כאן לומדים בשמחה 

בואו נכין את עצמנו ותלמידנו לימים של שמחה אמיתית בלי הרבה רעש וצלצולים, תרתי משמע.

איתמר ליברמן , ל' בשבט תש"פ

כמורה, היום המשונה ביותר הוא היום שבו חוגגים בבתי הספר את השוק פורים ומופע התחפושות המסורתי.

יש בו מצד אחד הזדמנות להרפות מהאחיזה ב"מושכות" התפקיד האינטנסיבי ומתדמית המורה הקשוח העקבי, (תדמית שאינני מצליח להחזיק בה לאורך זמן) להשתובב ולרקוד במסדרון ולהפתיע עם תחפושת "מדליקה".

מאידך, מתוך זיכרוני, לכל החודש החגיגי שהתאפיין באי יציבות, נדחסו שלל אירועים שמהם השתקפה לא פעם מציאות של הפקרות וחוסר גבולות. בלטו בהם גם פנים חמוצות ומבולבלות של ילדים ובמקרים מסוימים הוביל שינוי דרסטי במראה בית הספר לתוצאות חמורות של השחתה.

המציאות היום שונה בעקבות מודעות להשלכות החינוכיות שהביא מצב זה. אך נשאר לחודש הזה, ולאירועים המרכזיים שבו, תדמית מפוקפקת, אלא שדווקא בשל חשיבותו והימים המסוגלים שבו, אני מאמין שאפשר לנצלו ולהפיק ממנו תועלת ערכית וחינוכית רבה.

לפנינו ימים שבהם נוכל להתקרב לתלמידינו ולהיחשף לעולמם הפנימי- לחלומות וכישרונות חבויים, להאזין לניגון של כל ילד. ביכולתנו למלא אותם בלמידה שנותנת מקום לשמחה שצומחת ממקום אמיתי ויציב. השמחה אינה קצובה בזמן ובמקום, היא יכולה לחבור לשגרת הלימודים התוססת של מבחנים וציונים ואף לסייע לה.

השתוללות מבוקרת, פרצי צחוק ומעגלי הרקדה ספונטניים - לא אמורים להיראות כזרים במרחב הכיתתי ולסתור את עבודת החינוך, אלא להפך- נכון לשתף בסדר היום שמחה ובתנאי שזו תגיע ממקום טבעי ולא מעורער. עולמות תמימים גדלים תחת חסותנו מרבית שעות היום והם זקוקים שנחקוק בם יסודות של תמימות ושמחה, ויש להעריך שלא יספגו אותם בין ערמות החוברות והמבחנים, כי אם ביכולת להעמיד סביבה של מורים אוהבים ושמחים שברצונם לגדל דור יהודי שמח.

בחלל הלימודי שוררת לא פעם אווירה קפואה של מתח והיא מחלחלת לחניכנו, ומרוב ציונים ומבחנים לא מקדישים זמן להרגיש, לטייל, לשמוח, להקשיב ולצחוק. במקום זה הילד נכנס בשערי מתחם שמרדים רגשות בריאים באמצעות "סמי" מבחנים ונהלים מחמירים, ופוגש מורים לחוצים שלא מרצונם מהחובה לטפל בטפסים מנהליים שכלל לא קשורים לעצם החינוך.

בואו נכין את עצמנו ותלמידנו לימים של שמחה אמיתית בלי הרבה רעש וצלצולים, תרתי משמע. ימים שבהם אוהבים, מחייכים, נותנים ולא מחצינים. שיעבירו מסר חינוכי בעבור תלמידנו- שחוץ מזה שהמורים הם בני אדם שיודעים לקפוץ כמו ילדים ואפילו קצת להשתולל, הם גם יבינו כמה חשוב לגדול כיהודים שמייחדים מקום חשוב לשמחה בחיים מול שטף העצבות והריקנות שזורם בחוץ. אז בואו נתלה על דלת הכניסה לכיתתנו שלט- "כאן לומדים בשמחה", ונקפיץ את הכיתה באנרגיות טובות של שמחה גדולה.