קורונה, רבנות ראשית לישראל ואחדות

כשעם ישראל מאוחדים, אפשר להתגבר על כל צרה וצרה. והרי כבר נאמר: "א"ר חנא בר בזנא א"ר שמעון חסידא: כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע".

הרב אורי בצלאל פישר , כ"ב באדר תש"פ

יהדות הרבנות הראשית
הרבנות הראשית
צילום: עצמי

הרב מרדכי אליהו זצ"ל אמר: "אם חס וחלילה לא היתה קמה הרבנות הראשית, היינו עדים לארבע מאות חתימות של רבנים המכשירים מוצר מסוים, כי כל רב לא היה מקבל הכשר של רב שני, ועתה אנו עדים לכך כי הרבנות ירושלים למשל מקבלת הכשרי הרבנות תל אביב, וכן רבנות חיפה מקבלת הכשרי הרבנות בירושלים וכו' – תורה אחת, ולא שתי תורות!".

בימים אלו אני מגלה את חשיבותה של הרבנות הראשית לישראל. שאלות רבות עולות בעקבות הנגיף קורונה, וצריך מענה לשאלות אלו. הבעיה הגדולה היא, שכל רב מורה הוראות לכלל הציבור, ובכך גורם לבלבול גדול.

תפקידה של הרבנות הראשית לישראל היא דווקא לשאלות כלליות, ששייכות לכלל ישראל. ובמקרים כאלו יש חשיבות מרובה שכל רב לא יורה הוראות בלי בדיקה מה היתה הוראת הרבנות הראשית לישראל. כל רב צריך להיות בקשר רציף עם הרבנות הראשית לישראל וכך יוכל להורות הוראות כמוה. ולא יבוא בלבול לעם ישראל.

כשכל רב מורה בצורה אחרת, אז בבית כנסת אחד מתנהגים בצורה מסויימת ובבית כנסת אחר מתנהגים בצורה אחרת. בבית מדרש אחד נוהגים כך, ובבית מדרש אחר נוהגים אחרת. יש להוסיף שלרבנות הראשית לישראל יש יותר יכולת לדעת בדיוק את הסכנה של הנגיף ולהיות בקשר רציף עם משרד הבריאות. הרבניים המקומיים אינם יודעים בדיוק מהי דעת משרד הבריאות בכל עניין ועניין.

הנגיף פוגע בכל עם ישראל, ולכן יש חשיבות מרובה שתהיה אחידות, ומשום כך צריכה הוראה אחת, בעיקר שמדובר בדברים חמורים ולא כל רב ראוי להורות הוראות בשאלות אלו. לא כל רב שיש לו כושר לרבנות יכול להורות הוראות שיש להן השפעה גם בדיני נפשות וגם השפעה על ציבור כל כך גדול.

צריך לדעת איך לשקול את הצרכים השונים. הדברים אינם קלים כל כך. בוודאי יש חשיבות מרובה למשנה זהירות של הדבקה, מאידך יש לנו לשאול עד כמה עלינו להשבית את החיים הרוחניים שלנו. האם עלינו להשבית לחלוטין את בתי הכנסת? את בתי המדרש? אלו שאלות כבדות משקל, שגדולי ישראל צריכים להורות בהן.

אפילו אם הרב חושב שהרבנות הראשית לישראל אינה נוהגת כהלכה, בכל זאת, עדיף שתהיה אחידות מאשר שיהיה בלבול גדול בקרב הציבור. אחדות יכולה להביא גם לרגיעה בציבור ויש בכך חשיבות מרובה בתקופה כזו. כמובן, שגם אחדות של עם ישראל יש בה משקל גדול לשמירה מצרות.

כפי שכבר נאמר במדרש תנחומא (פרשת חקת, סימן ד): "אחר כל השבח הזה יוצאין למלחמה ונופלין על ידי שהיה בהן דלטורין [מספרי לשון הרע]". כלומר, בדורו של דוד לא היו מנצחים במלחמה כיון שהיו מספרי לשון הרע. אבל, בניגוד לכך נאמר לגבי דורו של אחאב: "אבל דורו של אחאב כולן עובדי ע"ג היו ועל ידי שלא היו בהן דלטורין יוצאין למלחמה ונוצחין". מכאן למדים שבגלל שלא היו מספרי לשון הרע, היתה אחדות בעם לכן ניצחו במלחמה.

כשעם ישראל מאוחדים, אפשר להתגבר על כל צרה וצרה. והרי כבר נאמר (מסכת כריתות ו, ע"ב): "א"ר חנא בר בזנא א"ר שמעון חסידא: כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע". למדים מהקטורת שצריך לחבר גם את פושעי ישראל כדי שהתענית תפעל. הקטורת היא מגינה ומצילה מפורענות, לכן על ידי האחדות נוכל להינצל מהפורענות שבאה עלינו.

הראי"ה קוק זצ"ל אמר: "על פי סדרו של הרמב"ם יש הבדל בין סדר הושבת בתי הדין בארץ ישראל לסדר הושבתם בחוץ לארץ, באופן שבארץ ישראל חובת האורגניות אשר לבתי המשפט היא יותר מובלטת ומאוחדת, כראוי לאומה שהיא מתיישבת על אדמתה לחיות חיים לאומיים קבועים. ובחוץ לארץ אין הסדור מגיע לאורגניות כזו, מפני שחיי הגלות חיים ארעיים הם לאומה בתור אומה...אנו חייבים להתחיל בעבודת הסדור של הרבנות, כדי שיהיו חיינו הפנימיים הולכים ומסתדרים כהוגן".