רבותי, מהפך

אסור שמרוב "חשש לגזענות" נאבד את המדינה היהודית.

נדיה מטר , ט' באדר תשס"ח

נדיה מטר ויהודית קצובר
נדיה מטר ויהודית קצובר
חזקי ברוך

מנגנון הגנה ידוע בפסיכולוגיה הוא מנגנון ההכחשה. נוצרת בעיה מאיימת. הבן אדם מתכחש לבעיה לתקופה מסוימת, אבל בסופו של דבר היא מתפוצצת לו בפנים.


עם ישראל נמצא בהכחשה טוטאלית בנוגע לבעיית ערביי ישראל. לאחר שצפיתי בסרט וידיאו על הפגנה של ערביי ישראל בעיר חיפה, החלטתי שהגיע הזמן להעלות את הבעיה ביודעין שמדובר בנושא שרבים מפחדים לנגוע בו
עם ישראל נמצא בהכחשה טוטאלית בנוגע לבעיית ערביי ישראל. לאחר שצפיתי בסרט וידיאו על הפגנה של ערביי ישראל בעיר חיפה, החלטתי שהגיע הזמן להעלות את הבעיה ביודעין שמדובר בנושא שרבים מפחדים לנגוע בו.

סרט הווידיאו מתאר הפגנה בחיפה שהתקיימה לא מזמן. רואים בו עשרות ערבים שמניפים דגלי פלסטין, וקוראים קריאות גנאי נגד מדינת ישראל. סרט הווידיאו מופיע באתר "נטנט". הנה כמה ציטוטים מהכתבה של בועז גולן המלווה את הסרט:

"היהודים המתגוררים במושבה הגרמנית בחיפה בהלם. האוזניים לא רוצות לקלוט, ואבוי לעיניים שמביטות.... כאן, בחיפה, מתחת לגנים הבאהיים,  ממש ליד העמותה לתיירות של עיריית חיפה- כאן, בבית שלנו, במדינה שטוענת לחגיגות ה-60- כאן אצלנו, אנו חיים כמו בכלא. כאן, בבית שלנו, הערבים מרימים ראש.... במשך ימים נמשכת הפגנה מרתיחה. הפגנה פלסטינאית נגד המדינה, נגד הציבור הרחב, נגד העם היהודי, נגדי ונגדכם. דגלי פלסטין מתנוססים מול העוברים והשבים. עזה כאן אצלנו בבית. נהגים יהודים עוברים במקום, צופרים וצועקים לעברם "לכו לעזה", אבל עשרות ערבים ממשיכים בקריאות נגד המדינה, ולא חוששים לצעוק בקול רם: "ביירות","דמשק", "פלסטין"!!... ככה זה במדינת ישראל... במדינה בה השחיתות חוגגת והערביות פורחת".

ההפגנה בחיפה היא כמובן רק דוגמא אחת מני רבים של עלייה דרמטית בקיצוניות הלאומנית של ערביי ישראל הבאה לידי ביטוי לא רק בקריאות גנאי נגד המדינה, אלא גם במעשים ובאלימות נגד יהודים. כמובן שבכל המקרים מערכת "אכיפת החוק הישראלית" אינה נוקטת אצבע.

בעכו וביפו ערבים ישראלים תוקפים יהודים. אין פוצה פה. כן, ח"כים יחידים באו להזדעזע מול המצלמות. וכן, עשרות זוגות צעירים עברו לגור בערים אלו כדי לחזק את התושבים היהודים. כל הכבוד ליוזמה המבורכת, אבל אין ספק שכרגע מדובר באקט הדומה לנתינת אקמול לחולה סרטן.


