הממלכה ההאשמית באסטרטגיית המערב

סקירה במבט גיאופוליטי את שישים השנים האחרונות.

תגיות: גלעד שליט
שאול אבידור , כ"ח באדר ב תשס"ח

מערב הסהר הפורה
            
מאמר זה אינו מתייחס לנקודת זמן ספציפית, אלא ניסיון לסקור במבט גיאופוליטי מקיף את שישים השנים האחרונות בארץ ישראל שהן אכן זמן קצר לצורך ניתוח אירועים. כל הנכתב כאן אין לראות כאירועים נקודתיים, אלא כתהליכים שעדיין לא הגיעו לקיצן והם נמשכים לאורך שנים רבות. 
              

כלכלת המערב נשענת, בעיקרה, על הנפט מהמזרח התיכון שמרכזו הוא בחצי האי הערבי. פוליטיקאים במערב, בעיקר הבריטים והאמריקנים, מעורבים עמוקות באזור. הם מתכננים מדיניות גלובאלית לטווח של עשרות שנים לתוך העתיד
כלכלת המערב נשענת, בעיקרה, על הנפט מהמזרח התיכון שמרכזו הוא בחצי האי הערבי. פוליטיקאים במערב, בעיקר הבריטים והאמריקנים, מעורבים עמוקות באזור. הם מתכננים מדיניות גלובאלית לטווח של עשרות שנים לתוך העתיד. קריסת כלכלת המערב תביא לתוהו ובוהו בכלכלת העולם. לכן, המערב מנהל מדיניות הנשענת והשומרת על הנפט בחצי האי הערבי עם מעגלי אבטחה בכל אזור הסהר הפורה. מרכז הסהר הפורה נשען על הקו המחבר בין כווית לארץ ישראל. מרכז זה נבחר כמרחב ביטחון המהווה טריז-חוסם שממנו ניתן להגן על חצי האי הערבי, לא רק צבאית. ארץ ישראל היא חלק חשוב במרכז הסהר הפורה. הצהרת בלפור מדברת על חלק זה כ"בית לאומי" ליהודים על שתי גדות לירדן.

בארץ ישראל, הבריטים והאמריקנים עמדו בפני בעיות וגורמי סיכון שהחשובות בהן: התפשטות מצרים צפונה, זליגה סורית דרומה, שאיפות לאומיות של היהודים, פוטנציאל עלייה עצום של יהודים, חשש מהיהודים עקב נטייתם הסוציאליסטית קומוניסטית ויריבות קשה בין יהודים לערבים. כדי לבסס הגנה במרכז הסהר הפורה ובלי להיראות קולוניאליסטים, הבריטים, בגיבוי האמריקנים, סימנו את ארץ ישראל המזרחית כקו אדום והקימו עליה, תוך פגיעה חמורה בהצהרת בלפור, ממלכה האשמית הנאמנה למערב. ממלכה זו שומרת על פרופיל נמוך ומנהלת מדיניות שקטה.

כדי להרחיק סכנות מהממלכה ההאשמית ומחצי האי הערבי מנוהלת בארץ ישראל המערבית עד עצם היום הזה "פוליטיקת התנגשות" שהיא מלכודת שנפלנו לתוכה, דהיינו: חלוקה בלתי מוסרית בעליל בין היהודים לערבים. ליהודים ניתנה, לא "מדינה" אלא "בית לאומי" על קרעי חתיכות של אדמה. במקביל, עודדו את ערביי ארץ ישראל ל"זכויות בעלות" על הארץ. החלוקה באה גם כדי למנוע שאיפות התפשטות של המצרים והסורים. מדיניות סכסכנית זו מופעלת עד עצם היום הזה בתעתועי רעיונות והסדרים הזויים של "שלום", כביכול, כדי להגן על הממלכה ההאשמית ועל חצי האי הערבי וכמובן על כלכלת המערב.

מנהיגי היישוב היהודי אמורים היו למחות על קריעת ארץ ישראל המזרחית, לסרב לחלוקת ארץ ישראל המערבית, ולהתנגד למסירת חלקי מולדת למדינות ערביות ששלחו צבאותיהן על מנת להשמידנו. אך תחת זאת, בעצם הסכמתם למהלכים אלה, מנהיגי היישוב קיבעו במזיד את הסכסוך היהודי-ערבי ויצרו בכך עיוותים היסטוריים מכוננים שהן בכייה לדורות ואין עליהם סליחה וכפרה. עשרות ומאות אלפים מסרו את חייהם לשווא. פתרון אין. עדיף ומוסרי היה להישאר עוד אלפיים שנה בגלות.


