כואבת לנו הרגל

כאב של אחד מבני הזוג חייב להשפיע ולכאוב גם לאחר.

מרים בר , כ"ב בתשרי תשס"ח

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

מעשה בגאון הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל שבא עם רעייתו אל הרופא ואמר לו: "אדוני הרופא, הרגל של אשתי כואבת לנו".


ובאמת, כדאי לנו להתרגש ולהפנים את הקסם ואת האמיתות של הסיפור היפה הזה. נכון שלא כולם יכולים להגיע למדרגת הרב לוין זצ"ל, אך בקשר שבנישואים אפשר להשתדל
הסיפור היפה והמרגש הזה מסופר רבות בהרצאות ובשיחות על זוגיות ואהבה, אבל יש כאלה שגולשים אחרי הסיפור העדין הזה לדימויים על אופי הנשים ועל אופי הגברים. האישה היא כזאת והגבר הוא כזה, זה שטויות והבלים. אין ספק שגבר ואישה שונים זה מזו, אך זה כדי להשלים אחד את השני ולא כדי להסתכסך.

אבל זה כנראה נחמד להגדיר ולקבוע מין סטיגמות מיותרות, במקום לספר מה ההבדלים ולמה זה טוב ונכון. כי מה זה משנה האופי שלו או שלה? הרי בשביל זה אנחנו פה, כדי לתקן. זוהי הסחת דעת. צריך להתרכז בחובה, לא בהנחות.

ובאמת, כדאי לנו להתרגש ולהפנים את הקסם ואת האמיתות של הסיפור היפה הזה. נכון שלא כולם יכולים להגיע למדרגת הרב לוין זצ"ל, אך בקשר שבנישואים אפשר להשתדל. אפשר לנסות לחוש את ה"והיו לבשר אחד". כאב של אחד מבני הזוג חייב להשפיע ולכאוב גם לאחר. זהו ה"גוף אחד".

לומר: אני הרי הקטן, לעולם לא אהיה כמוהו או אינני יכול להגיע לרמתו של אותו הצדיק, זהו סוג של גאווה של מי שלא מוכן להשקיע יותר מדי. כי בתוך סערות החיים טוב שיהיה לאדם מקום בו הוא חשוב תמיד, מקום בו תחושותיו וכאביו מובנים. מקום בו כאביו מקבלים יחס אוהד ולא ביקורת. הזוגיות היא חיבור של שניים לגרעין אחד. אין זו אמירה בעלמא של "אדם ללא אישה חסר" או "אדם ללא אישה אינו שלם". הדברים עמוקים מאוד ודורשים התייחסות דווקא לאחר הנישואין. התייחסות כזאת תועיל לשני הצדדים.

השלמות הזו של זוגיות חשובה להקמת משפחה. חיבור בין שניים לזוגיות איננו פאזל, אלא גרעין ממנו נובטת וצומחת משפחה חדשה. אם הגרעין סדוק, איזו מין משפחה תצמח שם?


האיש צריך להיות דאגני ואכפתי מאוד לגבי תחושות רעייתו. אם כואב לה משהו, זה צריך ממש לכאוב גם לו. אם היא סובלת מכאב פיזי, הרי זה ה"בית שלו" שכואב
האיש צריך להיות דאגני ואכפתי מאוד לגבי תחושות רעייתו. אם כואב לה משהו, זה צריך ממש לכאוב גם לו. אם היא סובלת מכאב פיזי, הרי זה ה"בית שלו" שכואב. אם היא נפגעה מדבר מה, כדאי שיאזין בדאגה אמיתית וכדאי שישתתף בצערה ובכאבה. אם לא כואב לו, כדאי שיעבוד קצת על עצמו בטרם יוכיח את רעייתו. הכי חשוב הוא שעליו להיזהר מאוד בכבודה, כי הרי זהו גם כבודו.

אישה צריכה לשמור על כבוד בעלה. נשים המתלוננות יותר מדי בחוץ ומספרות על חסרונותיו של הבעל, מוסיפות שמחה בחוץ (רכילות, הקפה לא טעים בלי זה) וחולשה בבית. הן מחלישות את הגרעין שלהם, את גרעין הזוגיות.

מאחר שבני זוג זה לא מוצר הניתן להחלפה (בדרך כלל), כדאי להשקיע ולחפש דרכים לשפר ואז מגלים דברים מפתיעים, הרי אלו הם חיינו.

שנזכה לעשות בשמחה ובבריאות.