אלי אלי למה עזבתני

מפאת כבודו של אומר הכותרת שהופיעה בווי נט: "הרב סדן על הפינוי הבא: לא ללכת נגד הרוב בכוח", אינני נותן ביטוי לעוצמת התגובות שאינסטנקטיבית עולות בי למקרא דברים כאלו.

ערן שטרנברג , כ"ה באייר תשס"ו

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
מפאת כבודו של אומר הכותרת שהופיעה בווי נט: "הרב סדן על הפינוי הבא: לא ללכת נגד הרוב בכוח", אינני נותן ביטוי לעוצמת התגובות שאינסטנקטיבית עולות בי למקרא דברים כאלו. אין זאת אלא כי ההערכה לפועלו העצום של הרב אלי סדן ולזכויותיו הרבות גברו במאבק הפנימי שהתחולל בתוכי.

אך בכל זאת פטור בלא כלום אי אפשר, ולכן, בד בבד עם השתדלותי למקד את הביקורת לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, השתדלתי לתת ביטוי למחשבותיי כשהקו המוביל הוא לא לעורר ריב ומדון, אלא בעיקר למנוע אסון.

כל כתיבתי כאן היא בגדר הפתיחה אותה כתב הרב אלי סדן לחוברת שלו: "הינני כותב לא מפני שיש בי כוח לכתוב אלא מפני שכבר אין בי כוח לידום"...

בחוברת "להוסיף אור" (שנכתבה ע"י הרב אלי סדן לבני הנוער) קובע הרב, בשורה התחתונה, גם אם לא במפורש, כי מעשית, אין שום דרך להיאבק בחורבן הבא עלינו לרעה. הרב מנתח באיגרתו את מה שהתרחש בגירוש בגוש קטיף, כשמתוקף השפעתו על מאות קצינים ותלמידים, הדברים מהדהדים כאלף פעמונים, ומסבירים היטב מדוע ראינו חובשי כיפות כה רבים בין אלו שזרקו אלפי יהודים באכזריות לרחוב, ומדוע נראה חובשי כיפות רבים בין אלו שיביאו בקרוב את ישראל לסכנה קיומית.

הנקודה החמורה ביותר בעיניי היא שהרב אלי סדן מודה בעקיפין בחוברת שהפיץ, אותה קראתי בעיון, כי הוא נתן הוראה לתלמידיו שלא לסרב פקודה במעגל 2 ומעלה, אך הוא לא כותב שבמעגל ראשון הוא פסק לסרב!!! (הרב סדן מתחמק מלומר את דעתו בעניין המעגל הראשון ולא מפרט מה אמר לתלמידיו. הוא מציין שהצבא "חסך" לנו את ההתלבטות כי היחידות הסדירות, קרי גולני, גבעתי וכו' הוצאו מהמעגל הראשון, אך אנו יודעים כי בקרב חניכי הקורסים השונים, טייס וכו', היו פזורים רבים מתלמידיו של הרב, ואותם, לצערנו פגשנו ברחובות הגוש במדים שחורים...)

כלומר, אחד ועוד אחד והמסקנה לגבי המעגל הראשון ברורה גם כן...

דעות אלו של הרב סדן מכילות עומק מצד אחד (אינני מכחיש את העומק הקיים בהן, אך בשורה התחתונה הן שגויות מן היסוד לדעת רבנים רבים וגדולים לפחות כמו הרב אלי סדן. אני הקטן לא מתכוון לשאת את הויכוח הזה על כתפיי, דל אני בהלכה וכמגורש מן המניין אני מתמקד יותר במשמעות המוסרית של הדברים). אך מצד שני דעות אלו הן הן בדיוק הסיבה מדוע אי אפשר לשלוח צעיר דתי כיום לצבא. מנהיגות המחנה הכתום לא הפנימה את עומק האסון הרוחני והפיזי לעם ישראל שהתרחש בעקירת הגוש, ואין לה את הכלים המתאימים לצייד בהם את הנוער על מנת שיידע לברור בצבא את המוץ מן התבן. במצב כזה, פה ושם ישנם הבזקים של יחידי סגולה כרב עמיטל בראלי, חננאל דיין, אבי ביבר וכו', אך אלו כנראה לא יבשילו לידי תנועת המונים.

להלן שני סיפורים קצרים ואמיתיים מהגירוש, שניים מתוך רבים:

1. קצין בוגר מכינה, תושב אזור הדרום, שנשלח עם צוותו להיכנס לבית באחד מיישובי הגוש הביע בפני חבריו בקשה להישאר במפתן הדלת ולא להיכנס פנימה. למראה פליאתם של חבריו הוא הסביר שהוא רוצה להיות "במעגל השני" כפי שהורו רבותיו... מותר לנחש מה הייתה תגובת חבריו...