הסכמנו ל"קו ירוק" המדמם בליבה של ארץ ישראל כשירושלים שלנו מחולקת. הר הבית לא בידינו. אין לנו גבולות מוכרים. אין לנו עיר בירה מוכרת. בירושלים אין אפילו שגרירות זרה אחת
במלחמת העצמאות, במקום להשמיד את צבאות ערב ולמחוק התנגדות ערביי ארץ ישראל, ויכולנו לעשות זאת, יצרנו לעצמנו במכוון "גבולות אושוויץ". העדפנו לשבת ספונים תחת חרם ואיומים, נמנענו מניצחון מוחץ כדי לקבע  נוכחות ערבים בארץ ישראל המערבית על מנת להסיטם מלחץ על הממלכה ההאשמית על ידי עיסוק בהתנגדות אלינו. הכל למען כלכלת המערב המשלם לנו דמים.

הסכמנו ל"קו ירוק" המדמם בליבה של ארץ ישראל כשירושלים שלנו מחולקת. הר הבית לא בידינו. אין לנו גבולות מוכרים. אין לנו עיר בירה מוכרת. בירושלים אין אפילו שגרירות זרה אחת. כל זאת על מנת לקבע סכסוך מתמשך כשאנו משתמשים בסיסמה ההזויה של "שתי מדינות לשני עמים". הכל כדי ל"הרחיק" את ערביי ארץ ישראל מהממלכה ההאשמית ולחסום את המצרים והסורים. כבר שישים שנה אנו פועלים בשיטות שאין בהן הכרעה ופתרון, אך מניבות רווחי עתק לכלכלת המערב ולא רק במכירות נשק ותחמושת, ואנו בתמורה מקבלים פרוטות.   
        
בלמנו את המצרים מדרום ע"י טריז-חוסם לאורך כל הנגב עד אילת-אום-רשרש, ואת הסורים מצפון על ידי עמידה איתנה מול הטרדות ארטילריה ואחר כך, כטריז חוסם, על ידי שליטה והתיישבות יהודית ברמת הגולן.

כדי לעמוד מול ערביי ארץ ישראל, מול מצרים ומול סוריה הוקם בסיוע המערב צבא יהודי חזק, לא מתוך סנטימנטים כביכול לעם היהודי אחרי השואה, לא על מנת להגן על שאיפות לאומיות וציוניות, לא על מנת לעקור מן השורש את היכולות של האויב, ולא על מנת להכריע ולנצח במלחמות, אלא כדי להגן בדרך עקלקלה על הממלכה ההאשמית, על ידי העסקת ערביי ארץ ישראל בהתנגדות ובלימת המצרים והסורים. יש לכך ראיות והוכחות אינספור. קצרה היריעה מלפרטן. להזכיר, אחוז היהודים הוא כמעט אפסי ביחס למיליוני הערבים.  
                                                                
בתמורה להיותנו "חברת אבטחה" אנו מקבלים תמיכה במוסדות בינלאומיים ו"בקשישים" כשרובם של שלמונים ותשלומי פירורים אלה מחלחלים לשחיתות, ולכן הכלכלה, החינוך, הבריאות, הרווחה, החברה, משק המים, תשתיות תחבורה ועוד נפגעים מכך. למה אנו וחיי בחורינו הצעירים והיקרים נבחרנו למלאכת דמים זו. "עם נבחר".


המצרים והסורים יושבים בטריבונה וצופים על תוצאות "ההתגוששות" בזירת ארץ ישראל המערבית. הם לוטשים עיניים לממלכה ההאשמית וכשלב ראשון הם מבקשים שליטה על השטח שבין הים לנהר
ערביי ארץ ישראל הם גורם תוסס ומתסיס. מעולם הם לא קיבלו את החלוקה, ורואים בארץ ישראל כולה כאדמה ערבית ה"כבושה" על ידי היהודים. הם מפולגים לשבטים ולחמולות, ולא ניתן לאחדם. מדביקים להם זכויות בעלות כביכול על ארץ ישראל, על מנת ל"שמר" את ההתנגדות אלינו ולהסיטם מהממלכה ההאשמית או על מנת ליצור אצלם מערכת מדינית מאורגנת, דמוקרטית ומודרנית כדי שיישבו רגועים ב"נחלתם הריבונית". זה לא מצליח. לא תיתכן דמוקרטיה ללא שחרור האישה הערבייה מדיכויה, ובכך לשבור את שלטון המסגדים והמדראסות. בינתיים, טובי בחורינו משלמים בחייהם.

