הרבה יותר משני מטרים

האם אין זו העת להשחיל מפעם לפעם גם את מה שיש לתורה לומר על צרות והסיבות המביאות אותן?

דודי וכטל , כ"ו באדר תש"פ

דעות לוחמי האש ביצעו חיטוי בבית החולים הדסה עין כרם
לוחמי האש ביצעו חיטוי בבית החולים הדסה עין כרם
עצמי

1. "התנגד מאוד לגילוח הזקן, גם באופן המותר, ולגידול בלורית, והעיר על זה לבני הישיבה שבאו מחו"ל. וכשנעשו הפרעות בשנת תרפ"ט ונהרגו הקדושים מישיבת חברון, בכה ואמר – שמא מפני שגילחו הזקנים וגידלו שערם".

מי בכה?; מי אמר?; מי לקח על עצמו לעסוק בחשבונות שמים והעז לתהות שמא פוגרום בעשרות בחורי ישיבה בא כעונש על שינוי שני פרטים מאורחות היהדות והמסורת כגילוח זקן וגידול בלורית?; 

הציטוט הנ"ל מובא בספר 'לשלושה באלול', והדובר הינו לא פחות ולא יותר מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. 

2. 'גילוח זקן וגידול בלורית' – אלו הן הסיבות?! האם אלו לא התמורות שהתחוללו בארץ ישראל בעקבות העליות הציוניות? ואולי זה היה החשש מפני איבוד האדמות? ומה עם ההסתה במסגדים? כל אלו הסיבות הפשוטות והטבעיות לא נעלמו מעיניו של הרב קוק זצ"ל, אולם הוא בגדולתו בחר להתבונן באסון בתמימות של יהודי פשוט, שהאינסטינקט הראשוני שלו היה להשקיף על כל דבר דרך משקפיים של אמונה בהשגחת הבורא עלינו. וכדברי רבי חנינא בן דוסא לבני עירו: ראו בניי, אין ערוד ממית אלא החטא ממית.

3. בימי מלחמת העצמאות, בשעה בה העיר צפת נתונה הייתה תחת התקפות קשות ומצור, נערכה שיחה בין מפקד כוח ההגנה שבעיר לבין צמרת הפיקוד של כל אזור הגליל. השיחה הייתה קשה. נאמר לו שאל להם, לתושבי צפת, לצפות לאיזושהי עזרה או תגבורת שתגיע מבחוץ. אתם לגמרי לבד, הם הזהירו אותו. 

כשאתה לגמרי לבד, כשאין איש חוץ ממך, לפעמים הכול הרבה יותר פשוט. באותם ימים לא היה אדם מתושבי צפת שלא היה בעל תפקיד. מנער ועד זקן, טף ונשים, כולם נטלו חלק במערכה. נערים נשאו אקדחים, זקנים שמרו בעמדות וזקנות הכינו שמן רותח למקרה בו קו ההגנה יפול והאויב יפרוץ למרתפים שמתחת לאדמה. 

כשאתה לבד, אתה מבין שהכול על כתפיך, אין לאן לשאת עיניים, אין במי לתלות תקוות. 

4. ואצלנו... בידיו של מי נמצא הפתרון למצב? – לנו יש את מתנדבי מד"א, מנכ"ל משרד הבריאות, הבעלים של חברת 'טבע', שר הבריאות, ראש הממשלה, ארגון הבריאות העולמי ונשיא אמריקה. אחד מהם ודאי ימצא עצה שתחלץ אותנו מהצרה אליה נקלענו. 

האם לנו אין אחריות? האם עלינו לא רובצת סוג של חובה? ודאי ודאי – מתעטשים רק לתוך ממחטה, שוטפים ידיים ומסבנים ושומרים על מרחק של למעלה משני מטרים מכל אדם. 

5. "הגיע שבעה עשר במרחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים מתענין שלוש תעניות". כל כך פשוט. כל כך עמוק. כך כל נכון. לא ירדו גשמים, אז מתענים ומתפללים לה'. ברוך ה' שזיכנו במתקני התפלה ופתרונות מלאכותיים. ישמרנו ה' שאותם המתקנים ואותם הפתרונות לא יאבדו מאתנו את נקודת האמונה היסודית ואת הוודאות שהקב"ה עדיין מנהל את העולם ולמעשים הטובים והרעים שלנו עדיין ישנה משמעות.   

6. מלבד חשבון הנפש האישי – יזכני ה' לעשותו – הדרוש מכל אדם בעת צרה, ישנו גם חשבון נפש כללי לאומי ואפילו חשבון נפש עולמי. 

אף אחד לא אוהב להיות 'מוכיח בשער' ולאף אדם לא נעים להיות בעמדת מבקר מומים סדרתי, אבל האם אין זו העת לנהוג לא רק כפי שאהוב ונעים, האם אין זו העת להשחיל מפעם לפעם גם את מה שיש לתורה לומר על צרות והסיבות המביאות אותן. 

בימים בהם כיכר השוק ריקה ורשות הרבים שוממה, שמא יש לומר – וכמובן 'בתוך עמי אנוכי יושבת' – זו דינה של רשות הרבים אשר חוללה במצעדי גאווה ומיזמי תחבורה ציבורית בשבת קודש.

האם אין עלינו חובה לומר בקול את אשר על ליבנו, שהווירוס הנוכחי איננו הווירוס היחיד אשר הגיע אלינו בשנים האחרונות ממדינות אירופה, ובטח שלא קטלני יותר מקודמיו. ואולי, רק שביב של מחשבה, כיוון שאנו כבר עוסקים בהבראה ננסה להבריא את מערכת החינוך החולה, המטיפה בעד התבוללות וסטיות מיניות.  

לא רבים הם חברי הכנסת והשרים מהם אנו יכולים לצפות לדיבורים של אמונה ומחשבות על הצורך בתשובה לאומית. לא רבים הם, אבל ודאי שישנם ואנו מצפים מהם ליותר מאשר חזרה על הנחיות משרד הבריאות. אנו מצפים מהם שייתנו ביטוי ופיתחון פה לאמונה שבליבם, האמונה שבליבנו. 

7. מחר בעזרת ה' תִמַצא תרופה לקורונה. בעזרת ה' ייפסקו ההדבקות, יחדלו האשפוזים, לא עוד בידוד וחסל סדר גזירות קשות על כינוסים רבי משתתפים. בעזרת ה'. אבל מה יהיה עלינו? השאלה – האם כל מה ש'הרווחנו' מהמגיפה הזו זה התעצמותה של מערכת הבריאות, תלויה מאוד בדרך בה אנו בוחרים להתייחס אליה. האם התעוררנו לרגע ושמנו על ליבנו לאן מדינתנו צועדת, או שמא רק הקפדנו על שמירת מרחקים והתעטשות לתוך ממחטה.