שרון והאתרוג – מזימה גלויה

לפני חודשים אחדים, עת החליט כבוד היועץ המשפטי, מני מזוז, שאין כל עילה לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה אריאל שרון בפרשת האי היווני, פרסמתי כאן מאמר ובו תהיה מסוימת על ההחלטה.

שמעון כהן , כ"ג בניסן תשס"ה

שמעון כהן
שמעון כהן
צילום: עצמי
לפני חודשים אחדים, עת החליט כבוד היועץ המשפטי, מני מזוז, שאין כל עילה לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה אריאל שרון בפרשת האי היווני, פרסמתי כאן מאמר ובו תהיה מסוימת על ההחלטה. היועץ מזוז ואנשיו טענו שאין תמורה מצידו של ראש הממשלה לכספים שקיבל בנו גלעד מהקבלן דודי אפל ולכן קשה להוכיח שמדובר בעסקת שוחד.

במאמר האמור ריכזתי עובדות המעלות סימן שאלה שמא מאמציו של ראש הממשלה שרון למנות את הפטריארך היווני-אורתודוקסי, אירינאוס, לתפקידו מהווים מעין תשלום על הכספים שיקבל בנו גלעד בפרוייקט התיירות שיוקם על אדמות האי היווני, השייך ברובו לכנסייה היוונית אורתודוקסית בה מכהן אותו אירינאוס עצמו.

באותם ימים קיימתי שיחות בסוגיה עם מספר עיתונאים, בהם גם פרשן ערוץ 2 אמנון אברמוביץ'. תגובתו למשמע הנתונים הפתיעה אותי, "אינני בקיא בנושא ולכן לא אוכל להביע דיעה", אמר כשהוא מתכוון לסוגיית מינוי הפטריארך, בכך חתם את שיחתנו המנומסת והקצרה. התפלאתי מאוד. עולם ומלואו מחפש את התמורה שאותה נתן לכאורה ראש הממשלה שרון לעסקת האי היווני, בה מרוויח בנו גלעד מיליונים, והנה כשאני מעלה השערה לפתרון התעלומה, אחד העיתונאים החשובים בארץ מבשר לי שהוא ישמור על זכות השתיקה כיוון שהוא "אינו בקיא בנושא"? מוזר.

לפני ימים אחדים פתר לי העיתון "מעריב" את התעלומה, כך לפחות נדמה לי. מדובר, כך מסתבר, ב"מזימת האתרוג" של אמנון אברמוביץ'.

זמן רב מנסים מתנגדי ראש הממשלה שרון לטעון בפורומים כאלה ואחרים שכאשר מדובר בראש הממשלה שרון הרי שציפורניו ושיניו של כלב השמירה של הדמוקרטיה, הלא הוא העיתונות, שויפו לחלוטין.

בהיעדר שיניים וציפורניים לא נותר לו לכלב השמירה הזה אלא לעטות תלתלים, להתחפש לפודל רך וחינני, וליבב יללות של חיבה כלפי האדון הכל יכול, אריאל שרון. אולי מחיבה יתירה כלפיו, ואולי מחשש ממכתב פיטורין שיונח על מפתן מלונתו, כפי שאירע לרבים וטובים אחרים.

אי מי ממתנגדי ראש ממשלתנו שניסה לטעון טענות שכאלה, על עיקורה של התקשורת, באוזני אחד מעיתונאי ארצנו, שמע מיד נחרת בוז מזלזלת "מה, אתה רוצה לומר שיש לנו, העיתונאים, איזה חדר חשוך שבו מתכנסים כל עורכי העיתונים בשעת לילה מאוחרת ומחליטים איך לסייע לשרון??? זה מה שאתה חושב?? מה זה פה? קונספירציות?" תולה העיתונאי עיני עגל תם בבר שיחו, מבט שדי בו כדי לפתוח בהרהורי כפירה על עצם הרעיון. "הוא צודק, מה קרה לי? נהייתי קונספירטור? אני הרי בן אדם רציני, הרי אין התייעצות עורכים אפלולית שכזו, אז מה אני מבלבל את המוח?', ממלמל השואל לעצמו.

