירה.

גם תנועות כמו ״ג׳יי סטריט״ אשר קוראות להתניית הסיוע האמריקאי לישראל בנסיגה מכל יו״ש והתנגדו נחרצות להעברת השגרירות האמרקנית לירושלים מגדירות עצמן פרו-ישראליות. 

עכשיו נותר להבין את המציאות העגומה, 20% מיהודי ארצות הברית אינם מאמינים בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית או מפקפקים במוסריותה באופן כזה שגורם להם להגדיר עצמם אנטי-ישראלים או לכל הפחות לא פרו-ישראלים.

יהודים שכאלה כוללים קבוצות כמו ״קול יהודי לשלום״ שאחד מהשירים המזוהים איתם באוניברסיטאות רבות הוא ״מהים (התיכון) לנהר (הירדן) פלשתין תשוחרר״. אלה, אולי חלקם בגרסה מעט מרוככת, הם עשרים אחוזים מהיהודים האמריקאים. 

האם עלינו, מדינת היהודים, גם אלה שלא גרים בה, להשלים עם זה? לטענתי לא רק שלא רצוי אלא אסור שנשלים עם זה. 

משפחת רודרמן, שמטעמה הסקר, היא אחת הדוגמאות הבולטות ליהודים שהחליטו לשנות את המציאות. הם מקיימים מחקרים ופתחו את החוג האקדמי הראשון בישראל לחקר יהדות ארצות הברית, אך עשייתם המבורכת לא יכולה להיות היחידה לקירוב הלבבות. עלינו להתגייס למשימה הלאומית החשובה הזו, אולי החשובה מכולן. 

הסקר מלמד שבקרב אלה הפעילים בקהילתם, ל-90% יש קשר רגשי לישראל. נתון זה מצביע על כך שככל שלאנשים יש יותר מגע, כך מתחזק הקשר. אין הדבר אומר שכל היהודים צריכים ללכת לבית כנסת, אלא שעליהם להרגיש מחוברים לקהילה בה יש זיקה ליהדות ולישראל.

אנו לא יכולים להקים קהילות בניכר אך אנחנו בהחלט יכולים להנגיש להם את מדינת ישראל ואת הישראלים. עלינו לנצל את חיבתנו למפגש עם יהודים בחו״ל ולפקוד קהילות יהודיות, עלינו לנסות וליצור איתם קשר ברשתות החברתיות, אבל יותר מהכל, עלינו לגרום להם להרגיש מה שהם, חלק מהעם היהודי. 

יהדות העולם היא לא עניין חוץ, אלא עניין פנים, כזה שצריך לדרוש מהפוליטיקאים שלנו לעסוק בו ולשפרו, בדיוק כפי שאנו דורשים מהם לחזק את מערכת הבריאות, את הביטחון ואת הכלכלה.