הקורונה והדבר השחור

האצבע המאשימה שהופנתה כלפי סין, המקום בו נודעה המחלה לעולם, התחלפה באצבע המזהירה מפני חולי הקורונה באופן כללי. 

תגיות: יחיאל שבי
ד"ר יחיאל שבי , ד' באדר תש"פ

היום מת בארה"ב החולה הראשון בקורונה, באיטליה ישנם מעל לאלף חולים במחלה, ועד כה מתו מעל למאה אנשים בעולם מהנגיף המסתורי. ראשיתו של משבר הקורונה בסין.

בארצות המזרח הרחוק, המזרח התיכון ובאירופה נמצא מספר רב של נדבקים, והמחלה עוברת בנתיבי התיירות והמסחר ממדינה למדינה, והגיעה אף לישראל.

העולם מסתגר לתוך עצמו. טיסות מבוטלות ואזרחים ממדינות שונות מסומנים כפוטנציאליים להעברת המחלה, וכניסתם למדינות שונות נאסרת. האצבע המאשימה שהופנתה כלפי סין, המקום בו נודעה המחלה לעולם, התחלפה באצבע המזהירה מפני חולי הקורונה באופן כללי. 

לפני קרוב לשבע מאות שנה מגפה אחרת עברה בנתיבי המסחר והתרבות מסין מערבה – מגפת הדבר השחור. ככל הנראה, המגפה פרצה בדרום סין, בחיידק שנמצא בגופם של פרעושים אשר חיו על חולדות, ואלה עברו איתן ממקום למקום בתוך משלוחי מזון כגון שקי חיטה או בגדים וסחורות שיוצאו מסין מערבה. 

האימפריה המונגולית שנשלטה ע"י צאצאיו של ג'ינגיס ח'אן, הורכבה ממספר מדינות שיצרו את הרצף היבשתי הגדול ביותר עד אז: מסין, קוריאה, וויטנאם, דרך מדינות מרכז אסיה, תת היבשת ההודית, פרס, ועד לרוסיה ואוקראינה. דרכי המעבר והסחר, שימשו אמנם את הסוחרים, אך גם את הפרעושים ואת המחלה שנשאו איתם ממקום למקום. 

נתיב הסחר המרכזי באותם הימים, היה דרך המשי החוצה את יבשת אסיה ממזרח למערב – מסין דרך הארצות המרכז אסיאתיות עד לפרס ולרוסיה ומשם לאירופה. לצד, נתיבי הסחר הימיים שבין ים סין להודו, ומשם למצרים, אפריקה והים התיכון. הקורונה היום נהנית מיתרון נוסף, נתיבי הסחר האוויריים דרכם הגיעה אף לאמריקה במהירות הבזק.

התפשטות מגפת הדבר השחור הייתה אימתנית. במהלך השנים בהן השתוללה המגפה נספו כמחצית מאוכלוסייתה של סין, ממאה ועשרים ושלושה מיליון סינים לששים וחמישה מיליון בלבד. בשנת 1348 פגעה המגפה בעוצמה בערי איטליה, והגיעה לאנגליה, ומשם לאיסלנד וגרינלנד וחיסלה את מושבת הוויקינגים שם. בין 1340 ל- 1400 הצטמצמה אוכלוסיית אפריקה משמונים מיליון לששים ושמונה מיליון, אוכלוסיית אירופה משבעים וחמישה מיליון לחמישים ושניים מיליון, ואוכלוסיית אסיה ממאתיים שלושים ושמונה מיליון למאתיים מיליון בלבד.

הדבר השחור שינה לחלוטין את תפיסתם של בני התקופה על האימפריה הסינית ושליטיה המונגולים. עד להתפרצות המגפה היו המונגולים מודל לחיקוי, ונתפסו כאימפריה מתקדמת שייצאה ערכים כגון סובלנות דתית, פתיחות, אימוץ טכנולוגיות מתקדמות ובהן עיבוד הנייר, שימוש בדפוס, ניצול אבק השריפה ופיתוח המצפן, לצד שימוש באריגי משי כמו הסאטן. עד כדי כך, שבציורי קיר ופרסקאות בכנסיות בכל רחבי אירופה הולבש ישו המושיע הנוצרי באריגי סאטן, הרקומים בשוליהם בכתב מונגולי, כשעיניו ומבעו מזרח אסיאתיים. 

בשנים בהן השמידה מגפת הדבר השחור מיליוני אנשים, נתפסה דרך המשי כדרך המוות, וסוחרים הפסיקו להשתמש בה. האימפריה המונגולית התפרקה ודרך המסחר הראשית שחיברה בין מזרח למערב איבדה מחשיבותה. השלטון המונגולי בסין נחלש בהדרגה, וסופו שהקיסר המונגולי ועשרות אלפי לוחמיו נמלטו למונגוליה, וחזרו לחיות חיי נדודים ומרעה אחרי ששלטו במחצית משטח העולם.

ככלל, המגפה יוחסה למונגולים ולסינים והשחירה את דמותם ותדמיתם. באירופה תפסו בני התקופה את היהודים כאחראים לה, כיוון שאחוז הנגועים בקרבם היה אפסי. זאת כמובן הודות להיגיינה עליה הקפידו היהודים, ולא בשל הרעלת הבארות שטפלו עליהם. בחזרה למזרח, בעקבות ניתוק הסחר עם מדינות האימפריה הסינית-מונגולית, חוותה אירופה נסיגה עצומה, שלוותה בתהליך של הסתגרות והתנערות מתהליך הגלובליזציה הכלכלי שהובילו המונגולים.

כיום, טוענים כלכלני המאקרו של בנק אוף אמריקה, שקיימת מגמה של הפסקה ממושכת של הגלובליזציה, במסגרתה שרשראות האספקה מגיעות הביתה, מתקרבות לצרכנים או מופנות לבעלות ברית אסטרטגיות. 

כבר היום אנו רואים כיצד נתיבי האוויר, דרכי המשי של העולם הגלובלי המודרני, נחסמים. כיצד מדינות מסתגרות לתוך עצמן ונוקטות אמצעי זהירות מרביים כדי להימנע מהידבקות. האם מגפת הקורנה תחזק את מגמת הדה-גלובליזציה, או שמא העולם השטוח ימצא דרך מהירה להתמודד עם הקורונה, ימים יגידו. 

לבטח כי האדם, החברה או המדינה מהם יגיע החיסון לקורונה, יזכו לתהילת עולם, ויביאו להתמודדות רציונלית ובלתי היסטרית מול מגמות אלו.