זהירות ספוילר - לא כל המשפחות מושלמות

קשה לתת מתכון מנצח לגידול ילדים. ננסה לגעת בכמה עקרונות חשובים למיסוד של סמכות הורית, מעמד, ועמדה הורית שקולה נשמע

שמואל מרגלית , כ"ח בשבט תש"פ

דעות אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: דוברות אמונה

מי שיפתח את חשבון הפייסבוק שלו היום יראה המון תמונות משפחתיות לכבוד יום המשפחה. שני הורים, ילדים ואולי איזו חיית מחמד, כולם מאושרים ומאחלים אחד לשני "יום משפחה שמח". אלו התמונות האידאליות, אבל לא תמיד זו המציאות מאחורי כל תמונה.

לפני זמן מה סיפר לי אבא שנראה נורמטיבי לחלוטין "הבן שלי בכה בלי להפסיק. האמת לא הייתה לו סיבה לבכות, הוא סתם רצה לבכות, אז נתתי לו פליק, כדי שתהיה לו סיבה לבכות".

ניסיתי להבין את האב. זה באמת לא קל לשמוע את הילד שלנו בוכה, 'מנגן' לנו על המצפון, וכל זאת בלי סיבה שנשמעת לנו מוצדקת. "ומה אתה חושב על זה עכשיו?" שאלתי.

"מה זאת אומרת?! חושך שבטו – שונא בנו. בפעם הבאה הוא יבכה רק אם תהיה לו סיבה אמיתית ומוצדקת".

****

כל הורה נתקל בדילמות של התמודדות עם גידול ילדים. לא לחינם אנו אומרים בהגדה של פסח ש"עמלנו – אלו הבנים". להיות הורה זו עבודה קשה מסביב לשעון. לא תמיד הילדים מתחשבים באילוצי הזמן, במצוקות ההורים או בצורכיהם. הבעיה מתגברת כאשר יש לנו תחושה שהם מתעלמים מאיתנו, מתחצפים אלינו או לא מתחשבים בנו. במצבים כאלה הורים רבים חשים עלבון, אכזבה או תסכול. אלה עלולים ליצור כעס, והתגובה שתבוא בעקבותיו תהיה לא נעימה – לא לילד ולא להורה.

בעבר היה מקובל להתמודד עם בעיות משמעת של ילדים על ידי הכאה ואף הצלפה. היום ההכאה נתפסת כלא-לגיטימית, מה שמביא הורים רבים לתחושת חוסר אונים וצער על 'הילדים של היום'.

קשה לתת מתכון מנצח לגידול ילדים, ולו רק מהסיבה שכל ילד הוא עולם בפני עצמו. ננסה בכל זאת לגעת בכמה עקרונות חשובים למיסוד של סמכות הורית, מעמד, ועמדה הורית שקולה נשמע.

חום ואהבה: זהו הדבר הבסיסי ביותר בגידול ילדים. פרויד טען כי ילד נקשר להוריו כי הם מספקים את הצורך שלו באוכל. במחצית הראשונה של המאה ה-20 מצא הארלו כי קופים שגודלו ללא אם מצאו ביטחון ונחמה במגבת, הרבה יותר מאשר בבקבוק החלב. בתקופת מלחמת העולם השנייה מתו תינוקות רבים בבתי יתומים, על אף שהם קיבלו תזונה מספקת. התמותה הפסיקה כשהוסיפו להם עוד מטפלות, ואלה נתנו להם יחס וחום.

גבולות: מקובל לומר שגבולות נועדו לכך שבני האדם לא יפגעו זה בזה – "אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו" – וזה בהחלט נכון. ילד שגדל ללא גבולות, מתוך תחושה ש'הכול מגיע לי', יגדל להיות חסר התחשבות בסביבה ועריץ. לגבולות יש תפקיד מרכזי מאוד בגדילה של הילד: הצבת גבולות מסמנת לילד מה מותר ומה אסור. ילד שגדל בסביבה ברורה, חש מוגן ובטוח. מחקרים הראו שילדים שגדלו בבית עם גבולות ברורים גדלו להיות מבוגרים בטוחים בעצמם, לעומת ילדים שגדלו בבתים ליברליים, שבהם הכול היה מותר.

יש להדגיש כי הגבולות חשובים להתפתחות כל עוד הם נתפסים כשומרים על הילד. כאשר הצבת הגבולות נתפסת כנוקשות היא מייצרת כעסים ונתק, ובסופו של דבר עלולה להביא למרד ותגובת נגד מצד הילד.

נושא הגבולות הופך להיות משמעותי בגיל ההתבגרות. הנטייה של המתבגר היא להתנער מן הגבולות כי 'אני מספיק גדול', אך חשוב לזכור כי המתבגרים בעצמם עדיין צעירים. הם זקוקים ליד המכוונת של ההורים, ולגבולות שמתאימים לגילם ולמצבם.

ביטחון, תקיפות ותוקפנות: הורה שבטוח בעצמו יוכל לומר לילדו בצורה תקיפה (אסרטיבית) מה הוא מצפה ממנו. אף אחד לא אוהב להוריד כביסה, לקנות במכולת לחם וחלב או לשטוף כלים, אך האמירה התקיפה של ההורה מבהירה לילד מה מצופה ממנו. בניגוד לכך, הורה שנפגע מהילד עשוי להגיב בתוקפנות (אגרסיביות). הדבר יכול לקרות מפעם לפעם. אך כאשר זה הופך להיות מרכיב מרכזי בסמכות ההורית, התקשורת הופכת להיות עוינת ורצופת מריבות.

הורה לא צריך להיעלב מן הילד: הורים רבים מצֵרים על כך שילדם אינו ממושמע כמו ילדם של השכנים. אדם חכם אמר פעם שחג הסוכות זה חג של שמחה, כי אז שומעים שרבים גם אצל השכנים.
יש הסבורים כי אם ילדם לא שומע בקולם זה מעיד על כישלון הורי, מה שמביא לתהיות של 'איזה מן הורה אני". אז למה הם מתווכחים? הסבירה לי מתבגרת: "אם לא אתווכח, אצטרך לעשות את מה שאמרו לי לעשות. אם אתווכח, אולי אצליח להיפטר מזה". במילים אחרות, לא צריך להתרגש מכל ויכוח של ילד.

הערכה ופרופורציות: מותר להורים למתוח ביקורת על ילדיהם, אך חשוב לקחת את הדברים בפרופורציה נכונה. גם אם הילד לא עשה שיעורים בחשבון, יש לזכור שהוא עשה שיעורים במקצועות האחרים. הבת אולי לא סידרה את החדר שלה, אבל הספיקה להכין עוגה ולטפל באחיה הקטן בזמן שאמא נחה. במקביל למה שהילד לא עשה צריך לזכור מה הוא כן עשה, ולהביע את הערכתנו על כך. ביקורת תתקבל ביתר רצינות אם נדע גם להביע הערכה.

התמדה: תומס אדיסון, ממציא המנורה, ערך כשלוש מאות ניסויים עד שהגיע לאופן בניית מנורת הלהט. לימים הוא נשאל כיצד הצליח להתמיד מבלי התייאש. אדיסון הסביר שאמר לעצמו שכל ניסוי שנכשל, מקדם אותו צעד נוסף לקראת הדרך הנכונה.

כל ילד הוא עולם ומלואו. כל אחד וכוחותיו, כישרונותיו וקשייו. מה שנכון לאחד, לאו דווקא יעיל עם האחר. "והעיקר – לא לפחד כלל".