לאחרונה, אנו שומעים על זריקות אבנים של ערבים ישראלים בגליל נגד רכבים של יהודים. זה כמעט לא עשה כותרות. תארו מה היו עושים בתקשורת, לו יהודים היו זורקים אבנים על ערבים
לאחרונה, אנו שומעים על זריקות אבנים של ערבים ישראלים בגליל נגד רכבים של יהודים. זה כמעט לא עשה כותרות. תארו מה היו עושים בתקשורת, לו יהודים היו זורקים אבנים על ערבים. בנות יהודיות המסתובבות בקניונים בצפון, בהם יש רוב ערבי, נרדפות מינית ופשוט סכנת נפשות לעשות שם שופינג. זה מפריע למישהו? האם מישהו מוכן להגיד בפה מלא: בישראל 2008 ערבים ישראלים מתנכלים ליהודים?! לא. שותקים. מתכחשים לבעיה. בשנה שעברה חגגו עשרות יהודים את יום העצמאות ביער מגידו. קבוצה של ערבים ישראלים הגיעו עם דגלי פלסטין בידיהם, רכובים על סוסים, והבריחו את היהודים מהיער. חוץ מאתר ערוץ 7 , האם מישהו סיקר את הנושא? שלא לדבר על כך שהמשטרה לא עצרה אף מתפרע ערבי אחד.

ומה עם הכיבוש הערבי השקט והלא אלים המתנהל במקומות רבים בארץ? מי שמבקר בבית החולים "הדסה הר - הצופים" ו"הדסה עין – כרם" יכול בטעות לחשוב שהוא נמצא ברמאללה: אין ספור רופאים ערבים, מאות מטופלים ערבים, וחמולות ערביות במסדרונות. כנ"ל באוניברסיטאות, בבתי משפט וכו'...

ב"גן הפעמון" בירושלים , בין מלון אינבל למלון המלך דוד, ילדים יהודים כבר לא משחקים. המקום "נכבש" על ידי מאות משפחות ערביות, ואמהות יהודיות מפחדות להביא לשם את ילדיהם. הרי אסור לנו לטעות. שלא כמו במדינות אחרות בהן המיעוטים מתנהגים בכבוד ובהכנעה למדינה המארחת, חלק ניכר מהישראלים הערבים מתייחסים כאילו שהם בעלי הבית במקום, ואנחנו  היהודים מתוארים בעיניהם כאורחים מזדמנים המפריעים להם.

ואני שואלת: האם זאת "המדינה היהודית" עליה חלמו המייסדים?

ממשלת ישראל דווקא כן מתייחסת לנושא מכיוון מעניין למדי. לפני כמה ימים התבשרנו ששר הפנים מאיר שטרית פועל להקמת עיר ערבית חדשה, כנראה בגליל. "מקום המדינה לא הוקם ישוב ערבי חדש", זועקות כותרות העיתונים המצדדים בעיר הערבית החדשה. באמת אין דרך טובה יותר כדי לתאר את ממשלת ישראל החוגגת 60 שנה להקמת המדינה היהודית: ממשלה שמקפיאה כל בנייה יהודית ביהודה, שומרון ואף בעיר הבירה ירושלים ובמקום זה מפנה את משאביה וכספיה להקמת עיר ערבית. אינך יודע אם לבכות או לצחוק צחוק מר....

בשמאל וברחוב הערבי יש כמובן צהלה ורינה. אבל למה המחנה הלאומי שותק? איפה הזעקה? איפה הרבנים האמורים להזכיר לכולנו שמבחינת "לא תחונם" אסור לתת לאלו שאינם יהודים חנייה בישראל? שזה אומר: אסור למכור להם בית, אסור להשכיר להם בית, ועל אחת כמה וכמה שאסור לבנות להם עיר.


ומהי בדיוק המשמעות של "עיר ערבית"? האם ישימו שלט בכניסה לעיר "אין כניסה ליהודים"?! האם במדינת ישראל בכלל קיימת "עיר יהודית"? הרי ערבים ישראלים יכולים לגור בכל עיר בישראל
ומהי בדיוק המשמעות של "עיר ערבית"? האם ישימו שלט בכניסה לעיר "אין כניסה ליהודים"?! האם במדינת ישראל בכלל קיימת "עיר יהודית"? הרי ערבים ישראלים יכולים לגור בכל עיר בישראל. ערבים גרים בחיפה, בתל-אביב, ברמת גן, בירושלים ואחרי פסק הדין האנטי-ציוני של אהרון ברק, ערבים גם עברו לגור בקציר ובחריש. לעומת זאת, אם יהודים יעזו לקנות בית באום-אל-פאחם, דלית-אל-כרמל, בקא-אל-ערבייה או כל כפר ערבי אחר בגליל או בנגב, ברור לכל שיעשו להם פוגרום בדיוק כפי שעשו הדרוזים כדי להפוך את העיר פקיעין לנקייה מיהודים.

