סטרטאפ באדיבותה של מיס קורונה

ד"ר חנה קטן , כ"ג באדר תש"פ

דעות ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן
צילום: עצמי

בצל הקורונה יצאו לאחרונה פה אחד על ידי האיגוד הישראלי לפריון אי"לה, האיגוד האירופאי לפריון ESHRE, והחברה האמריקאית לרפואת הרבייה ASRM, מספר ניירות עמדה. מתברר שאסור להתחיל טיפולי פריון חדשים, כולל השראת ביוץ והזרעה תוך רחמית.

לגבי הפרייה חוץ גופית התמונה טיפה מורכבת יותר. אנחנו מחלקים את שלבי ההפריה החוץ גופית לשלב א ושלב ב. שלב א הוא הגירוי השחלתי והמעקב אחריו, ושלב ב הוא שלב שאיבת הביציות והחזרתם לרחם, בו המעבדה משחקת תפקיד ראשי. טיפולים שכבר יצאו למרוץ לא יבוטלו, אבל עוברים שייוצרו לאחר שאיבת ביציות יוקפאו לעת עתה, עד שמעללי הקורונה יילמדו לעומק.

אהה. אז גם לתחום הזה את פולשת מיס קורונה. לא רק שאת רוצה להתערב במסלול קו סיום החיים שלנו, את גם מנסה לשבש את קו תחילת המרוץ? לא ניתן לך. לא ולא.

ההסתגרות בבתים תרבה אהבה ואחווה וקרבה בין בני הזוג, ותפרח הילודה הטבעית. כבר מדברים עלbaby boom שלא ראינו כמותו, אף יותר מאשר לאחר מלחמת המפרץ או הפסקות החשמל בניו יורק, וכך בעז"ה זה ימשיך ויתעצם 'עד שתכלינה כל הנשמות שבגוף'. אבל  הגזירות על השבתת מעבדות הפריון, והקפאת העוברים במכלים נעולים, בבדידות קרירה ומנוכרת, עד יעבור זעם, תתפוגגנה, לאחר המבול.

במקביל כל פני שרותי הרפואה מתחילים להשתנות. רפואה היברידית מקבלת תנופה, ומרפאות בתי החולים יוצאות ביוזמה להזמנת מטופלים למפגש וירטואלי בטלפון או בשיחת וואטסאפ. אתמול, סיפרה לי חברה קרובה שמתגוררת בצפון, במקום לבזבז שעתיים וחצי בהמתנה לתור על ספסל עמוס בבית החולים, שלא לדבר על הנסיעה הארוכה ברכבת ועל ביטול יום עבודה, היא שחה לה עם הרופא בנחת, עטויה בחלוק מגבת, מניחה את הנייד על כרית הכורסה הרכה והמפנקת שהיא שוקעת אל תוכה, השיחה עם הרופא הייתה שיחה אישית ואינטימית ללא מחסומי החלוק הלבן הבוהק שלו והסטטוסקופ החודרני והתג היהיר. אין קירות של מרפאה שמטות אוזן לא ממש רצוי להתרחשות, כעת, זה הטיית אוזן ושפיכת לב, ובלי היררכיות, שירות כמו שירות של מתן יעוץ על ידי גורם מקצועי שזאת הכשרתו, ולא יותר מכך.

ואמנם, מהות הייעוץ הרפואי כולל בתוכו את המבט הישיר בעיניים, את שפת הגוף של המטופל, את המחוות שהן מעבר למילים, את המבטים המורעפים בין זוג הפציינטים כשהם איש ואשתו, ואת לחיצת היד בסיום המפגש. ומעבר לכך, אני עוד התחנכתי בדור שבו הבדיקה הגופנית, הפיזיקלית, הייתה אבן יסוד להבנת תחלואי המטופל. ההתבוננות בצבע העור והשפתיים, בלובן העיניים, בציפורניים ובקצוות השיער.

ההאזנה לפעימות הלב, לקולות השאיפה והנשיפה, לרחשי הבטן ותנועת המעיים. המגע של הרופא באיברי הגוף, והמישוש המדויק של האיברים אותם אנחנו הרופאים מעוניינים לסקור ולהבין. היום, אמנם, הדור הצעיר בתחום הגינקולוגיה, בתחילת הבדיקה כבר נוטל לידו את מתמר האולטרסאונד, ולעיתים אף מוותר על הבדיקה הגופנית בכלל. אבל ה-gold standard הוא בדיקה גופנית מתאימה, ורק בעת הצורך, בחירת הדמיות ובדיקות העזר.

אז גברת קורונה מנסה להתערב ביצירת חיים חדשים. ברור שלא ניתן לה. אבל בעצם יש כמה שלבים נדרשים לפני בקיעת קולו הצרוד של עולל כחלחל ומקומט עור - ואלה קשורים בתהליך של בניית הבית מראשיתו. אסור להפסיק לצאת לדייטים. אם אסורה היציאה מהבית אפשר לקיים פגישות וירטואליות בטלפון או בסקייפ או בוואטסאפ [כל אחד לפי טעמו ולפי הנהגתו והוראות רבותיו].

אם דיברנו על  שלב א ושלב ב בטיפולי הפריון, אפשר כך לחלק גם את נושא הדייטים. בדייט שלב א - דרך הטלפון, למשל, מה שחשוב הוא הקול, המקצב, ותוכן המילים. אנחנו רוצים להכיר את הנשמה שמעבר למילים. בוואטסאפ או בסקייפ נוכל להוסיף אולי את המבט בעיניים. פתאום נגלה שהמקום של המראה החיצוני, שממוסס כל כך הרבה טיפות של אהבה, ילך וייסוג לאחור, ומה שנשמע באוזניים ובלב, יתחיל לחבר אותנו חיבור של אמת.

בדייט שלב ב תהיה הפגישה הממשית. זאת תגיע לאחר שלב של ציפייה ארוכה. והדעות הקדומות תתמוגגנה אל מול ההיכרות האישית האיתנה שנבנתה כבר בקשר האלקטרוני. מה שנחווה אולי יהיה דומה למה שהיה פעם במכתב שקבלנו, לאחר שכל כך הרבה זמן חיכינו וציפינו לו, והלכנו הלוך וחזור לתיבת הדואר צרת הממדים, והייתה התרגשות גדולה כשסוף סוף הגיע המכתב המיוחל. ליטפנו את המעטפה, התבוננו ארוכות בצורת הבול, ובידיים רועדות פתחנו את האוצר הפרטי שלנו. בלענו את האותיות אל תוך לבנו, והתרגשנו עד כלות מכל מילה ומילה.

אני חותמת שהסטארטאפ הזה באדיבות מיס קורונה, יהיה המצליח ביותר בימים אלו, ועוד לפני הקיץ הזה נראה כלות לובשות לבן וחתנים ששים בחופתם, גם אם יהיה זה טקס קטן וצנוע. רק נקפיד שרשימת המוזמנים לא תכלול כמובן את מיס קורונה. ממש לא.