מה בין ''דונה גרציה' להרצל

בשבוע האישה במרכז הרצל שחל בימים אלו נחשף הקשר בין פועלה של דונה גרציה לבנות את טבריה לבין 'חוזה המדינה' הרצל.

ד"ר עליזה לביא , י"ב באדר תש"פ

דעות עליזה לביא
עליזה לביא
אתר האינטרנט

משה מונטיפיורי, הברון רוטישלד, בנימין זאב הרצל, הרב ריינס, הנרייטה סאלד, גולדה מאיר ושרה אהרונסון- הם לא רק שמות רחובות, אלא שמות דמויות שתרמו תרומה אדירה לכינון ולביסוס המדינה היהודית ולצמיחת העם היהודי בארצו.

למעשה, יש אישה אחת שאפשר לומר עליה שהיא התגלמות החזון והמעשה של קבוצת האנשים המפוארת שהזכרתי. קוראים לה- דונה גרציה או בשמה העברי חנה נשיא.

אשת עסקים מצליחה, נדבנית עצומה שהקימה והחזיקה בתי כנסת וישיבות. ולא פחות חשוב מדינאית ואשת חזון דגולה שהקדימה במאות שנים את חזונו של הרצל..

כן כן, מאות  שנים לפני שחוזה המדינה בנימין זאב הרצל  נפגש עם הסולטן הטורקי כדי לקבל את האישור המיוחל ממי ששלט אז בארץ להקים פה בית ליהודים, דונה גרציה כבר הייתה עמוק בתוך המו"מ וההכנות להקמת יישוב ליהודים בטבריה. רק מותה הפתאומי בשנת 1569 קטע את החזון.

סיפור חייה המרתק של דונה גרציה יכול בקלות להפוך לסדרה מצליחה בנטפליקס, סרט רב מכר או טלנובלה עם כל הגינונים והמוטיבים.

מבלי לקשור לעצמה כתרים של מנהיגה, של אשת עסקים ממולחת או מדינאית בעלת חזון  ומאות שנים לפני שבכלל קמה התנועה הפמיניסטית, ומהפכת השוויון בין גברים לנשים יצאה לדרך, הייתה זו דונה גרציה, אישה מרתקת בכל קנה מידה, ש'שמה על המפה' מנהיגות נשית פורצת דרך, שגילתה אחריות לבני עמה, והובילה מהלכים היסטוריים בינלאומיים והכל בתבונה, ב'חשיבה אחרת' , ביוזמה פורצת דרך...

בשבוע האישה במרכז הרצל שחל בימים אלו נחשף הקשר בין פועלה של דונה גרציה לבנות את טבריה, לבין 'חוזה המדינה' הרצל שפעל כ- 350 שנים לאחר מכן.

בין השנים 1901-1902 ניהל בנימין זאב הרצל מגיעים עם הסולטן הטורקי עבד אל-חמיד השני, שתחת שלטונו נמצאה ארץ ישראל, כדי לקבל אוטונומיה ליהודים. הוא מציע לו הצעות כלכליות לתשלום חובות של האימפריה בתמורה לצ'רטר להתיישבות בארץ ישראל.  נאמן לחזונו ומבקש להקים בארץ מרכז לאומי לעם היהודי. המגעים בין השניים נמשכו, אך לא הבשילו לכלל ביצוע.

כמעט 350 שנה קודם לכן, דונה גרציה, צעירה שגדלה במשפחת אנוסים ובגיל מצוות נודע לה שהיא יהודייה, מצליחה איפה שהרצל לא יצליח בעתיד...

דונה גרציה גדלה באחת המשפחות העשירות בפורטוגל באותה תקופה. בשנת 1528 שודכה לדודה פרנציסקו מנדש (שמו העברי: צמח בנבנשתי), בן למשפחת סוחרים שהתעשרו ממסחר בכסף ותבלינים ובמיוחד בפלפל שחור שהמסחר בו בפורטוגל היה בפיקוח המוסד המלכותי. בימי שגשוגה של האימפריה הפורטוגזית כמעצמה עולמית, הייתה משפחת בנבנשתי/מנדש בין המשפחות העשירות בפורטוגל.

ב-1536 היא התאלמנה וירשה את רכוש בעלה, אותו המשיכה לנהל.

עושרה של דונה גרציה היה ידוע למרחוק. היא נחשב במאה ה-16 לאחת הנשים העשירות באירופה . המשפחה חזרה בגלוי ליהדות והחלו להשתמש בשם נשיא כשם משפחה. היא הופכת למגינת היהודים הנדכאים והמגורשים, ונעזרת בכוחה ובהונה להגן על יהודים אנוסים ולפדות שבויים.

בשנת 1553 הגיעה דונה גרציה לקושטא והמשיכה את פועלה הנדיב. היא הקימה ישיבה בגאלאטה ובהמשך גם  בית כנסת . אנשיה פדו שבויים יהודים, והיא תמכה בתלמידי חכמים בבתי חולים, בתי ספר ובנזקקים. הדפסת אלפי כתבי יד יהודיים והוצאתם לאור, היה אחד ממפעליה הגדולים.

מעמדה הרם סייע לה ולאחיינה דון יוסף נשיא להיפגש עם הסולטן, שלרוב לא נפגש אז עם נשים בענייני חוץ ומדינה. דונה גרציה מבקשת לרכוש ממנו חלקת אדמה שתהיה בית לעם היהודי. את ירושלים הסולטן מסרב למכור לה, ומציע במקום את הונגריה. דונה גרציה מעלה את העיר טבריה- שבה נחתם התלמוד הירושלמי, זוכה לתמיכתו וחוכרת ממנו את השטח. היא החלה בבניית חומת העיר, אך מותה בטרם עת בשנת 1569 קטע את החזון והתוכנית לא יצאה לפועל.

מספרים שכשהרצל נפגש עם הסולטן אחרי שנדחה מספר פעמים, הוא מציין את התקדים של הסכם החכירה שניתן לדונה גרציה - כאסמכתא לבקשתו.

מרתק רק לחשוב כיצד ההיסטוריה היהודית בכלל ושל העם היושב בציון בפרט הייתה נראית אילו דונה גרציה לא הייתה נפטרת בפתאומיות וחזונה היה יוצא אל הפועל. ואילו הרצל היה זוכה בחייו לקושאן מהסולטן...

לרגל יום האישה שחל השבוע, יזם מרכז הרצל אירועים וסיורים בדגש על 'מנהיגות ציונית נשית''. כולם מוזמנים.