חתונות צנועות לא פחות טובות

קצת מוזר לבוא לחתונה ולשמוע דברי תורה נלהבים על בניין הבית הטהור, בשעה שאוכלים מנה שעלותה 300 ₪, עם מאות מוזמנים נוספים

שמואל שטח , כ' באדר תש"פ

צער רב נגרם השבוע לזוגות רבים שנאלצו לשנות ברגע אחד את כל תוכניותיהם ליום המיוחל. אף אחד מאיתנו לא רוצה להתחלף עם זוג שנאלץ לערוך חתונה בחצר הבית.

ועדיין, הסרטונים המרגשים של "חתונות הקורונה" מהווים הזדמנות לתהות על ערכי הצניעות בחברה שלנו וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה.

בעזרת החוקר אריאל פינקלשטיין, ערכנו לפני כשנתיים מחקרים שמפלחים את מספר הזוגות שנישאו בישראל, לפי גיל ושנה - ובהתאם - מתי היה אחוז הגירושין הנמוך ביותר. בעוד עשרים שנה אני מקווה שנבדוק זאת שוב, תוך שנבודד הצידה את אלו שנישאו בחתונה בה נכחו רק עשרה אנשים. אנסה לנחש שאחוז הגירושין אצלם לא יגבר ואולי אף יקטן. 

גודל החתונה, למרות שאנו משקיעים בו משאבים אדירים, לא באמת משפיע על איכות חיי הנישואין.

עם בריאת העולם נהגו הגברים, סתם כך, "לקחת" להם נשים: " וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ". עם התקדמות הציוויליזציות, הפך הקשר הזוגי לממוסד וכלל בתוכו הכרזה ומשתה כפי שלמשל רואים לראשונה בחתונתו של יעקב "וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת-כָּל-אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה". מטרת החגיגה הייתה להבליט את המחויבות שנוצרה, להבהיר לכולם שמדובר בבני זוג האסורים על שאר העולם וכן על מנת להעניק מנה גדושה של שמחה אשר תסייע לבני הזוג בדרכם החדשה.

אין חולק על חשיבות האירוע ועל הצורך בקיומה של חגיגה משמעותית ומובלטת. יחד עם זאת, זה הזמן לחשוב מחדש האמנם לא הלכנו רחוק מידי ונקלענו אל תוך מערכת של מוסכמות שלא ניתן לצאת ממנה. האמנם חובה להזמין את כל מעגלי החברים השונים? האמנם חובה להזמין את כל קהילות ההורים משני הצדדים? האם גם כשהאולם יפה ומכובד חייבים גם סידור פרחים ועיצוב נוסף? 

דווקא אנו כחברה דתית, אשר מקדשת ובצדק רב, את ערך הצניעות, התרחקנו מעט מהמשמעות הרחבה של ערך זה. צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית שעיקרה הימנעות מהתנהגות מוחצנת. קצת מוזר לבוא לחתונה ולשמוע דברי תורה נלהבים על בניין הבית הטהור, בשעה שאוכלים מנה שעלותה 300 ₪, עם מאות מוזמנים נוספים, שחלקם מרגיש בעצמו שהוא בא רק משום ש"היה חייב" ולא נעים להיעדר. 

החיבור של תורה ועבודה ביטא בימיה הראשונים של הציונות הדתית את האחריות החברתית ואת החובה לחיות חיים פשוטים ובלתי מוחצנים. איננו צריכים לחזור למצב של חתונות על טרקטור בקיבוץ, אך אולי, בזכות הקורונה, נלמד שאפשר לשמוח בחתונה גם עם פחות מ - 700 מוזמנים.