תל אביב נכנסה לטווח הטילים

אתם, רבותי, כבר מזמן בטווח הרקטות. ראו הוזהרתם.

שמעון כהן , כ"א באייר תשס"ח

שמעון כהן
שמעון כהן
צילום: עצמי

בחנויות מכשירי כתיבה יש בימים אלה עדנה מחודשת. דווקא בימים בהם נראה שכולם מסתפקים בעכבר ובמקלדת נראה שבימים האחרונים אצים רצים לא מעט ישראלים לחנויות מכשירי הכתיבה ורוכשים להם מחוגה.

אני משוכנע שגם אתם לא שואלים למה לו ליהודי מחוגה. אין ספק שגם אתם רכשתם לעצמכם אחת. הרי לא יתכן שיש מישהו שלא רכש לעצמו מחוגה שאותה הוא מציב על מפת דרום הארץ ובודק את טווחי הרקטות מגבולות רצועת עזה. עם כל עדכון של השתכללות הקסאמים, עם כל שדרוג מפצמ"ר לקסאם ומקסאם לגראד ומכאן והלאה לשמות שונים ומשונים של טילים, עורך הישראלי בדיקה – עד כמה אני רחוק מטווח הרקטות החדש. הנה המחוגה מראה עד שדרות. הנה היא מתרחבת ומגיעה עד פאתי אשקלון. לא לא הנה יש כבר עידכון - כבר כל אשקלון בתוך המחוגה המסתובבת של הגראד. רגע רגע, מה זה? הנה נפלה רקטה בסביבת תל שבע... נסובב רגע את המחוגה, כן, זה מתקרב לאשדוד...

וכעת, כשראש השב"כ יובל דיסקין מבהיר שירי רקטות עד אשדוד וקרית גת הוא שאלה של זמן בלבד, שוב נשלפו המחוגות מנרתיקן וכל אחד בירר לעצמו כמה הוא בתוך הטווח או כמה מתקרב הקו המאיים אל החצר הפרטית שלו.

ובכן רבותי, צר לי להודיעכם, אבל בעוד אתם בוחנים את טווח הרקטות מדרום, וכמו החתולים בשירו של שלמה ארצי גם אתם מחשבים את קיצכם, או ליתר דיוק שטחכם, לאחור, לא כל כך שמתם לב אבל אתם שם בתל אביב כבר מזמן בטווח הרקטות. לא בעוד שנה. לא בעוד כמה חודשים, כשיגיע ציוד נוסף מאיראן או בעוד שנתיים כשמחבלי חיזבאללה יגיעו במנהרות שיחצו את הים התיכון מכיוון גיברלטר. ממש כבר היום אתם עמוק עמוק בטווח הרקטות.

אם למישהו לא ברור למה אני מתכוון כי הוא עסוק מדי במבטים דרומה, אבהיר: הרקטות כבר ממש בחצר שלכם לא מדרום. מהמרכז. כן, כן, משטחי יהודה ושומרון אתם שם, שוכני מדינת תל אביב, מזמן מצויים בטווח מחוגת הרקטות. מומלץ לכם להתעורר.

אם נראה למישהו שאני מגזים בסיפורי אימה חסרי כיסוי, הנה לכם מקבץ ידיעות שפורסמו בשנים האחרונות. כל הידיעות נוגעות לרקטות וטילים שנורו או היו בשלבי הכנה והיערכות לירי משטחי יהודה ושומרון. מומלץ לזכור שבין קלקיליה וטול כרם ועד לחוף הים יש קילומטרים בודדים. הרקטות והטילים הפלשתיניים עברו מזמן את המרחק הזה ומבחינתם אפשר לכוון ירי גם לעבר גלשני הגלים ושאר המתענגים על חופיה התכולים של מדינת ישראל.

צר לי להשבית שמחות. כל עוד הדיווחים על רקטות פלשתיניות טופטפו במרווחי זמן ארוכים ובערפול מסוים היה קל להתעלם מהאיום. בואו ננסה להתבונן על המציאות כפי שהיא, גם אם היא לא נעימה. הנה לכם רצף ידיעות שפורסמו בעבר:

- בינואר השנה חשף צה"ל בשכם מעבדת נפץ ובה שתי רקטות. גורמי מודיעין התבטאו בעקבות החשיפה והבהירו שבידי המחבלים רקטות מוכנות לשיגור.

- בשנת 2002 נלכדה בשומרון משאית ובה רקטות קסאם על ידי כוח מילואים מחטיבה 5.

- באמצע 2004 אותרו בשכם שתי רקטות קסאם יחד עם חוברות הפעלה ותדרוך.

- באוגוסט 2004 איתר כוח צה"לי בקסבה של שכם שתי רקטות בשלבי הכנה מתקדמים.

- באוקטובר 2004 נתפסה חוליית חמאס בבית לחם כשבידיה משגרי רקטות קסאם, רקטות בשלבי ייצור וטילי RPG.

- בדצמבר 2004 אותרה בשומרון מעבדת קסאמים ובה לפחות טיל אחד בשלבי ייצור.

- בדצמבר 2004 נלכד גם אחיו של זכריה זביידי שהודה בכך שהיה חלק מהתארגנות מחבלים שתכננה ירי רקטות על עפולה. התכנית כשלה בגלל בעיות טכניות. עם חשיפת האירוע דווח על עוד מספר רב של מקרים בהם נתפסו ברמאללה ובשכם אמצעים לשיגור רקטות ורקטות בשלבי הכנה שונים.

