חייב איניש לבסומי

אני רוצה לשתף אתכם במחשבות שהיו לי בעקבות שיחות אלו ובעקבות החג הקדוש הזה.

אלון בלוך , ט"ו באדר תש"פ

דעות אלון בלוך
אלון בלוך
צילום: אילן שילד

נוהגים לומר שפורים הוא היום הכי קדוש בשנה, שהרי ליום כל כך חשוב כמו יום הכיפורים, קוראים כ-פורים, משמע שאנחנו מתייחסים אליו כשני בחשיבותו לפורים, ובכך תופסים את פורים כחג חשוב במיוחד.

אם נשפוט לפי כמות שיחות ההכנה, השיעורים והעיסוק בסוגיית השתייה בפורים, אין ספק בכלל במרכזיותו של החג. אני רוצה לשתף אתכם במחשבות שהיו לי בעקבות שיחות אלו ובעקבות החג הקדוש הזה.

ראשית, נאמר שיש דעות שונות ומגוונות בקשר להיקף השתייה עליו אנחנו מצווים במשפט: "חייב איניש לבסומי בפוריא". הטור אומר שהמשפט הוא ככתבו וכלשונו ופוסק שאנחנו צריכים להגיע למצב שבו אנחנו באמת לא מבדילים בכלל, מצב בו איבדנו לגמרי את הצפון והדרום. אך רוב הדעות מפרשות אותו באופן מצמצם יותר, כמו הרמב"ם שאומר שמספיק לשתות מעט וללכת לישון, או ה"ארחות חיים" שאומר שמספיק לשתות קצת יותר ממה שהאדם רגיל לשתות.

בין דעות אלו, בולטת אחת שמצליחה להסביר את המשפט באופן אחר לגמרי, ה"קדושת לוי". לדעתו, לא מדובר בכלל בביסום שמגיע מיין, שהרי המשפט לא אומר ש"חייב אדם להתבסם ביין" אלא ש"חייב אדם להתבסם בפורים". אמצעי השכרות לא אמור להיות היין אלא הארת החג, על מצוותיו ומנהגיו. 

כשעסקתי במצוות השכרות בפורים חיבבתי במיוחד את האמירה האחרונה, וניסיתי לנהוג בה בפורים. בלי לשתות יין, ניסיתי לשמוח באמת ולהיות פתוח ומשוחרר. רקדתי בליל החג כאחוז טירוף, שרתי בהתלהבות, חיבקתי את חבריי בחום ואמרתי להם שאני אוהב אותם, ניסיתי באמת לפתוח את ליבי ולדייק ממחשבותיי ותחושותי בקשר למה שאני אוהב בהם, אך גם בקשר למה שמפריע לי בהם והייתי רוצה שישפרו. המסיבה באמת הייתה אירוע משמח ומרגש בשבילי.

היו ששאלו אותי כמה שתיתי, והיו לא מעט שהרגישו שאני שיכור. כולם התפלאו כשגילו שהפתיחות והשמחה שלי לא מגיעות מיין.

בסוף המסיבה, בדרך הביתה, אמר לי בצער נער ששתה יותר מדי, ואף השתכר: "אוף, למה עשיתי את זה, זה ממש לא כיף, כולם שיקרו לי, הרסתי לעצמי את פורים". כל זה, בזמן שנהג האוטובוס ראה את הנוסעים השיכורים שיש לו וביקש שלפחות לא יקיאו לו על האוטובוס. אחרי שהם הקיאו, לי זה הרגיש כמו הביטוי הכי ממשי לחילול ה' - חג שגורם לשומרי המסורת לשתות ללא גבולות.

כשאני חושב על כל הכאב שהיה למי שהגזים בשתייה, על הבחילות שהיו להם, על הדברים שאמרו ועשו שיגרמו להם לצער, על החמרמורת, או כמו שמכנים אותה בלעז ה-hungover, שתהיה להם למחרת בבוקר, ביום פורים, היום הקדוש בשנה! כשאני חושב על כל אלו, אני שמח כל כך בדרך שבחרתי.

אני לא אומר לכם לוותר לגמרי על השתייה, או להתנזר ממסיבות הפורים, איני קורא לכם לוותר על שמחת פורים, אלא רק לוודא שהיא מגיעה מהחג ומהמנהגים המיוחדים, מהחוויות הרבות שמחכות לכם בו. אפשר ומומלץ לדעתי, לקבל את קדושת פורים באמת מהמשפחה והחברים, מאירועי פורים ולא משתייה חסרת מעצורים