קריאה להגן על הדמוקרטיה
קריאה להגן על הדמוקרטיה

בשנת 1996 בשיאו של מהלך ליבוי שנאה נגד הימין והדתיים הלאומיים בחסות אירוע רצח רבין הקדים שמעון פרס את הבחירות כדי לנצל את מומנטום השנאה ולהציל את שלטון השמאל שהסקרים הראו את חולשתו בציבור.

באותם ימים הבחירות היו אישיות וכוכב צעיר וחדש במערכת הביס את השועל הוותיק פרס. פרס לא היה טיפש וסיכם את המערכה במשפט מדוייק באמרו "היהודים ניצחו את הישראלים". סבב הבחירות ההוא סבב סביב שאלת הזהות היהודית של המדינה, ושאלה זו עומדת ברקע של כל המאבקים הפוליטיים מאז 1977, ומגיעה לשיאה בימים אלה.

ב 1981 התברר שההליך הדמוקרטי חושף את העובדה שהיהודים במדינת ישראל נוטשים את השמאל החילוני. התגובה של השמאל היתה לחזור לשלטון באמצעות שני מהלכים עוקפי דמוקרטיה, האחד הוא באמצעות מערכת המשפט והשני באמצעות ערעור החברה הישראלית מלמטה בעזרת כספי הקרן לישראל חדשה (שיהיה ברור ישראל חדשה משמע לא מדינה יהודית).

מאז 1996 בנימין נתניהו עמד לסירוגין בראש "הקואליציה היהודית" שגברה בדרך כלל על "הקואליציה הישראלית". כשלון השמאל בבחירות מועד ג'  בשבוע שעבר החריף את המאבק עוקף הדמוקרטיה עשרת מונים. השימוש בפרקליטות ובבג"ץ כדי לעקוף את התוצאה הדמוקרטית ודיבורים על קואליציה עם מי שמטרתם חיסול המדינה היהודית היא אסקלציה ברורה של האסטרגיה של עקיפת הדמוקרטיה. 

לאור מצב זה, חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי חבר לארגונים חוץ פרלמנטריים נוספים לפעולה משותפת להגנה על הדמוקרטיה. במסגרת פעולה משותפת זו שלח החוג מכתב לחברי הכנסת ולנשיא מכתב ובו קריאה רועמת לעצירת התהליכים עוקפי הדמוקרטיה. בפתח מכתבם קובעים הפרופסורים כי " כלל לא משנה מה יהיה הרכב הגושים המדוייק, התמונה הכללית ברורה, רוב הציבור הציוני במדינת ישראל, סירב לקבל את תכתיביו של מסע ‏דה-לגיטימציה רב אפיקים, שביקש לפסול את הנהגת הימין, ובמשתמע גם את מצביעיו." 

הפרופסורים מציינים שהאליטות של השמאל מנסות לשלול מהציבור את יכולת ההכרעה ומוסיפים כי "הבחירות האלה, אם כן, לא היו רק על "מה" יוכרע, אלא גם על "מי" הוא זה שמכריע. הלכנו לקלפי כדי לומר שישראל היא ‏דמוקרטיה, לא בג"צוקרטיה; שבעניינים גורליים יכריע הציבור, לא בית המשפט העליון; שמפלגה ‏שמצהירה מראש שתמסור את ריבונותינו למשפטנים כדי שאלה יפנו בשבילה את כיסא ראש ‏הממשלה, בתמורה לחסינות מחקירות ולכיסאות סביב שולחן הממשלה לא תקבל את קולנו.

אזרחי ישראל בחרו בריבונות האזרחים על עליונות ‏המשפטנים, בשמירה על מעמדה של הכנסת הנבחרת והפרדה בין שלוש רשויות השלטון. ‏מי שעותר עכשיו לבג"צ כנגד תוצאות הבחירות, כדי ששופטים יפסלו את מה שהחליט העם, רק מדגיש ‏את טענתנו. ורומס בברוטאליות את הצבעת העם ואת הדמוקרטיה."

לדעת הפרופסורים תוצאות הבחירות הן בבירור הצבעת אי אמון במערכת המשפט כולה, על ‏שליחיה במשרד היועמ"ש, ושלוחותיה ברשות המבצעת: וקוראים להם לחזור למסגרת הפרדת הרשויות: "אל תניחו למערכת המשפט לשקוע עוד אל תוך ההתגוששות הפוליטית, כדי שנוכל ‏להתחיל לשקם את האמון בה."

בסיום מכתבם קוראים הפרופסורים לחברי הכנסת ולנשיא "להגן על הדמוקרטיה. הנכם נציגי העם, והעם אמר את דברו. אל לו לבית-משפט להרים ידו על החלטת הבוחר, אל לו לעקוף את הכנסת ואת נציגה וחוקיה."

לאור חומרת המצב והחרפת השימוש בכלים עוקפי דמוקרטיה יוצאים הפרופסורים בקריאה חריפה מאוד ואומרים "אנו מבינים את גודל השעה ואת הסכנה הנשקפת להמשך קיומה של מדינתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית ואם בג"ץ יפר את כלל היסוד הזה, נגן בגופנו על הכנסת מפניו, ולא נהסס להיאבק בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו, על מנת שהחלטת הבוחר תכובד."  

המכתב מסתיים בנימה אופטימית זהירה, נימה של תקווה "לאור כל זאת אנו מברכים על החלטת בג"ץ מיום 4.3.20 לדחות על הסף עתירה שעסקה בסמכות הכנסת והנשיא ומקווים מאוד שזו התחלה של דרך חדשה בתחום הפרדת הרשויות במדינת ישראל".