מי היו אנשי ארץ ישראל השלמה?

במעוז הקיבוץ המאוחד שברמת אפעל יתקיים כנס חרום

צפריר רונן , י"ז בסיון תשס"ו

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

בערבו של יום חמישי השבוע, הולך להיסגר מעגל היסטורי. במעוז הקיבוץ המאוחד,"יד טבנקין" שברמת אפעל יתקיים כנס חירום ארצי שבו מחדשים חברי "כנס נהלל" של ההתיישבות העובדת את פעילות "התנועה למען ארץ ישראל השלמה". בחירת "יד טבנקין" אינה מקרית. תנועת העבודה ההיסטורית, ובראשם הקיבוץ המאוחד, היו נושאי הדגל ההיסטוריים של ארץ ישראל השלמה. בקיבוצי הקיבוץ המאוחד הוכרז אבל על קבלת תכנית החלוקה ב1947. לא שרו ולא רקדו. עוד בשנות החמישים והשישים, למרות שאף אחד לא צפה את האפשרות הריאלית, המשיך יצחק טבנקין לחנך בסמינר הרעיוני באפעל לרעיון שלמות הארץ: "אם קיים עם ישראל הרי הוא עם של ארץ ישראל השלמה" אמר טבנקין, וראה בשלמות הארץ ערך רעיוני ערכי שעליו יש לחנך את חברי הקיבוץ.


בערבו של יום חמישי השבוע, הולך להיסגר מעגל היסטורי. במעוז הקיבוץ המאוחד,"יד טבנקין" שברמת אפעל יתקיים כנס חירום ארצי שבו מחדשים חברי "כנס נהלל" של ההתיישבות העובדת את פעילות "התנועה למען ארץ ישראל השלמה"

ימים ספורים אחרי שוך הקרבות התקבלה החלטה היסטורית בוועידת רמת הכובש: "מועצת הקיבוץ המאוחד רואה הכרח דחוף ומיידי בהקמת היאחזויות התיישבותיות בגבולות ארץ ישראל". "גבולותיה הטבעיים של מדינת ישראל הם גבולותיה הטבעיים של ארץ ישראל השלמה" נאמר בהחלטות.

במועצת דפנה בנובמבר 1967 הכה הרצפלד על חטא "שלא פעלנו בהתיישבות כמידת יכולתנו", סנטה יוספטל מזכירת "האיחוד" בירכה את "הבנים שלא חיכו להחלטת המוסדות, אלא קמו והעמידו עצמם לרשות המעשה ההתיישבותי". טבנקין קרא באותו מעמד "לעלות עם רבבה של מתיישבים מכל צורות ההתיישבות, ולהתיישב במאה מקומות חדשים". בני מרשק התנגד לשימוש בטרמינולוגיה של "שטחים מוחזקים", הוא טען כי אלה חבלי ארץ משוחררים. יגאל אלון אמר:"תמיד היינו נשענים, כסעיף ראשון לצידוק שובנו לארץ, על קשרינו ההיסטוריים לארץ הזאת". טבנקין קרא באותו מעמד "לעלות עם רבבה של מתיישבים מכל צורות ההתיישבות, ולהתיישב במאה מקומות חדשים".

מרכז הקיבוץ המאוחד שהתכנס במעוז חיים שלח ברכתו לראשוני השבים לעיר חברון וחיזק ידיהם "בהחלטתם להתבססות איתנה בעיר האבות". במועצת גבעת ברנר אמר אורי ברנר ממעוז חיים: "אנו הננו הנושא האמיתי של שלמות ארץ ישראל כתנועה חינוכית מגשימה". דני רוזוליו מכברי קרא "לחדש את הזיקה לשלמות הארץ". יוסקה רבינוביץ מנען טען "שעל הקיבוץ המאוחד לומר את דברו הצלול על זכותנו על הארץ".

אולם כבר אז הממשלה גמגמה וחיכתה לטלפון מחוסיין. מול שיתוק זה בספטמבר 1967 התארגנה "התנועה למען ארץ ישראל השלמה", בהצהרת היסוד שלה נכתב: "ארץ ישראל עתה בידי העם היהודי, כשם שאין לנו רשות לוותר על מדינת ישראל, כך מצווים אנו לקיים מה שקיבלנו מידיה: את ארץ ישראל. הננו חייבים בנאמנות לשלמות ארצנו, כלפי עברו של העם וכלפי עתידותיו גם יחד, ושום ממשלה בישראל אינה זכאית לוותר על כל שלימות זו". בין החותמים: נתן אלתרמן, ש.י עגנון,  פרופ' יוחנן אהרוני, יעקב אורלנד, יהודה בורלא, רחל ינאית בן צבי, זרובבל גלעד, אורי צבי גרינברג, חיים הזז, ד"ר זאב וילנאי, יוסף טבנקין (מפקד חטיבת הראל), משה טבנקין, אלוף דן טולקובסקי (מפקד חיל האוויר), אלוף אברהם יפה, רבקה כצנלסון, אליעזר ליבנה, בני מרשק, יצחק וצביה צוקרמן (מקיבוץ "לוחמי הגטאות"), צבי שילוח, יצחק שלו, משה שמיר ועוד רבים.
 
"בספר ארץ ישראל השלמה" שיצא לאור ב1977 מתגלית התובנה, הלוגיקה והערכים העמוקים המתגלים בכל עמוד ועמוד, וסוחפים את הקורא למחוזות געגועים לארץ אחרת: ציונית, לוחמת וחלוצית. רחל ינאית בן צבי כותבת בדברי פתיחה:"ארץ ישראל חיכתה לנו, ניישבה". חיים הזז כותב :"כל ימי גלותנו הייתה ארץ ישראל, עיקר המהות הפנימית של עולמנו. אלתרמן, שנון וחכם, אומר: "ניצחון זה הוא בכך שהוא מחק למעשה את ההבדל בין מדינת ישראל ובין ארץ ישראל... העובדה הברורה והמוחלטת שכינוי זה "הגדה המערבית" הוא למעשה פסבדונים של נחלת אבות, המסמלת את העמוקים בקשריו של העם היהודי עם ארץ ישראל.
 
המציאות ברורה, חדה וכואבת, חברי הקיבוץ המאוחד ואנשי תנועת העבודה היו במקום שעומדים היום חלוצי ומתיישבי יהודה ושומרון שהגשימו את משנתם. חלקם לא רק שנטשו את משמרתם על החומה, אלא אף החלו אף לזרוק בליסטראות על אלו שנותרו לשמור עליה

המציאות ברורה, חדה וכואבת, חברי הקיבוץ המאוחד ואנשי תנועת העבודה היו במקום שעומדים היום חלוצי ומתיישבי יהודה ושומרון שהגשימו את משנתם. חלקם לא רק שנטשו את משמרתם על החומה, אלא אף החלו אף לזרוק בליסטראות על אלו שנותרו לשמור עליה.

דומה שהמשורר נתן אלתרמן בכתבו את השיר הזה, שנתגלה רק לאחר מותו, גילה חוש נבואי לתאר את צוק העיתים:

"אז אמר השטן, הנצור הזה,
 איך אוכל לו,
אתו האומץ וכשרון המעשה,
וכלי מלחמה ותושייה עצה לו.
ואמר: לא אטול כוחו,
ולא רסן אשים ומתג,
ולא מורך אביא בתוכו
ולא ידיו ארפה כמקדם.
רק זאת אעשה: אכהה מוחו
ושכח שאיתו הצדק.
כך אמר השטן
וכמו חוורו שמיים מאימה
בראותם אותו בקומו לבצע המזימה".