2. מ"פ דתי שאמר לי אישית, "איני יכול להיות חולה או לשקר שאיני מסוגל, זו התחמקות. אני קצין ולא חפ"ש שיכול להרשות לעצמו תירוצים כאלו. נשלחתי להיות במעגל הראשון, ואין לי ברירה. אתה חושב שאני יכול להתחזות ולהשאיר לחיילים שלי את המלאכה המלוכלכת?! איך זה ייראה?! אם הרבנים היו פוסקים באופן גורף לגבי האיסור שבדבר אז הסיפור היה אחר, וזה כלל לא היה נתון לבחירתי, אך כעת, ביצוע הפקודה במעגל הראשון הוא הרבה יותר קרוב לפסיקת הרב אלי סדן בנוגע למעגל שני מאשר לסירוב פקודה, הבנת?!" האמת, לא היה לי הרבה מה לענות לו...

כל ההבחנות הללו בין גירוש במעגל ראשון שאסור לגירוש במעגל שני ש"מותר" הן פארסה אחת גדולה הגורמת לנערים רבים, ובצדק, דחייה גדולה מכל המערכת הצבאית. נערים רבים, עימם שוחחתי מאז הגירוש, שואלים באירוניה "האם להרוג אסור, אך להשחיז את הסכין לרוצח מותר?! האם לחלל שבת אסור, אך לסייע למחללי שבת במלאכתם בשבת מותר?!".

עוד דבר מצער בחוברת הוא הניסיון של הרב אלי סדן לאמץ אליו את תושבי גוש קטיף כראיה לדעותיו. איש אינו רשאי לדבר כיום בשם תושבי גוש קטיף (ואני כולל את עצמי בכך). בגוש קטיף היו זרמים ודעות מכל המינים והסוגים. ניתן לדבר בשם תושב פרטי מגוש קטיף במידה והינך באמת כזה. ניתן לדבר גם בשם חלק כזה או אחר, אך אי אפשר לדבר בשם "תושבי גוש קטיף" כמושג כולל, זה לא אמיתי ולא ראוי.

יתכבד נא הרב אלי סדן לשאול את תושבי גוש קטיף מה הם חשים היום למפרע כלפי צורת המאבק. אין לי אינדיקציות לגבי המספרים, אך בתוך שלל הדעות ישנו זרם חזק (רוב או לא, אין זה משנה) של כאלו הרואים בגישה המוצעת בחוברת כגישה שהביאה לחורבן. אגב, שניים מתלמידיו של הרב אלי המתגוררים באתר הקראוונים ביד בנימין עימם שוחחתי השבת באקראי מסכימים עם כל מילה הנכתבת כאן.

הרב סדן גם קובע בחוברת כי לא נכון לומר שלמגרשים יש פרופיל מוסרי נמוך, וזאת מכיוון שהם מוסרים את נפשם עבור בטחון ישראל, לילה ויום. עם כל הכבוד, טענה זו מוטב היה לו לא הייתה נטענת. אריק שרון עשה למען בטחון ישראל יותר מכל תלמידי המכינות גם יחד, ובכל זאת איש (כולל הרב אלי, אני מקווה) לא יאמר כי הוא אדם מוסרי. מה הקשר בין שירות קרבי לרמה מוסרית? האם הורים מעולים המגדלים ילד במסירות נפש, וחוסכים מפיהם למענו, יכולים יום אחד לעשות בו מעשים שלא ייעשו רק בגלל שבעבר השקיעו בו את נשמתם?! אני תמה כיצד גדולים כל כך נופלים בטענות משוללות יסוד אלו.

אגב, אני שותף לתחושת הרב סדן בנוגע לאלימות נוער כלפי קצין מגרש שהגיע לחתונה עם מאבטחים. אוי לנו שהגענו למציאות כזו בה ישנו חשש לאלימות בתוך מחננו. הדבר רע ומר!!! אני רק שואל את עצמי, איך הגענו למצב מחפיר בו קצין שהשתתף בגירוש בכלל מעז להראות את עצמו בחתונה. איך הוא לא מסתגר בביתו בבושה מפני חבריו?! איך בכלל הוא חש שיש לו גיבוי רבני וציבורי?! האם לא ברור שבמצב כזה לא נורמלי שיקומו נערים שיפתרו את "הסתירה" הערכית הזו (או שמא את הסטירה הערכית הזו...) בדרכים פסולות ומגונות?! האם לא ברור כי מדובר כאן במתיחת המציאות אל מעבר לגבולות האבסורד, מתיחה שתוביל לפעולות אבסורדיות בהתאם?!