ואם נמשיך לשתוק, מה יהיה בעוד עשרים שנה? האם מישהו מתייחס לשאלות האלו? אומרים לנו בשמאל שעלינו "להיפרד" מיהודה ושומרון כדי לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית. אבל זו פרופגנדה שקרית של השמאל האנטי - יהודי שחולם על חורבן ההתיישבות היהודית ביש"ע סתם מתוך שנאה למתנחלים, ומנסה לקדם את חלומם בהפצת סיסמאות ריקות מתוכן. ערביי יהודה ושומרון אינם מהווים איום על מדינת ישראל, הם הרי אינם אזרחים, אלו דווקא ערביי ישראל המאיימים על ישראל כמדינה יהודית. למה אין אף אחד במחנה שלנו המוכן להציע פתרון לבעיה של ערביי ישראל במדינה הרוצה להיות מדינה יהודית? היוזמה הישראלית של הרב בני אלון מתייחסת לערביי יש"ע, ואילו את רעיון "חילופי השטחים" של אביגדור ליברמן יש לדחות על הסף מכיוון שהיא מדברת על מסירת חבלי ארץ ישראל לערבים.

היחידי שהעז לנגוע בנושא היה הרב מאיר כהנא הי"ד זצ"ל. בשנת 1980, בהיותו בכלא רמלה, כתב ספר בשם "לשיכם בעיניכם". מתוך הפסוק בספר במדבר "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם, והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם, וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה".

בהתבסס על ההלכה היהודית ובתמיכת עשרות דוגמאות היסטוריות של עמים אחרים שנאבקו במיעוטים עוינים שחיו בתוכם, מציע הרב כהנא להיפרד מהערבים. רק כך תוכל ישראל לשרוד כמדינה יהודית. פרטי התוכנית ודרכים ליישומם מפורטים בספר. למרות שהספר נכתב ב1980, הוא עדיין אקטואלי ביותר.


אם נמשיך לטמון את הראש בחול, נתעורר יום אחד אחרי הבחירות ונשמע את הקריין מודיע במהדורת החדשות: מהפך. לאחר שלפני כמה שנים נבחרו ראשי עיר ערבים בחיפה, בבאר שבע ובירושלים
אפשר לקבל או לא לקבל את דברי הרב כהנא, אבל דבר אחד ברור: אסור להמשיך להתעלם מהנושא. אם נמשיך לטמון את הראש בחול, נתעורר יום אחד אחרי הבחירות ונשמע את הקריין מודיע במהדורת החדשות: "מהפך. לאחר שלפני כמה שנים נבחרו ראשי עיר ערבים בחיפה, בבאר שבע ובירושלים. היום נבחר ראש ממשלה ערבי למדינת ישראל. מברוק וסלאם-עליקום"... ואז מה נעשה?

נכון שרבים מפחדים לנגוע בנושא מחשש שיואשמו ב"גזענות", אבל אסור שמרוב "חשש לגזענות" נאבד את המדינה היהודית. הרי, אם לא מאשימים בגזענות שר בישראל המקים עיר ערבית נקייה מיהודים ואף לא האשימו בגזענות את כל חברי ממשלת שרון שגירשו את אחינו מגוש קטיף וצפון השומרון רק מפני שהם היו יהודים, אז בטוחני שלא יאשימו בגזענות את אלו המציעים להפיל את הממשלה הנוכחית ולהקים במקומה ממשלה שתקדם את רעיון המדינה היהודית באמת....שזה אומר: ריבונות יהודית על כל ארץ ישראל ושליטה יהודית על ייעודה. מכיוון שדבר כזה לא ימצא חן בעיני המיעוט הערבי העוין, יבינו כולם בסופו של דבר שהפתרון היחיד הוא הפרדה.

היהודים בארץ ישראל, ואילו הערבים בארצות ערב.