הבחירות של ההורים

אבינועם הרש , כ"ח בשבט תש"פ

דעות תלמיד מפריע בכיתה. אילוסטרציה
תלמיד מפריע בכיתה. אילוסטרציה

בשנת ההוראה הראשונה שלי הזדמן לי כחלק מ'צפיית עמיתים' לראות בתיכון מוכר בקריות מורה שהעביר שיעור צפייה בכיתה יא מול המנהל, הסגן ומחנך הכיתה שאמור לקבוע אם הוא יתקבל לעבודה על סמך אותו שיעור.

ממש באמצע השיעור שהלך נהדר, תלמיד אחד צעק לעבר חבר שלו שבדיוק ענה תשובה בצחוק מלגלג: "שתוק ישמן דובון". התלמיד שלעגו לו באמת שתק, התכנס בעצמו ונראה שרצה שתבלע אותו האדמה בעוד קול הכיתה נקרעת מצחוק.

אותו מורה הפסיק לפתע את השיעור שלו, הסתכל על המנהל וחיכה לתגובה, רק שאותו מנהל היה עסוק כנראה בדברים חשובים יותר שנתגלו לו בסמרטפון. לאחר מכן העביר מהר את מבטו לסגן שהמשיך לבהות בחלל ומשם למחנך הכיתה שגם הוא ישב שם ובהה במשו אחר ונראה מנותק לגמרי.

ואז זה הגיע: המורה החדש שנבחן סגר בחוזקה את הספר ושאל את התלמיד הפוגע שלא הבין מאיפה זה בא לו: "תגיד, איך אתה לא מתבייש לדקור את חבר שלך עם המילים לפני כל הכיתה?"

כולנו היינו בהלם: המנהל שסוף סוף הוריד את העיניים שלו מהנייד ולא הבין מה קורה כאן עכשיו. הסגן שפתאום התעורר והמחנך שהתחיל לנוע בחוסר נוחות.

אבל המורה החדש רק התחמם ופנה לכיתה: "ממה אתם צוחקים? מלראות איך רוצחים כאן תלמיד במילים? באמת לא אכפת לכם. יודעים משהו? לא מתאים לי ללמד במקום כזה. פשוט מגעיל אותי" אמר בכעס, הסתכל לכיוון המנהל, סגר את הספר ויצא החוצה מהכיתה.

האמת שבחיים שלי לא היה לי את האומץ לעשות דבר כזה בעצמי. בחיים גם לא ראיתי מורה בצפיית עמיתים שמתנהג בצורה כזו. כאילו בן אדם, אתה רוצה עבודה, שתוק ותעביר את השיעור. אל תחנך אותם עכשיו...
שניה אחרי שהלך בכעס רצתי אחריו, תפסתי אותו ואמרתי לו: "אחי, יצאת תותח! אבל תכלס, יש לך מקום אחר לעבוד בו?"

"וואלה לא" ענה לי: "אבל אף אחד לא יכריח אותי ללמד במקום שהמנהל, הסגן והמחנך שותקים כשמשפילים תלמיד שלהם באמצע שיעור".

האירוני הוא שעם תחילת השנה הבאה ראיתי את המורה הזה נכנס לחנך את כיתה ח' כמורה חדש.
מסתבר שהמנהל ממש התלהב ממנו ועוד באותו ערב התקשר אליו בכדי לסגור איתו.

*

נזכרתי בסיפור הזה בגלל מערכת הבחירות המוניציפליות: חלקם, כמו למשל בגוש עציון עברו בצורה מכבדת ומעוררת התפלאות כאשר כל מועמד מתרכז בעצמו ולא בחסרונות של יריבו אולם במקומות אחרים בארץ הטינופת גאתה ומועמדים לא היססו לכלכך על יריביהם מעל כל במה אפשרית ובכל פעם שראיתי איך שמועמד מלכלך על מישהו אחר לא יכולתי שלא לתהות: "איך אתה לא מפחד שהילדים שלך יסתכלו על הערך והחשיבות שאתה מייחס להלבנת פנים ולא יאמצו את ההתנהגות הזו?"

האם זה באמת שווה את זה? האם יש מחיר לנער מתבגר שרואה איך אבא שלו משפד מעל הפיד שלו שמלא באלפי עוקבים את יריביו? עם מסרים וערכים אותו נער ילך אח"כ לחיים?

טיפים להורים

אפשר ללמוד מיליון דברים ממערכת בחירות. ההתייחסות לאחר, ההליכה עם האמת, הצניעות, האפשרות לוותר על קול בשביל לשמור על האידאולוגיה והערכים. שבו עם הילדים שלכם ומעבר לתוצאות הסקרים נתחו איתם את הדרך והצורה.

שמעתי על כיתות שהמחנכים ניהלו בהם מערכות בחירות פנימית בכדי להעניק תלמידים הזדמנות לחוויה מתקנת. אלו מסרים שאח"כ יישארו וילכו איתם עוד שנים רבות אחרי שאחרון הסטיקרים ייזרק לפח.