אז לתשומת לב כולנו, בימים אלה התברר שאכן אין כל התייעצות עיתונאים ועורכים בחדר חשוך בשעת לילה מאוחרת. מסתבר שההתייעצות הזו אינה סודית, אינה בחשיכת הליל ואינה במערה החשמלית של חברת חסמב"ה נוחה עדן. לפני ימים אחדים פרסם "מעריב" חלק מתמליל כינוס של עיתונאים בכירים בסוגיית ההתנתקות וההתייחסות התקשורתית אליה. האירוע התרחש לפני כחודשיים במכון ון ליר שבירושלים. כך נחשפנו למזימת האתרוג של אברמוביץ'. נכון, אברמוביץ' עצמו אולי יכנה זאת "תכנית האתרוג", אני מעדיף את המונח "מזימה".

וכה אמר אמנון אברמוביץ': "מי שהקים את כל המפעל הזה (ההתנחלויות) זה שרון, ואם באה עליו רוח טובה לקראת סוף ימיו והוא מוכן להוריד את זה, לדעתי צריך לשמור עליו לא רק מפני הדגלים הפוליטיים, אלא גם מפני דגלים משפטיים... הוא היחיד שבאמת מסוגל לבצע את הדבר הזה, הרי הוא הקים את הדבר הזה (פינוי הישובים)". על מנת לבאר את משנתו, מוסיף העיתונאי ההגון ומתאר בלשונו הזהב: "צריך לשמור על שרון כמו על אתרוג, גם עם קופסה אטומה, גם עם ספוגית וגם עם צמר גפן". תגובת הקהל... צחוק רועם. מבסוטים החבר'ה מהרעיון, אה?

בהמשך הבין אברמוביץ' שלא כל הנוכחים נושאים את רעיונו על כפיים וישנם בקהל מתנגדים, כדוגמת איש "ידיעות אחרונות" העיתונאי נחום ברנע. לא שברנע מביע התנגדות, חלילה, להתנתקות, הוא פשוט מסתייג מהשמירה הטוטאלית על שרון גם כשהוא רומס את הדמוקרטיה. בתגובה המשיך אברמוביץ' והגן על תפיסתו, "כל השנים אתם כותבים את אותו המאמר נגד הכיבוש, וכששרון הולך ועומס את העניין על גבו - השאלה מה תפקיד העיתונות, שכאמור סדר היום שלה מזה שנים הרבה מוכתב בשאלת הכיבוש בעזה ובגדה. האם היא צריכה לתמוך בו, לא לתמוך בו, לתת לו מעטפת. אני דיברתי קודם על ה"אתרוגיות", אז נחום קצת הסתייג. אני מוכן לבוא לקראתו – "אתרוגיות" עד סוף ספטמבר 2005, אחר כך נשקול מחדש".

אם במקרה לא ברור למישהו מאתנו באיזו זכות יכולים אנשי התקשורת להעלים חשדות משפטיים ולגונן בכך על שרון, הרי שמשנתו של אברמוביץ' סדורה, והוא מבהיר מיד את הזכות הזו: זכותו (בעיני אברמוביץ') של עיתונאי לנצל את יכולתו לחלחל את דעתו לתודעה של כל אחד ואחד מאתנו. "אני מדבר על אנשים שעובדים בתקשורת שמותר להם או מתאפשר להם גם לחלחל באופן לגיטימי את דעתם פנימה. אני לא מדבר על שדה החדשות. אם אני חושב ששרון הוא הראשון שעומד להוריד התנחלויות ולהתחיל את סיום הכיבוש של 67', אני חושב שהוא ראוי לתמיכה... בא שרון, אם תרצו במירכאות לדעת מתנגדיו, "השתגע", אני בעד השיגעון הזה ולכן התמיכה צריכה להיות בהתאם".