הוזרמו במכוון תקציבים זעומים להתיישבות יהודית דלה ומפוזרת ביש"ע "המושכת אש" התנגדות. התיישבות מאסיבית וענקית של מיליוני יהודים ביש"ע, על ידי פינוי שפלת החוף הצפופה, הייתה מביאה להגירה של ערביי ארץ ישראל גם לממלכה ההאשמית ומסכנת אותה. יש כאלה בתוכנו שראייתם שטחית הטוענים שהכספים שהוזרמו להתיישבות היו רבים מאוד ובאו כביכול על חשבון צרכים אחרים. על מנת להתנגד לערבים אנו מפעילים "כוחות צבאיים". הערבים מפעילים "כוחות עוינים" בכמות שופעת וחסרת גבולות ומעצורים. כל זאת, לשמר את הסכסוך בגובה להבות מבוקר ולהרחיק סכנת התערבות ופגיעה בממלכה ההאשמית.

המצרים והסורים יושבים בטריבונה וצופים על תוצאות "ההתגוששות" בזירת ארץ ישראל המערבית. הם לוטשים עיניים לממלכה ההאשמית וכשלב ראשון הם מבקשים שליטה על השטח שבין הים לנהר. ערביי ארץ ישראל עושים עבורם את העבודה השחורה. בעידוד המערב הם משחקים איתנו פוקר של "שלום" מזויף או משאים ומתנים חסרי תוחלת. 
            
כדי לעקוף את שני הטריזים החוסמים בנגב וברמת הגולן, המצרים והסורים פועלים בתהליך ארוך שנים. מצרים מפעילה נגדנו עד עצם היום הזה את ערביי חבל עזה, את הבדואים בסיני מבחוץ ואת הבדואים בנגב מבפנים: בפעולות איבה, בהברחות, בגניבות, טרור, סחר נשים, סבוטאג', נשק, סמים, עובדים זרים, פליטים מאפריקה ועוד.
 

סוריה השתמשה בארטילריה לעבר יישובינו, ומאז שליטתנו ברמת הגולן היא מציקה לנו ככל יכולתה דרך הלבנון באמצעות "שליחים" מבחוץ וערביי הגליל מבפנים. סוריה יודעת שפגיעה ברמת הגולן תגרור מלחמה הרסנית בתחומה, לא רק איתנו
מצרים לא מרפה מיצירת פרוזדור בין חבל עזה להר חברון ברוחב של ק"מ רבים, על מנת לנתק את הנגב. נשמע הזוי. הם לא מצליחים משום שאנו עומדים בפרץ. איך אפשר אחרת להסביר את הגבול הפרוץ, העילי והתת-קרקעי בציר פילדלפי למרות הסכם איתנו, ואת הגבול הפרוץ בין סיני לנגב למרות ה"שלום" המזויף.

המערב סילק אותנו מסיני ומחבל עזה על ידי הסכם "שלום על הנייר", עקב החשש מעליית כוחם של "האחים המוסלמים" במצרים. להזכיר, רצח הנשיא אנואר סאדאת. שליטה יהודית ריבונית, רשמית ומוכרת בסיני ובחבל עזה תביא להגירה של ערביי ארץ ישראל בעיקר לממלכה ההאשמית, ותעמיד ממלכה זו בסכנה.

סוריה השתמשה בארטילריה לעבר יישובינו, ומאז שליטתנו ברמת הגולן היא מציקה לנו ככל יכולתה דרך הלבנון באמצעות "שליחים" מבחוץ וערביי הגליל מבפנים. סוריה יודעת שפגיעה ברמת הגולן תגרור מלחמה הרסנית בתחומה, לא רק איתנו. סוריה תשמח על כל סוג של הסכם (מזויף) שיחזיר לידיה את רמת הגולן כדי שתהיה לה "נגישות" לגליל הערבי, בדיוק כמו שמצרים הצליחה לקבל את כל סיני כדי "להישען" על הנגב. מצרים וסוריה זקוקות לסיני ולרמת הגולן כקרשי קפיצה לממלכה ההאשמית. הנגב והגליל מקבלים משמעות של "פריפריה" בגלל התושבים הערבים ועקב לחצן של מצרים וסוריה.