בגידה לאומית

שלושת הרמטכ"לים ושותפיהם שמשלבים ידיים עם מפלגה החותרת תחת החזון הציוני מכניסים לליבה של המדינה את הנגיף המסוכן ביותר לקיומה.

יהודה ולד , כ' באדר תש"פ

דעות פגישת כחול לבן-המשותפת
פגישת כחול לבן-המשותפת
צילום: הלל מאיר

למרות נגיף הקורונה המסתובב במרחבי ארצנו ומשבש את שגרת החיים במדינת ישראל, האיום האמיתי על המדינה איננו מהנגיף.

אכן הבידוד ושמירת כללי ההיגיינה מטרתם למנוע את התפשטות המחלה ופגיעה חמורה בחיי אדם, אך אין במגפה סיכון קיומי למדינת ישראל ואזרחיה.

מנגד - המהלך הפוליטי, הציני והשקרי שעשו בכחול לבן בחיבור לחברי הרשימה המשותפת מהווה איום קיומי אמיתי למדינת היהודים.

שלושת הרמטכ"לים ושותפיהם שמשלבים ידיים עם מפלגה החותרת תחת החזון הציוני מכניסים אחר כבוד לליבה של המדינה את הנגיף המסוכן ביותר לקיומה. הניסיון של הקמת ממשלה עם מיעוט ערבי כנגד רצון רוב יהודי המדינה זה מהלך בגידה לאומי.

אין זה סוד שבמשך שנים נציגי ערביי ישראל בכנסת מובילים קו ברור של ניסיון הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה. תמיכתם בטרור ובהתנגדות של שונאינו לציונות היא חלק ממערכה סדורה של פגיעה בזהותה היהודית של המדינה וקידום שאיפות לאומיות פלסטיניות.

חבר הכנסת איימן עודה, יו"ר הרשימה, דיבר במפורש על "שותפות של יהודים וערבים דמוקרטים נגד הציונות". אותו עודה שתמך במחבל סאמר עיסאווי שנידון ל-30 שנות מאסר על השתתפות בפיגועי ירי, אותו עודה שקרא לחסן נסראללה "מופת להקרבה ונאמנות" והילל את ניצחון אסד בסוריה- הוא זה שאצבע שלו תקים ממשלה בישראל.

אנשי הרשימה המשותפת תומכים בטרוריסטים, מעודדים סרבני גיוס לצה"ל "צבא המדכא וכובש", דורשים זכות שיבה ל'פליטים' ערבים ממלחמת העצמאות ופועלים לבטל כל סממן ממלכתי כדגל הכחול לבן והמנון המדינה.

ההבנה שלהם שהפלת ממשלת נתניהו ושותפות עם מפלגת כחול לבן יסייעו להגשמת חלומותיהם ושאיפותיהם הלאומיות מעלות חשש אמיתי ליום שאחרי.

ההליכה בעיניים עצומות של רוב גדול מאנשי כחול לבן אחר מנהיגיהם - למעט חברי הכנסת יועז הנדל וצביקה האוזר שהעזו להביע חשש מהמהלך - מעידה על אובדן דרך מוחלט ועיוורון ערכי שנובע משנאה לבנימין נתניהו בלבד.

בואו לא נתבלבל, אין פה תוצאת תיקו בבחירות. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי ותפקידה לכונן ממשלה על בסיס העם היהודי ולא על בסיס המיעוט הערבי שמתגורר בארצנו, ולא סתם מיעוט- אלא כזה שמבקש את רעתינו באופן תמידי. 

רוב מוחלט של אזרחי המדינה היהודים, מעל 2,215,676 איש ואישה הביעו תמיכה בהקמת ממשלה בראשות בנימין נתניהו - ורוב זה ראוי שינהיג את המדינה.

אדגיש, אין פה שום עניין של גזענות. ישנה הפרדה ברורה בין שותפות אזרחית ודמוקרטית של מיעוט ערבי שחי פה במדינה ומקבל את זהותה כיהודית ואת חוקיה, כשלמיעוט זה זכות לפעול בשיתוף פעולה עם ההנהגה היהודית לשיפור חייו, זכויותיו והתנהלותו האזרחית. לבין סוגיות מהות ביחס לגורל המדינה וזהותה שבהם אין למיעוט הערבי שום יד ורגל.

הרי לא ייתכן שאחמד טיבי יהיה חבר קבינט ויצביע על החלטה של מתקפה ישראלית בעזה, ולא איימן עודה ירים את ידו ביחס לשאלה על ריבונות ישראלית ביהודה שומרון. אין לגיס החמישי הזה שום זכות להשפיע על סוגיות אלו. לכן לעולם מקומם יהיה בספסלי האופוזיציה.

השאלה שעומדת על הפרק איננה פוליטית אלא מהותית. האם אנו במדינת ישראל נאבקים על היותינו מדינה יהודית ודמוקרטית או שבשם השנאה לביבי אנו נותנים יד לחיסולה של מדינת היהודים והקמת מדינת כלל אזרחיה.

הבחירה של אנשי כחול לבן בשאלה זו - היא בגידה לאומית.