גזילת אדמות חקלאיות

התנכלות של המינהל ואנשי שמאל על יהודי עמל ופשוט.

אלה קובלנץ , ז' בטבת תשס"ז

אלה   קובלנץ
אלה קובלנץ
ערוץ 7

המנהל האזרחי גוזל אדמות חקלאיות של חווה יהודית באזור הר-חברון, כדי להעבירן לערבים.
 
יעקב טליה מתגורר בחוות יחיד בין סוסיא לבית יתיר, המסומנת במפה כ"חוות לוציפר" (הבריטים שיבשו את השורש צ. פ. ר), וידועה גם בשמה חוות נוף-הנשר או חוות טליה. מזה כ-15 שנה יעקב טליה גר בחווה, הוא עוסק בחקלאות מעורבת, משקיע, בונה, משפץ ומשדרג את השטח. יעקב סופג התנכלויות וגניבות מהערבים, פרובוקציות והתפרעויות מארגוני שמאל וערבים, כמו תאיו"ש, יחס קר מראש המועצה והמינהלת, אך הוא מחזיק מעמד. כל זה עד שביום בהיר אחד, לפני שבוע ימים, בא המנהל האזרחי והודיע שהשטח, כמו שהוא, עובר לבעלות ערבית. 
 

חוותו של טליה עצמה ממוקמת על שטחי מדינה ואושרה בשנת 1995 על ידי יצחק רבין. יש לציין שעל פי החוק: אדמה שאין עליה בעלים, המעבד אותה שבע שנים ומעלה, הוא בעל הזכות להמשיך ולעבד אותה
חוותו של טליה עצמה ממוקמת על שטחי מדינה ואושרה בשנת 1995 על ידי יצחק רבין. יש לציין שעל פי החוק: אדמה שאין עליה בעלים, המעבד אותה שבע שנים ומעלה, הוא בעל הזכות להמשיך ולעבד אותה. האדמה על פי מפה צבאית היא במעמד שטח "סקר" (אדמה שלא טענו עליה בעלות, והמדינה מייחסת אותה לעצמה כדי לשנות מעמד כזה, צריך להוכיח רצף עיבוד קרקע במשך דורות).
 
ארבע חמולות ערביות מהאזור טוענות בעלות על השטח. יש בידיהם מסמכים ירדניים נחותי דרגה מלפני שנת 1967, המאפשרים רעיית צאן בשטח בלבד. עד כה המנהל האזרחי ואף בג"צ, אליהם פנו הערבים דחו טענות אלו. השטח ברובו המכריע עמד שומם ללא ערבים.

ארגון תאיו"ש פתח במסע הפגנות, התנכלויות ופרובוקציות ממומנות ומתוזמרות נגד החווה ובעליה. המנהל האזרחי מצידו הכריז שכדי למנוע היתקלות בין יהודים לערבים, השטח ייסגר לכניסת ישראלים ויועבר לערבים. הצו נכנס לתוקף ב 25.12.06. הגדיל המינהל לעשות בכוונתו לאפשר לערבים להתגורר על שני גבעות שולטות בשטח בעתיד, כך עולה מרוח המסמך שהוגש ליעקב טליה ומשיחה עם אנשי המינהל.

אחת מהן גבעה סמוכה לחוות טליה וזוהתה במחקר מדעי על ידי ד"ר עוז גולן כסלע המחלוקת המקראית, שם התרחש הסיפור הידוע בזמן ששאול רדף אחרי דוד. מלאך ה' נגלה אליו, וציווה עליו להניח לדוד ולרדוף אחרי הפלישתים. המנהל האזרחי התעלם והחליק נהלים של עצמו במהלך הזה. הוא אף טען שאת השטח מאבדים ערבים מזה דורות.
 
