בעולמם של צדיקים

הצדיקים הם שבונים את עולמם המופלא בעשר אצבעותיהם.

הסופר הרב יוסף אליהו , א' בניסן תשס"ז

לפני כשבועיים, בכ' באדר, חל יום השנה ה-12 לפטירת הגאון ר' שלמה-זלמן אוירבך זצ"ל. באווירת הימים שבין פורים לפסח הנה סיפור אודותיו (מן הספר החדש "אורו של עולם", יזכני ה' לסיימו בקרוב) שוודאי יסייע בידינו בימי ההכנה הקדחתניים שלפני הפסח להגיע לאיזון נכון בין דברים שבין אדם למקום ודברים שבין אדם לחבירו.


אחד הסיפורים הנוגעים ביותר ללב היה מנהגו של ר' שלמה-זלמן להטריח עצמו ולקנות יין מ"חנותה" של האלמנה מֶערקֶה זלוטניק עליה השלום בערבי פסח
אחד הסיפורים הנוגעים ביותר ללב היה מנהגו של ר' שלמה-זלמן להטריח עצמו ולקנות יין מ"חנותה" של האלמנה מֶערקֶה זלוטניק עליה השלום בערבי פסח. ר' שלמה זלמן נהג כך עשרות בשנים, אך כשמֶערקֶה זָקנה החל מנהגו למשוך תשומת-לב. ומדוע? משום שמֶערקֶה שקיבלה מדי שנה בהתרגשות מחודשת את הפוסק הגדול הקונה לפסח רק אצלה, הסתירה ממנו את העובדה שבעצם זה מכבר שכמעט ואינה מוכרת יין, מפאת גילה המתקדם ורק לכבודו היא ניקתה את האבק מן המדפים המיושנים והזמינה כמה ארגזי יין... ובאמת: כיצד יכולה היא להרשות לעצמה להפסיד את מאור-פניו של הקונה היחיד והמיוחד שלה? ור' שלמה-זלמן לא איכזב מעולם. מדי שנה בשנה היה ממשיך לבוא, ואף הוא מסתיר ממנה מידע מסויים: בביתו יש עשרות בקבוקי יין, אותם קיבל כמשלוחי-מנות לפורים...

מֶערקֶה הייתה מצפה לבואו בכיליון עיניים. בעת שהותו בחנות היא הייתה מהלכת סביב בחרדת קודש ומפני כבודו הייתה יוצאת ומציצה מן החדר הסמוך אם סיים לבחור את היינות. היא עשתה זאת גם כדי שלא יחפש אותה כשירצה לשלם, אך בעיקר כדי לקבל את ברכתו האישית והלבבית של גדול-הדור שלכבוד פסח, בו דרישות הכשרות מחמירות, סומך הוא אך ורק עליה... ר' שלמה-זלמן היה בוחר כדרכם של קונים, משבח את טיב היין וקונה 4-5 בקבוקים לליל הסדר. לבסוף, היה מברך אותה בחיוכו הלבבי ועושה למֶערקֶה האלמנה חג שמח עמוק עמוק בלב...

מי אינו רוצה להיות שותף למעשה כה נעלה? אדם קורא סיפור שכזה ובליבו עולה מיד הרהור: אה, אם יזדמן לי מעשה מעין זה הרי שלמדתי מר' שלמה-זלמן כיצד לנהוג. אך, כדאי להדגיש: כשקוראים סיפור מעין זה בספר הוא נראה כלקוח מארץ האגדות... מעולמם הנפלא והטהור של הצדיקים שכל כך היינו רוצים לחיות בו. הבעיה היא שכאשר יוצאים מעולם קסום זה אל עולם המעשה, מגלים שלא הכל כה פשוט כמו בסיפור... אדם רוצה באמת להיות כר' שלמה-זלמן ולשמח סבתא או איזו דודה אלמנה בערב החג, אך מגלה לפתע ש"בדיוק כרגע" אין לו זמן... שממש כעת הריהו חייב ללכת ל... אה, לוּ הייתה לי אפשרות כמו לר' שלמה-זלמן הייתי רץ בשמחה אל הדודה. אלא שר' שלמה-זלמן, כך מתברר, חי בעולם הדומה להפליא לשלנו... לשלי ושלך... ברגע של גילוי-לב סיפר אחד הנכדים על מה שהיה מתרחש מאחרי הקלעים של "סיפורי מֶערקֶה" המרגשים:


אדם רוצה באמת להיות כר' שלמה-זלמן ולשמח סבתא או איזו דודה אלמנה בערב החג, אך מגלה לפתע ש"בדיוק כרגע" אין לו זמן... שממש כעת הריהו חייב ללכת ל...
"בשנים האחרונות של סבא היה זה ממש לא פשוט ללכת למערקֶה... גופו היה חלש מאוד, ובימים שלפני פסח נוצר לחץ אדיר של שאלות הלכתיות שהופנו אליו מכל רחבי תבל: אנשים פרטיים, מפעלים, רשתות-שיווק וועדי-כשרות. לכולם יש שאלות של "הרגע האחרון ממש" ושל הפסד כספי אדיר, כגון: מפעל שייצר כמויות עצומות של אוכל כשר לפסח ופתאום התברר שאחד הרכיבים הוא ספק-חמץ, מי יוכל למצוא את צד הקולא שבהלכה ולהציל את בעל המפעל מהפסד אדיר? ובתוך כל הקלחת הרותחת הזו: הולכים למערקה.

אגיד לך את האמת... היינו מתחננים לפניו: "סבא, די; קנית אצלה כל השנים אבל אין לך עוד כוח לזה. אין לך רגע פנוי. אנחנו נלך לקנות אצלה. נאמר שאתה שלחת אותנו. כשכל תחנונינו לא הועילו, מישהו אפילו 'רמז' לו פעם שהחנות של מערקה בעצם לא כל כך פעילה כבר... ושאולי זו רק טירחה בשבילה, אבל סבא עשה עצמו 'לא מבין'. הוא התעקש ולא ויתר על כך שילך אליה בכל שנה לשמח אותה באופן אישי".

יש הסבורים ש"עולמם של צדיקים" הוא עולם מופלא שברא ה' ושרק לצדיקים שמורה הזכות לבוא בשעריו. אך הדברים ששמענו מאחורי הפרגוד מפי הנכד מבהירים לכולנו שהצדיקים הם-הם שבונים את עולמם המופלא בעשר אצבעותיהם.