לעניות דעתי אם לא תינקט פעולה חינוכית חריפה לצמצום הנזק שבראייתי קיים בדעות הללו (עם כל הכבוד הראוי להן) אפשר להתחיל לתכנן את יישובי הקבע של כולם, מדן ועד אילת, בפארק מיני ישראל... ולאלו שטוענים כלפי אמירה צינית זו, "מה כבר התייאשת? היכן אורך הרוח? היכן האמונה בקמעא קמעא?" אשיב שזו בדיוק השאלה אותה אני שואל את אלו שאמרו שסירוב לפקודה הנפשעת הזו יפרק את הצבא... מה, כל כך מהר הקב"ה יקפל אותנו מכאן? האמנם יתן ריבונו של עולם לצה"ל להתפרק כל כך מהר? היכן אורך הרוח? היכן האמונה? אנחנו נעשה את הטוב בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו, והוא יעשה הטוב בעיניו...

אגב, האמירה שאסור לסרב במעגל שני, והעמימות והיעדר אמירה ברורה שיש ל-ס-ר-ב במעגל ראשון מוצגים על ידי הרב סדן ככאלו שנועדו "לא לפרק את האחידות של הצבא בעידן של פיקוח נפש". ברצוני לשאול: אם כן, מדוע הרב לא אומר שהגירוש הוא פשע נתעב, ומי שנכפה עליו לקחת בכך חלק צריך אמנם לבצע, אך גם צריך לוותר על משכורתו בחודשיים של הגירוש? (מיום חסימת כיסופים)?! מדוע הרב לא מדגיש שמדובר בכסף טמא?! מדוע הרב לא פוסק לתלמידיו בכל המעגלים שלמרות שהם עשו כהוגן בכך שהשתתפו בגירוש, הם מחוייבים, בגדר מצוה (לא כהתנדבות!) להקדיש את אותו זמן אחר כך לשיקום המגורשים?! מדוע הרב לא מלמד את תלמידיו כי למרות שהם עשו כפי שצריך, הרי "מגלגלין חובה על ידי חייב" ועליהם לעשות תשובה?! מדוע דווקא להם גלגל הקב"ה פעולה בזויה שכזו? צר לי, אך בחינה עקבית של ההתבטאויות גורמים בהנהגת המחנה הכתום מלמדת על כך שהגירוש אליבא דדעות אלו הוא אולי פעולה שלילית, אך לא פשע מתועב ואיסור מוחלט כפי שפסק, הלכתית, הרב שפירא שליט"א, וכפי שכל בן אדם, מוסרית, אמור להבין לבד.

ישנן עוד נקודות רבות שניתן להתעכב עליהן בחוברת (עוד לא דיברנו על הציטוטים הלא מדוייקים מעיתון "בשבע"...). אך מכל מקום, בצד העצב הגדול על הדברים שנכתבו, תועלת גדולה יש בהם. הרב אלי סדן "שם את הדברים על השולחן". לא עוד שמועות על "תלמידים ששאלו" וקיבלו תשובות ש... לא עוד עמימות תמוהה נוכח מציאות אכזרית בה מדינה שלמה נכנסת לסכנה ואלפי יהודים נזרקים מבתיהם לרחוב. לא עוד ערפול במחנה הכתום. מהיום הדברים ברורים ונחרצים לא רק ברמת האמירה לתלמיד ששואל כי אם גם ברמה הציבורית. החוברת הזו היא השלב בו בירור ההלכה הופך להלכה ברורה וגלויה.

אני אישית התגייסתי להיות "סוכן" והינני מפיץ את החוברת בכל מקום ומשתדל שיקראו בה נערים רבים ככל האפשר. הבהירות והחדות בה ביטא הרב אלי סדן את תפיסתו הופכים כיום את מלאכת ההסברה בדבר ההכרח שבדחיית הגיוס לצה"ל לקלה פי אלף, על כך מגיע לרב אלי סדן יישר כח עצום.

למי שפספס את החוברת במלואה הנה הקישור

חבל שבימים אלו בהם כה רבים רוצים לעצור את הגירוש הבא ועל ידי כך להציל את צה"ל ואת כלל המדינה מריסוק מוסרי ופיזי מוחלט, מגיש הרב אלי סדן (כמובן שבתום לב), מתנה שעבור אולמרט אין יפה הימנה.

אלי אלי למה עזבתני.

הכותב בדמעות

ערן שטרנברג