ועל כך אמר גשש חיוור אחד "אתה הבנת את זה ברוך?"

הכל גלוי והכל ידוע, לא בחשאי ולא במחתרת. כמו על אתרוג ישמור אמנון אברמוביץ' על ראש ממשלתנו מפני איומי הדמוקרטיה או מערכת המשפט הישראלית, הכל למען קדושת הוד רוממותה - ההתנתקות.

כאן צצה ועולה השאלה כמה פרשיות נוספות, כמו אותה פרשיית הפטריארך היווני אורתודוקסי שהזכרתי בראש הדברים, הועלו בפני מסננת המידע אברמוביץ', אבל הוא, לנוכח עקרון ה"אתרוג", הודיע לאחרים כמוני ש"אינני בקיא בנושא ולכן לא אוכל להגיב"??? אין לדעת.

בקיצור, אל תבלבלו לנו את המוח על אתיקה עיתונאית, מקצוענות תקשורתית ושאר קשקשת. אברמוביץ' אמר את הדברים בקול רם, אחרים צחקו והנהנו בהסכמה, ובמשך חודשיים אף לא אחד חשף את דבריו ה"הגונים והמקצועיים" של האיש, לא ב"הארץ" ולא ב"ידיעות אחרונות" או בכל כלי תקשורת אחר שנציגיו נכחו באירוע. לגבי "מעריב" שכן פרסם את תכנית האתרוג? אני מסרב להתפעל מהדיווח.

ב"מעריב" הרי ידעו על הדברים במשך חודשיים, ולמרות זאת העדיפו לשתוק. בחודשיים הללו התרחשו דברים בארצנו, התקציב עבר, המשאל נדחה, בחודשיים הללו החלו גלגלי ההרס של יישובי חבל קטיף וצפון השומרון לתפוס תאוצה. את חשיפת דבריו של אברמוביץ' העדיפו ב"מעריב" לשמור לעצמם ככל הנראה עד שהתברר שבגיליון "העין השביעית" הקרוב יפרסם אברמוביץ' עצמו את הדברים. אלמלא הכוונה הזו של אברמוביץ' ספק גדול אם היינו נחשפים למזימת האתרוג ב"מעריב".

ולסיום, פניה קטנה לראש הממשלה שרון. אני משער שהוא ממעט לגלוש באינטרנט, על כן דברי כאן לא יגיעו אליו ישירות, אבל שמעתי שבנו גלעד גולש גם גולש (ואפילו מקבל על כך סכומים לא מבוטלים...), הוא כבר יעביר לו את הדברים:

שמת לב מר שרון לדבריו של אברמוביץ' – " 'אתרוגיות' עד סוף ספטמבר 2005, אחר כך נשקול מחדש". אתה כבר מבין את הרמז. ההגנה האברמוביצ'ית תסתיים מיד עם תום ההתנתקות. באותם ימים תבקש משענת פוליטית מידידי העבר שלך, מחנה הימין, אבל הם כבר לא יהיו שם. מימין ומשמאל ינטשו אותך, כל מחנה וסיבותיו עמו.

אשר על כן, רגע לפני שתישאר כמו חוף, נטוש ובלי כוחות, יש עוד הזדמנות אחרונה. סביבך נערמות אין ספור סיבות לקטוע את המהלך הזה שפתחת בו, ההתנתקות: הברחת אמל"ח ליהודה ושומרון, הצהרות לוחמניות של בכירי הרש"פ, הסתה בבתי הספר, אפילו קיומו של פרטנר למו"מ, ועוד ועוד סיבות למכביר.

קח לך אחת, הרם אותה כדגל במסע לאחור משדה ההרס שאליו החלטת לצאת. רק אז יהיה איזה סיכוי שכשתתפוגג האתרוגיות יהיה אולי מי שיאות להוות חלק מהמחנה הפוליטי שאותו אתה מבקש להנהיג.