שטח החווה אסטרטגי, וצופה על העיר ערד, ממערב וממזרח, על כל עמק והר חברון עד דימונה, רבת עמון וים-המלח. במדיניות ראש מינהל אזרחי קודם, היה קו של קידום רצף אסטרטגי יהודי באמצעות חוות היחיד שבונות קו מסוסיא לבית יתיר. הפקרת השטח של טליה לערבים תשבור את הרצף היהודי, ותפקיר את ערד לטילי קאסם. ידוע שהרשות הפלשתינאית ממנת ביד נדיבה כל היאחזות קרקע בקרבת ובמקום יהודים על מנת לפתוח פתח לתפיסת שארית השטח. כל זאת בנוסף לאיום של גדר ההפרדה שהולכת ונבנית באזור, ותעבור באזור החוות על הקו הירוק או שתחתוך ליעקב שטחים חקלאיים, ותשבור את רצף ההתיישבות מזרחה. כאשר השטח יימסר לערבים הם יתבעו וגם יקבלו פיצויים על גדר ההפרדה.
 
יעקב עצמו עלה לפני 15 שנה מדרום-אפריקה. הוא ומרבית משפחתו המתגוררת בכל חלקי הארץ הם גרי צדק. מזה מספר שנים הוא עמל על שטח החווה, דואג לאיזונו האקולוגי ומתאימו לחקלאות. בעבר היה בידיו עדר של כבשים, כ 600 ראש שנגנב כולו על ידי הערבים לפני 3 שנים. יעקב הצליח לבנות עדר חדש של כ 100 ראש, כמה תרנגולות ופרה אחת. זהו אזור ספאר והחקלאות קשה, מקבלים רווחים: שנתיים כן שנתיים לא. אבל יעקב דבק בעיבוד הקרקע, משקיע בעבודות יישור, ובמילוי וסגירת ערוצי נחלים. שנות הבצורות האחרונות לא הניבו בציר, וכמובן שאין סיוע מאף גורם. יעקב מגלם באורח חייו בלי הכרזות דרמטיות את הקשר המתחדש שבין האדם, לארצו ולאדמתו . 
 

ראש מועצת דרום הר-חברון, צביקי בר חי, לא מתאמץ להתערב או למנוע את העברת הקרקעות לערבים, למרות ששבירת הרצף הטריטוריאלי היהודי יפגע כמובן גם במועצה כולה
ראש מועצת דרום הר-חברון, צביקי בר חי, לא מתאמץ להתערב או למנוע את העברת הקרקעות לערבים, למרות ששבירת הרצף הטריטוריאלי היהודי יפגע כמובן גם במועצה כולה. יש צעדים אפקטיביים שניתן לנקוט כעת, שעבדו בעבר מול המנהל האזרחי אשר פועל תחת המניע המנחה של השגת שקט. הפגנות מאורגנות ונוכחות יהודית בשטחים החקלאים של יעקב טליה, ונטיעה מאורגנת של עצי זית, שכידוע נותן מעמד משפטי של תפיסת בעלות על קרקע.
 
יעקב טליה הוא יהודי עמל, פשוט וצנוע. אין לו קשרים במועצה המקומית, לא מכרים במנהלת ולא אצל המח"ט. הוא לבד בחוותו המבודדת. הוא לא נגיש לרשת ולמדיה, ואין לו דרך לידע את הציבור על מסע ייסוריו.
 
סיפורו הובא לידי באמצעות שכנו יוחנן שרת מחוות מגן-דוד. יהודי מרתק בפני עצמו, חקלאי, אקולוג ואידיאולוג, שלמרחבי הידע, ההשכלה והתוכחה שלו, אפשר להקשיב שעות. הוא בן למשפחה מיוחסת ומפורסמת מגרמניה, עלה בשנת 1988, יחיד ממשפחתו שחזר ליהדות. יעקב ויוחנן מקימים ביניהם לא רק רצף טריטוריאלי יהודי, אלא גם עזרה הדדית שהיא דרכם היחידה לעמוד בפרץ. שניהם זקוקים להירתמותנו הדחופה והמיידית לביטול הגזירה על ידי: נוכחות בשטח של הפגנות, על ידי קביעת עובדות ושתילת עצים, על ידי פנייה לאמצעי תקשורת ואנשי ציבור, ובעבודה עברית שלנו, נאמני ואוהבי הארץ, בחוותיהם בכל מה שיזדקקו.