לכל בלון יש כתובת

תגיות: טל בראון
אל"מ במיל' טל בראון , כ"ז בשבט תש"פ

ביום שישי פורסמה עוד ידיעה שגרתית אודות נטרול בלוני נפץ באשקלון.

ידיעה זו באה יום לאחר סרטון זחוח שהופץ ברשתות החברתיות, בו מדבר ראש הממשלה על המצב בדרום ומתארו כך: "יש לנו גם בעיה בדרום, בדרום צריך להבין מה יש ומה אין, יש שם מצוקה אמיתית, פגשתי עכשיו את ראשי היישובים בדרום, הם סיפרו לי, זה לא שיש אבדות בנפש, אין, זה אני אומר לכם, אין אבדות בנפש, כמעט ואין, אבל יש מצוקה ומועקה, בגלל צבע אדום, בגלל חשש של ילדים, זה מועקה פסיכולוגית, ואי אפשר להמשיך עם זה לאורך זמן...".

אינני פסיכולוג ואין לי תואר BA או MA בפסיכולוגיה, אך למיטב הבנתי הצנועה יש בעם ישראל נפגעי נפש רבים כתוצאה מההבלגה, הסובלנות או שמא הרפיסות המופגנת מול הטרור, שלמרות שעושה הוא שימוש בבלונים, אינו מופרח ואין להקל בו ראש כלל ועיקר.

תארו לכם מצב לפיו מידי יום מתגלים להם מטעני חבלה תקניים או מאולתרים בסמוך לבתיכם, בדרך למוסדות החינוך של ילדיכם ולעבודתכם.

תארו לכם שחלקם היה מתפוצץ באקראיות, במהלך כל שעות היממה, מעל לראשיכם או על האדמה.

תארו לכם מציאות בה הורים חוששים לאפשר לילדיהם לשחק מחוץ לבית פן יגעו ויפגעו חו"ח, מצרור בלונים תמים למראה אליו מחוברת "הפתעה" בצורת ראש קרבי של פצצת RPG או מטען נפץ בצורת צעצוע צבעוני המהווה נשק קטלני.

תארו לכם שגורמי הביטחון בישראל יודעים מי האחראים לאותם מטעני חבלה שנועדו לפגוע באזרחים תמימים, ובמקום ל"נטרל" את האחראים, כפי שקרה וקורה ביתר חלקי הארץ, מנטרלים הם בהשקעה רבה רק את המטענים. במקרה הטוב מאיימים הם על האחראיים חזור ואיים עד שהאיום הופך לסרק, או אז עושים "הפגנת שרירים" על מנת להמחיש את "כוחי ועוצם ידי" מבלי להיות אפקטיביים, יעילים או רלוונטיים בהכרח להסרת האיום וקיום הרתעה ממשית.

דעו כי מצב זה הינו ה"שגרע" בה לכולם ברור הסיכון והמזל, כשניסים גלויים קורים מידי יום, עת הקב"ה שומר ומרחם ולא רק על ילדי הגן. לכולם ברור כי אין הבדל בין מטען חבלה בירושלים או חיפה, למטען חבלה באשקלון, שדרות או "חוטף עזה", למעט שיטת ההפעלה ואופן ההנחה.

כמה אטימות צריכה להיות נוכח טרור הבלונים המתמשך? מדוע זה מחכים כולם ל"אסון הבלון הראשון" בגן הילדים או במגרש המשחקים חו"ח, כדי לפעול פעולה נחרצת ומנצחת נגד ראשי הטרור והמחבלים.

טרור נועד לזרוע מורא ופחד בקרב הציבור בכדי להתישו נפשית ופיזית ואז להכריעו. אין זה משנה בהכרח אם מבוצעות פעולות טרור מהקרקע או מהאוויר, תוך שימוש במטענים נפיצים או מציתים, באמצעות מחבלים או משלוחים "מוטסים" באמצעות בלונים ורחפנים או רקטות, טילים ורימונים. הטרור כידוע אינו בוחל בשיטות, כלים ואמצעים ועל כן נעשה שימוש לאחרונה גם בסלולר ובמחשבים. טרור הוא טרור הוא טרור! 

ראשי הממשלה ושרי הביטחון מבטיחים לפגוע בטרור מזה חודשים רבים ואף שנים.

בכל פעם מבליגים הם ועוד קצת סופגים, בדומה לחולות הזהובים והמבנים הנטושים המופצצים בעזה, משום שמנהיגינו משוכנעים לכאורה, שהבלגה מתפרשת בעולמנו כחוזקה, שעה שנתפס הדבר במזרח התיכון כתורפה איומה המזמינה את ההתקפה הבאה.

סופגים הם את התקפות הטרור בשם התושבים הטראומטיים, בעודם חסים על חיי האויב וילדיו, בשם התקווה או שמא ההזיה שיבוא היום ואלו יפגינו אחריות, הגינות וחמלה, או לכל הפחות יוקירו תודה על המשאבים, ההיתרים ושיירות האספקה היומיומיות הנכנסות בשערי עזה, לצד הכסף הזורם לרווחת משפחות המחבלים והשהידים ברצועה.

לכל בלון יש כתובת ומחיר. לפיכך, את האוויר יש להוציא הן מהבלון והן מריאותיו של שולחו. רק כך, עם גביית "מחיר אוויר ודם" יבינו בעזה שאין מדובר עוד מבחינתנו במשחק או מעשייה, אלא בזמן לפוצץ בעוצמה וממש לא רק עם קרן לייזר או סתם סיכה.