בעיניי ראיתי – ווטרגייט נוסח צה"ל

הרב אביעד גדות , כ"ח בשבט תש"פ

דעות "רובו המוחלט של צה"ל הוא בריא, אך קולו לא נשמע". הרב אביעד גדות
"רובו המוחלט של צה"ל הוא בריא, אך קולו לא נשמע". הרב אביעד גדות
צילום: עצמי

שרתתי בקבע כרב בית הספר להנדסה צבאית- בהל"ץ, בין השנים 2014-2017 (למניינם).

במסגרת תפקיד נפלא זה, אותו מילאתי שלוש שנים, עסקתי יחד עם מפקדיי בעבודת מטה לגיוס חרדים, וזאת כהנחיה של זרוע היבשה. קצינים קרביים נהדרים שאין להם יום ולא לילה, הסיטו מזמנם היקר מפז ועם "גפרורים בעיניים" עסקו בהיערכות לקליטת חרדים.

"משימה לאומית" קראנו לזה. הסרת מחיצות בחברה הישראלית – באמצעות בניית מחיצות איסקורית. בעיניי ראיתי מיליונים מושקעים בבינוי ל"מתחם חרדים", במאות ימי ושעות עבודת נמלים של קצינים בכירים וזוטרים. חתמתי בעצמי על חלק רלוונטי בתכניות, שהתברר כי התבססו על דיווח כוזב והנחיות מצד אכ"א.

אם אתה שר בטחון או רמטכ"ל או סתם חבר בוועדת החוץ והבטחון, הינך מוזמן לרדת לראות את האנדרטה הדוממת לזכרם של חיילים חרדים אלמונים אלו, שלא היו ולא נבראו.

זאת רק הפריזמה המצומצמת שלי בתפקידי המסוים אי שם. כך גם בגיוס חרדים לגולני, וכך כל המיליארדים שצה''ל דרש מהמדינה במשך עשור בגין העליה המזויפת בגיוס החרדים, שמעולם לא התרחשה, של טבלאות שהתבססו על חילונים, נשים, ושאינם-יהודים. 

זהו אירוע מטלטל, הנזק הכלכלי הדמיוני הוא רק העניין המשני. זה אפילו לא רק מבחן ריסוק כושל לפיקוד ולשליטה, ולמקצועיות. יש כאן מכה קשה לערכים המנצחים, לאמון של אזרחי ישראל בצבא, ולאמון הצבא בעצמו. תרבות השקר אחזה במערכת כארס מפעפע.

כל מי שמכיר את קציני צה''ל המצוינים והאלמונים שלא יכולים עכשיו לדבר בפומבי, יודע שהם לא רוצים שידבק בהם הרבב הזה. הם עזבו אישה וילדים כדי להגן על כולנו. הם זקוקים לאמון שמגיע להם ביושר. לנוער שילך אחריהם לקרב על שלומה של מדינת ישראל. הם לא חלק מהשקר והגזל כלפי משלמי המיסים שמצרפים שקל לשקל מעמל יומם. מגיע להם שירחיקו אל מחוץ למחנה את אותם קצינים רעים, ויקדמו את הטובים שרק רוח שליחות עמוקה מניעה אותם. 

בתמימותי, סמכתי על הרמטכ''ל כוכבי שיתחקר לעומק עשר שנים אחורה. שיעמוד במילותיו הגדולות לקעקע את תרבות השקר שמתרחבת בצה''ל, להוציא את המורסה ולנקות את הפצע. זה לא קרה. עבריינים התחמקו או יצאו בעונשים קלים ונשארו לפקד על המערכת שכלפיה פשעו. 

הרמטכ"ל רצה לטפל, אך הוא לא אזר מספיק אומץ מול מועדון זחוח של יוצאי צבא בכירים, חלקם רמטכ"לים, שאת תעלוליהם ראיתי בעיניי בוועדת החוץ והבטחון של הכנסת. 

מגיע לכולנו שההנהגה תעשה מעשה, ותישא על נס את מי שחשף את הפרשה ונתן לצה"ל הזדמנות להתחיל לתקן. זהו יום הכיפורים של אגף כח האדם, ווטרגייט נוסח צה"ל, וממילא של המטה הכללי בהיבט זה, וכך צריך נפתלי בנט להתייחס לפרשה.
 
הקו שמוביל האלוף במילואים יצחק בריק, בוגר מלחמת יום הכיפורים המעוטר בעיטור העוז על אומץ ליבו, הוא הקו הנכון. כי אומץ לב הוא לא רק בשדה הקרב, אלא גם בעבודה מול עמיתים, פקודים ומפקדים, וכן – גם מול פוליטיקאים וחברים.