המחשב הבודד

הילדים לא שואפים עכשיו לשבת כל היום ולהשלים את החומר האבוד וגם לי אין סבלנות ויכולת ללמד אותם שברים עשרוניים ופרזנט פרפקט.

עינת אילני , כ"ב באדר תש"פ

דעות עינת אילני
עינת אילני
צילום: אלבום משפחתי

"המורה חצי שעה אני מנסה להיכנס למשימה ששלחת והמחשב תקוע", "באיזו שעה מתחיל השיעור המקוון? אמרו 12 ועדיין לא נפתח שום דבר".

"צו 8!!!! מחפשים מורים שיתנדבו להעביר שיעורים במקצוע שלהם. כל מורה מלמד יתקבל. כל נושא מתאים"

"אאמממא תגידי לתמר שתפנה כבר את המחשב, המורה תוריד לי בסוף ציון".

זה, פחות או יותר, סיכום על רגל אחת של תוצאות התוכנית הלאומית ללמידה בשעת חירום, שמופעלת במשרד החינוך כבר שש שנים.

על התוכנית אחראי סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, שעובד בתיאום עם המפמ"רים, ומנהלי אגפי הגיל במנהל הפדגוגי.

תחתם פועל מערך שלם שכולל מנחה ארצית, ומנחים מחוזיים, רכזי תקשוב בכל בית ספר, וכמובן רבבות מורים מסורים שבכל שנה משקיעים זמן יקר, להכין מיליוני תלמידים (והורים מטורטרים) לשעת חירום שלא תבוא.

ועוד לא דיברתי על המשאבים שמושקעים במט"ח (מרכז לטכנולוגיה חינוכית) שאחראית על הצד הטכני.

והנה הגיעה שעת החירום וכל העסק קרס.

בזמן לחץ אנחנו נוטים להשתמש בכלים המוכרים לנו מהשגרה:

את השיח מול התלמידים וההורים מנהלים בקבוצות הוואטסאפ והמייל המשמשות אותנו כל השנה, ולא בפלטפורמה הזרה והעמוסה של מט"ח.

המשימות שאני שולחת לתלמידות מבוססות על האתרים שעוזרים לנו בשוטף, בהתאם לצרכים הייחודיים שלנו. ולא, הם לא מתאימים ללוח השידורים המיוחד לשעת חירום. (שבכל מקרה לא עומד בעומס).

רוב המשימות המקוונות שנשלחות לילדי (בגילאי בית הספר היסודי) נשארות מיותמות (אם האתר לא קורס, מתחילות המלחמות סביב המחשב הבודד).

והאמת, ממש לא נורא אם לא ילמדו כמה שבועות. גם אני עברתי כתלמידה שביתות מורים קצרות וארוכות, מלחמת המפרץ, וסתם מחלות, וב"ה שרדתי אותם (במחשבה שניה, מי יודע איזה נזק מתמשך אני סוחבת מאז בהשכלתי!?). 

בכל מקרה הילדים לא שואפים עכשיו לשבת כל היום ולהשלים את החומר האבוד, וגם לי אין סבלנות ויכולת ללמד אותם שברים עשרוניים ופרזנט פרפקט. חוץ מזה שהזמן המצטבר שייחסך על כל התרגולים, יפצה בעודף על ההפסד בשעת חירום.

השאלה הגדולה היא מה יעשו אחרי המבול. האם יבינו שמה שלא עושים בפועל בשגרה, פשוט לא עובד בחירום, ויפסיקו עם טרפת ההתכוננות, או להיפך - ישקיעו משאבים גדולים יותר, בתקווה שבפעם הבאה הטבע ישתנה.

ואם יחליטו להרפות מה יעשו הסמנכ"ל וכל שאר הצוות המסור?

ומה קורה במשרדי ממשלה אחרים? כמה כספי ציבור נשפכים שם על כל מיני פרוייקטים מיותרים?