הצד השני של המטבע

במקום לקבור את הדמוקרטיה, בכל פעם מצד אחר, הגיע הזמן לשנות את כללי המשחק.    

עינת אילני , כ"ו באדר תש"פ

דעות עינת אילני
עינת אילני
צילום: אלבום משפחתי

פיזור ההפגנה של המכוניות עם הסרטים השחורים בשבוע שעבר גרם לי לפוסט טראומה מרמיסות מחאות הימין.

החל ממשפטו של משה פייגלין, שארגן מחאות נגד הסכמי אוסלו, ונענש בעוון המרדה, דרך עצירת אוטובוסים בדרך לכפר מימון (את האוטובוס שלנו עצרו בחנייה בערד), מעצר נערות בנות 14 עד תום ההליכים, ואישור קבוצתי של הארכות מעצר בניגוד לחוק, ועד לריצוץ הגולגלות בעמונה, והאלימות שהופעלה לפני שבועות ספורים בהחרמת הבאגר בגאולת ציון.

אנשים שלפני פחות מחודשיים הזדעזעו מהשר בנט שסירב לשמש חותמת גומי לשב"כ, ולאשר מעצר מינהלי של אליה בן דוד (הוא עדיין נתון תחת מגבלות מנהליות חמורות, תודה ששאלתם), ותמכו בעיניים עצומות בעינויים של נערים בשב"כ, ובחלוקה סיטונאית של צווי הגבלה מינהליים לנערי גבעות, על ידי החבר'ה המצויינים של השב"כ, מזדעזעים עכשיו מהאפשרות שאותם אנשי שב"כ מקצועיים יאכנו מכשירים סלולריים.

מי שיצאו בחריפות נגד החוק בצרפתי, בטענה שאסור לחוקק חוקים פרסונליים, מנסים עכשיו לנצל רוב מלאכותי, כדי לחוקק שלושה חוקים פרסונליים למהדרין, וצועקים מרה על התרגילים המסריחים, אך חוקיים, שעושה יולי אדלשטיין, כאילו אף פעם לא השתמשו בפיליבסטרים וכיו"ב כשהם היו המיעוט.

ועוד לא דיברתי על אלה שלא היססו להעביר את הסכמי אוסלו ב' בקולותיהם הגנובים של שגב וגולדפרב, ושתקו מול שיחוד ח"כים בג'ובים, כדי להעביר את ההתנתקות, ועכשיו זועקים בכל כוחם מול עריקתה של אורלי לוי.

אבל לא באתי לכתוב נגד הצביעות, אלא בעד החמלה.

יצרנו תרבות כוחנית ומלוכלכת. כל צד מכריז על מות הדמוקרטיה בכל הזדמנות שהוא נפגע, מה שלא מפריע לו להשתמש באותם כלים, ולהכשיר את השרץ שרק אתמול זעק נגדו, כשהכדור במגרש שלו.

אני לא שמחה לאידם של מפגיני השמאל שנחסמו. להיפך, מי כמוני מבין את התסכול שלהם.

אני מבינה שלפעמים אין ברירה אלא לסמוך על השב"כ, ועדיף לעשות זאת כמה שפחות, ועם ביקורת כמה שיותר יעילה (לא סתם השר סמוטריץ' היה המתנגד החריף ביותר לרעיון האיכון).

אני נגד חוקים פרסונליים באופן גורף. גם כשזה נח לי, וגם כשלא.

ואני מנסה לזכור שלכל מטבע יש שני צדדים, ובסופו של יום כולנו אחים.

אז במקום לקבור את הדמוקרטיה, בכל פעם מצד אחר, הגיע הזמן לשנות את כללי המשחק.    

לשבת יחד ולראות איך בונים פוליטיקה נקייה, איך קובעים כללי משחק אחידים לכולם, ואיך מגיעים להסכמות, בנושאים כואבים, בצורה מכילה ומכבדת, גם כשהכוח בידיים שלי.