החרם תחרימם?!

החרמת משתתפי הגירוש זו קריאה להפרדת הציבור זה מזה

הרב דורי הנמן , כ"ג בסיון תשס"ו

דורי הנמן
דורי הנמן
ערוץ 7

החוברת שהוציא הרב אלי סדן עוררה תגובות רבות. איני בא לדון לגופם של דברים שהרי כדרכו של ויכוח יש פנים לכאן ולכאן. מטרידה אותי נימת הויכוח.
 

בתוך המאמר טען ערן שהוא לא מבין כיצד קצין שהשתתף בגירוש מעיז להגיע לחתונה. זוהי למעשה קריאה להפרדת הציבור זה מזה
כותרת מאמרו של ערן שטרנברג הייתה "אלי אלי למה עזבתני". מעבר למשחק המילים המבריק, אני שמעתי את המשפט: "אלי סדן אתה כבר לא שייך אלינו".  בתוך המאמר טען ערן שהוא לא מבין כיצד קצין שהשתתף בגירוש מעיז להגיע לחתונה. זוהי למעשה קריאה להפרדת הציבור זה מזה.

נער הייתי בישיבת מרכז הרב לפני כשנות דור והיינו כמה עשרות תלמידים שרצינו לממש את תורת הרב במציאות. חברינו הקרובים היו תלמידי הישיבות יבנה' שעלבים' הכותל והגוש (ישיבות אחרות היו אז בתחילת דרכם) שיחד עימם עשינו מעשים הרבה מעבר לכוחנו המספרי.

אמנם כבר אז התווכחנו בלי סוף, אבל היה ברור לכולנו שרוח אחת נושאת את כולנו.

הרב ליכטנשטיין והרב עמיטל שניהם הורו לתלמידיהם שלא לסרב לפקודת הגירוש. לא משיקולים "ממלכתיים" אלא מכיוון, שלדעתם, הגירוש מגוש קטיף הוא מעשה שנכון לעשותו.

בין אלה שרואים במעשה זה מעשה רע נחלקו הדעות בשאלה מה יעשה החייל הבודד בתוך המערכת הצבאית. השאלה הזו היא כבדת משקל. אבל אסור לתת לה לקרוע בבשר החי. תלמידי ישיבת הר עציון הם בשר מבשרינו. הרב אלי סדן לא עזב אף אחד. אנחנו קהילה גדולה שמתרוצצות בה דעות שונות, והאמת יורה דרכו.

אין לי ספק בכנות רגשותיו של ערן. ערן לא רק שעבר משבר אישי, דומני שעדיין הוא מדברר גם את המשבר הציבורי. משבר גדול כל כך מוביל אדם לכעס. כעס זה מופנה בראש ובראשונה אל הקרובים לו ביותר. אסור לתת לכעס להשתלט עלינו, כי אנחנו במו ידינו מחריבים את מפעל חיינו.


גם ביישוב בו אני גר פגע גל ההדף של הכעס. איש יקר מוותיקי היישוב הושב בקביעות על ספסל הנאשמים בשל מעשיו כקצין משטרה בכיר. שני המניינים, האשכנזי והספרדי, גרשו מתפללים מתחומם בשל ויכוחים שבימים רגילים היה ניתן לחיות איתם
גם ביישוב בו אני גר פגע גל ההדף של הכעס. איש יקר מוותיקי היישוב הושב בקביעות על ספסל הנאשמים בשל מעשיו כקצין משטרה בכיר. שני המניינים, האשכנזי והספרדי, גרשו מתפללים מתחומם בשל ויכוחים שבימים רגילים היה ניתן לחיות איתם.

תחושתי שבכל המעשים הללו היא שאנחנו פוגעים אך ורק בעצמנו. לא נעים לגור ביישוב שאלו מחרימים את אלו. קשה מאוד להסביר לילדים מדוע האבא של חבריהם הטובים מוקע מן הציבור.

לאחרונה מותקף עתניאל שנלר על מעשיו בזירה הפוליטית. ניתן להתווכח בחריפות עם מעשיו של עתניאל שנלר, אבל זריקתו מן היישוב בו הוא גר משדרת לילדנו מסר קשה. היישוב הוא מקום אך ורק להולכי בתלם. כל מי שחושב אי פעם ללכת שלא בתלם כדאי לו להתרחק מן היישוב כבר עכשיו.

היו ויכוחים נוקבים ומן הסתם יהיו לנו עוד ויכוחים עמוקים ונוקבים. בואו נערוך אותם כדרכה של תורה.

"אמר רבי חייא בר אבא: אפי' האב ובנו, הרב ותלמידו, שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה, ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה, שנאמר: (במדבר כא) את והב בסופה, אל תקרי בסופה אלא בסופה" (קידושין דף ל עמוד ב )