התפשטות בית המדרש לכל בית ובית

כל עניין התורה זה חיים, ולא יכול להיות שהתורה תפגום בחיים. איך אנחנו פותרים את הדילמה הגדולה?

הרב רא"ם הכהן , כ' באדר תש"פ

יהדות הרב רא"ם הכהן
הרב רא"ם הכהן
שלומי שלמוני

אנחנו נמצאים בתקופה קשה לעם ישראל ולאנושות כולה. ההנחיה של משרד הבריאות מחייבת אותנו לסגור את בית המדרש, זאת ההחלטה הקשה ביותר של איש בית המדרש, החלטה שמנוגדת לכל תפיסת החיים.

חז"ל הדגישו לנו במדרשים רבים את הערך הסגולי האדיר שיש ללימוד תורה. בגמרא בשבת מובא המדרש המופלא על דוד המלך, שכאשר ידע שימות בשבת ביקש להנצל ולמד תורה כל היום, עד שבשעת לימוד התורה מלאך המוות לא יכל להתקרב אליו.

מדרש דומה מבוא אל אליהו ואלישע בתנא דבי אליהו. במדרש נוסף על דוד מתואר שה' אומר לו שלימוד התורה חשוב לו על אף שהוא דוחה את בניית מבית המקדש שעתיד להבנות רק אחרי מותו. ר' עקיבא בשעת הגזרה לימד אותנו שלימוד התורה הוא מקור החיים, והפסקת הלימוד הוא בחינת המוות, "בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך". מאידך יש ברייתא ומכילתא בגמ' ביומא שפיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, וסיכום הסוגיה להלכה כדברי שמואל "וחי בהם ולא שימות בהם, שאין משפטי התורה נקמה בעולם!".

כל עניין התורה זה חיים, ולא יכול להיות שהתורה תפגום בחיים. איך אנחנו פותרים את הדילמה הגדולה - שביטול תורה מחד הוא ביטול החיות והמוות, ומצד שני אנו מצווים לקיים את התורה בדרך של "וחי בהם ולא שימות בהם"?

עובד ה' צריך להקשיב להנהגה האלוקית, ולהבין שכל התפתחות קשורה לרצון ה'. במקום לקבל החלטה על 'סגירת בית המדרש' עלינו להחליט על 'התפשטות בית המדרש לכל בית ובית' התפשטות התורה מבית המדרש למרחבים גדולים יותר, שכל בית ובית בעם ישראל ייהפך להיות בית של תורה ותפילה, בבחינת "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

אנחנו לא מתפשרים על המשך לימוד התורה, אלא מלבישים אותו בצורה חדשה. לצערנו הרב בעולם של הגלות נוצרה דיכוטומיה בין בית המדרש לבין ביתו של האדם. לימוד התורה נעשה בבית המדרש, ואדם יצא לעולם שבחוץ כביכול לעולם בלי תורה. עד כדי כך שאומרת הגמרא שבגלות אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה.

מעבר לתיקון הניתוק שבין התורה לחיים בגלות, יסוד הקשר של התורה לכל המרחב כולו הוא שורש תפקידם של הכוהנים.

כידוע בדיני תרומות ומעשרות יש שתי רמות: ותרומה גדולה שמוגדרת כקודש ואוכלים אותה הכהנים בכל ארץ ישראל, ומעשר שני קדושתו נמוכה יותר ואוכלים אותה הבעלים דווקא בירושלים לכאורה זה קשה: איך תרומה שמשקלה הסגולי גבוה ממעשר שני נאכלת בכל הארץ ואילו המעשר דווקא בירושלים? התשובה פשוטה – תרומה גדולה נועדה לחבר בין הכהנים לעם, תפקיד הכהנים איננו רק לשבת בבית המקדש, למעשה הכהנים משרתים במקדש שבוע אחד בלבד פעם בשנה, אלא תפקידם הוא להוציא את התורה החוצה מהמקדש: "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל". אכילת התרומה בגבולין מחייבת את הכהנים להיות בכל מקום ללמד תורה בכל מקום ומקום. גם ספר ויקרא מחולק לשניים, חלק ראשון עוסק במקדש, וחלק שני שעוסק בקדושת עם ישראל וארץ ישראל. כל בית יהודי צריך לדעת שהוא בחינת מקדש.

אנחנו צריכים לנצל את הכורח שנוצר, להבנה עמוקה שאנחנו לא סוגרים את בית המדרש, אלא כל בית יהפוך לבית מדרש. באופן זה  המגפה תעורר אותנו ללימוד שאיננו מצומצם רק לבית המדרש, וההתפשטות הזאת תהיה תמידית - כשגם בעז"ה ה' יסיר מגפה ונגף מעמ"י ואנושות כולה, עדיין כשנשב בביהמ"ד זה לא יהיה ניתוק אלא מקור החיים של האנושות והיקום כולו.

השיחה הזאת ניתנת בבית מדרש כמעט ריק, אך עדיין אני עומד במקום שאני נותן תמיד את השיעור כללי, השיעור צריך להתפשט דרך החלונות 'שקופין אטומים' של בית המדרש, לכל המרחב של ארץ ישראל והעולם כולו על מנת שהתורה תחזיק את העולם.

המשנה באבות אומרת: "ר' חלפתא אומר עשרה שיושבים ועוסקים בתורה וכו' אולי בגלל זה ההיתר עדיין הוא להתכנס עשרה, שהשכינה תמשיך לשרות… אך המשנה ממשיכה ומונה את כל הלומדים חמש, שלוש, שנים ומסיימת: "מניין אפילו אחד שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי". בגמ' בברכות מקשים על המשנה הזאת "וכי מאחר דאפילו חד תרי מיבעיא", לכאורה אם אחד למה צריך שניים? אם כל אחד שלומד השכינה שורה נפרק את בית המדרש, אומרת הגמ' "תרי מכתב מילייהו בספר הזכרונות, חד לא". אבל מה זה מיכתב מילייהו בספר הזכרונות? הסביר המהרש"א ששנים יכולים לעשות מו"מ וכך הם יגיעו לאמת, שתרשם לדורות, לעומת זאת האחד אפשר שיבוא לטעות בלימודו ולא ניתן להכתב.

ברוך ה' ישנה התפתחות טכנולוגית גדולה מאוד בעולם. אנחנו בבית המדרש נמשיך את הלימוד ביחד באמצעים הוירטואליים, וכך נזכה להגיע לדברי אמת ודברינו יכתבו בספר הזכרונות. הלימוד היום דרך האינטרנט מאפשר דיאלוג ודיבור תוך כדי שיעור, ולכן בנוסף לשיעורים הוירטואליים שבהם כל אחד יוכל להגיב, כל אחד צריך לקבוע חברותא או במקום שהוא יכול לפגוש אנשים באמת במקום מגוריו או בפלאפון שיראו אחד את פניו של חברו, כדי שיוכל להקשות עליו ולדון בדבריו ולהגיע לדברי אמת.

נתפלל לריבונו של עולם שיסייע בידינו שלימוד התורה לא יפחת אף על פי שלא ייעשה בין כותלי בית המדרש, וחלונות בית המדרש יפתחו 'ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'. ומתוך התורה ישלח רפואה לעם ישראל ולכל העולם כולו.