שירות לאומי, על שום מה?

אז מי יעצור את הגלגל הזה של ניצול, ביזבוז וגזל.

מרים בר , ו' בתשרי תשס"ז

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

בנותיי עדיין צעירות, אבל המסלול שלהם ברור (בעזרת השם): יסודי, אולפנה, שירות לאומי והלאה... לימודים, חתונה. מתי?  הנושא הוא השירות הלאומי. שנה אחת או שנתיים? בארץ או גם בחו"ל? וגם איפה? כמה ייחודי זה יהיה וכמה מרשים?

אין ספק שטוב לתרום ולסייע בקהילה שהרי כפי שאמר הרב דסלר: הנתינה מחזקת, המקבל נחלש. ומי לא רוצה ילדים חזקים?  ומהי הנתינה? ונאמר בספר "מכתב מאליהו": "הדחף להיטיב לזולת, להעניק אושר, אינו נובע מתוך חוסר...הנתינה היא ביטוי לשמחה עמוקה הגולשת על גדותיה ומתפשטת לכל עבר, וכך מעניקה אושר וטוב לכל אדם מסביב". זוהי המדרגה הרוחנית שהתלמוד קורא לה: "עושים מאהבה" (שבת פ"ח,ב'). וכל מי שבתו או בנו עסוקים ב"נתינה" כלומר בהתנדבות, הדרכה ב"בני-עקיבא "או ב"עזרא" או בכל עשייה דומה, רואה את הפנים הקורנות ואת הלב השמח. ואשרינו.

בציבור הדתי לאומי הנתינה היא דרך חיים. החל מהדרכה בתנועות שונות כמו "דרך ארץ" אחר כך "בני-עקיבא" ו"עזרא", בין לבין התנדבויות מטעם בתיה"ס: בבתי אבות, בארגונים שונים כמו "חברים", "לתת". זה טוב ויפה ומעורר גאווה. נוער מיוחד זה אף הראה נוכחות כמעט מלאה ב"פסטיבל" גירוש קטיף. כשנערים ונערות נסעו וחזרו, ושוב נסעו והפגינו והחזיקו ידיים בשרשרת, כאבו ושרו וכל אותה העת פניהם מביעות נחישות ואהבה שלצערנו הפכה לכאב גדול כשראו שהאהבה לא ניצחה. אבל הם עדיין מחפשים לעשות, לתרום, לחזק ולהתחזק. אכן זהו נוער הזהב ואין ספק שהם הטובים ביותר.

בשירות הלאומי לעומת זאת מתחילות התהיות. צריך להגדיר: מה זה שירות לאומי? איפה? למה? נראה שהנושא היום פרוץ ולא ברור לחלוטין. יש להגדיר מקומות שאכן מתבקשות שם בנות שירות, ולא כל מי שזקוק לעובדת בכמעט חינם יבקש בת שירות. במיוחד שיש כאן גם חשש גזל שהן אולי לוקחות מקום עבודה של אישה צעירה הנזקקת למקום העבודה. על כך תוכלנה להעיד נשים המחפשות עבודה שלא דורשת הכשרה מיוחדת בתחום החינוך וכדו', הן נדחות במקומות רבים בטענה שהם מעדיפים בנות שירות...(?!)

הפנייה צריכה להיעשות רק דרך האירגונים המיוחדים ולא כל דיכפין יבקש ו... יקבל. יש בזה נצלנות. ומי שמעיין בעיתון נתקל רבות במודעות הפונות לבנות שירות לבוא, לתרום ולסייע . האם יש מי שבודק את זכותם של מקומות אלו לבזבז תקופה חשובה כל כך בחייה של הנערה הנלהבת הרוצה כל כך לתרום, לעשות ולהכיר מקומות אחרים ושונים? וכך אולי בדרך שוכחים את המטרה. הבנות מחפשות מקומות מיוחדים ולשם כך הן עוקבות אחר מודעות בעיתון או אצל חברות, ולא הכל מבוקר. וההורים שרגילים לסמוך על בנותיהן ,לא מעלים אולי בדעתם שלא הכל ראוי. וסיפרה לי אם אחת: נעשה משום מה רגיל שבת הולכת למקום מרוחק לבדה כי מצאה משהו מעניין במיוחד, והחברות מתלהבות. ואפילו יש תחרות מסויימת ויצא שכרינו בהפסדינו. האם לילד הזה התפללנו?

והרצוי הוא מספר בנות שהולכות למקום מסויים בקבוצה שמחזקות זו את זו. מפני שההולכות לבד כל צניעותן ומידותיהן עומדות במבחן לא נחוץ. ולמה שנתיים? אם הן רוצות, הן תוכלנה להמשיך בפעילויות בקהילה גם בזמן לימודיהן במכללות או לאחר הנישואין. מנסיוני אני יודעת שבתוך הערים, נחוצות נשים ונערות צעירות לסיוע. וקשה למצוא במיוחד, לאור העובדה שלאחר נשואיהן הבנות עייפות ושקועות רק בחייהן הפרטיים וממהרות לבנות אותם כי הן חשות רק אז את הזמן שבוזבז.

ולמה בחו"ל? נערה רווקה אין זה מן הראוי שתשהה לבד בארץ אחרת ואין זה משנה עם מי ולמה. התנדבויות כאלה אפשר גם אחרי הנישואים או שבכלל לא.

הנערות המבולבלות מחפשות דרכים מיוחדות ומקומות מיוחדים ומפספסות את העיקר, הנתינה לשם נתינה. 

אז מי יעצור את הגלגל הזה של ניצול ,של ביזבוז ושל גזל? איפה ההורים? איפה הרבנים?

ואולי יש לשאול ולבדוק בכלל: שירות לאומי, על שום מה?

כשנדע את התשובה אני מאמינה שאז תיסלל הדרך הנכונה והראוייה.