- ב-25 בינואר 2005 נחשפה במהלך חקירת מחבלים ממרחב ג'נין מעבדה עם חומרים להכנת חומרי נפץ. כשהגיעו חיילי צה"ל למקום גילו סליק שהוביל בעומק של שלושה מטר לתוך מערה ושם התגלתה המעבדה ובה מטענים, חומצות וחומרים להכנת רקטות קסאם.

- במהלך 2005 דווח על ירי קסאמים מג'נין לאזור התענכים.

- במרץ 2005 ממש במקרה איתר כוח צה"לי בכפר יאמין שבצפון השומרון מספר קסאמים מוכנים להפעלה. בראש ההתארגנות עמד המחבל יחיא מסעוד מוסא זיאד.

- במרץ 2005 מאתר כוח צה"ל בכפר סילאת אחרתייה חומרי הדברה שנועדו לייצור קסאמים בביתו של חאלד מחמד חאלד זיאד. בחקירת האירוע התברר מפיו של אחד מחברי החוליה שבכפר כי עלה בידיהם לייצר מספר רקטות. כוח צה"לי ששוגר למקום איתר רקטות במחסן ובנקודות מסתור בכפר כשהן מוכנות לשיגור.

- ביוני 2005 לוכד צה"ל חוליית מחבלים תוך כדי הכנת קסאמים. בחקירתם התברר שמדובר בחולייה שביצעה כבר ניסיונות ירי קסאמים מהשומרון.

- ב-30 באוקטובר 2005 איתר צה"ל בג'נין מעבדה לייצור קסאמים.

- בינואר 2006 טענו הפלשתינים שעלה בידיהם לשגר רקטה מג'נין. צה"ל טען אז שהסיפור לא מוכר.

- בספטמבר 2007 טענה משטרת הרש"פ כי תפסה בבית ג'אלה רקטות מכוונות לעבר ירושלים.

- זמן קצר לאחר מכן דווח על שתי רקטות ששוגרו מאזור טול כרם לאזור הישוב אבני חפץ.

- ב-2007, כך דווח, נמנע בדרכים שונות מספר פעמים ירי רקטות לעבר גילה.

בכל רשימת הנתונים שהובאו כאן לא מדובר בגילוי סודות צבאיים. הרשימה (החלקית, יש לציין) נאספה מנתונים שפורסמו בתקשורת. אתם לא כל כך זוכרים את המידע הזה כי הוא טופטף אלינו בהבלחי מבזקים, אבל כשהנתונים באים בחבילה אחת התמונה נראית אחרת לחלוטין. אגב, ידוע לכול שכל מידע שמתגלה מלמד על כמה וכמה אירועים שעדיין לא נחשפו. תשאלו כל איש צבא ומודיעין.

המשמעות הברורה שעולה מכל הנתונים הללו, ונתונים רבים אחרים שכדי לקצר את הרשימה לא הבאנו אותם כאן, היא ברורה: טווח הקסאמים הרגילים הוא 7 ק"מ, טווח הקסאם המשופר מגיע עד 12 ק"מ ואילו הגראד מגיע (בינתיים) ל-20 ק"מ וחצי, ובעוד אתם בודקים אם אשקלון כולה נכנסה לטווח, אם גם נתיבות בפנים ומה עם אשדוד וקריית גת, מומלץ להיזכר שהאיום הזה קיים גם במרכז. גם מיהודה ושומרון. המרחק בין תל אביב לקלקיליה הוא פחות מעשרה ק"מ. המרחק בין נתניה לטול כרם הוא ארבע ק"מ בלבד, ועל הצמידות של בית לחם, רמאללה ואל-בירה לירושלים אין צורך להאריך בדיבור.

כאן מגיע בדרך כלל שלב השאלה האוטומאטית, שאלה שמלווה בדרך כלל בחיוך מנצח: אם אתה בא להפחיד אותנו, יש לך הסבר לזה שעד היום לא נפלה רקטה בתל אביב או בנתניה? התשובה לכך ברורה, והיא מופיעה כמעט בכל אחד מפרטי רשימת האירועים שהבאנו כאן. התשובה היא: נוכחות צה"ל בשטח. הרי כל אותם אירועי קסאמים ביו"ש, ועוד רבים שלא מופיעים כאן נחשפו בגלל ש"צה"ל לכד", "כוח צה"ל חשף", "חקירת מערכת הביטחון העלתה", "חיילי צה"ל איתרו" ועוד ועוד.

אשר על כן, ידידי בתל אביב ובנותיה, מומלץ לכם לקחת בחשבון את הנתונים הללו. תל אביב כבר כעת נמצאת בטווח הקסאמים. לפי שעה היא לא מרגישה את זה כי השליטה ביו"ש ישראלית.

לפני תקופה לא ארוכה קיימתי שיחה עם קצין בכיר בפיקוד המרכז. שוחחנו על נתוני טרור מדאיגים ביהודה ושומרון. הוא מצידו ניסה להסביר לי שמיותר לחלוטין להכניס את הציבור לפאניקה, כיוון שצה"ל עושה עבודה מדי יום ומדי לילה ומגיע לתוצאות נפלאות במאבק בטרור. "מדי לילה אנחנו תופסים מחבלים מבוקשים, מרחיבים את מעגל המודיעין שלנו ומסכלים עוד ועוד פיגועים. מיותר להכניס את הציבור לבהלה", הוא אמר.

אמרתי לו שאני מבין בהחלט את הצורך שלו בהרגעת הציבור. עם זאת, טענתי שאמנם גם אני מכיר את הפעילות הצבאית בשטח, אבל דווקא הפעילות הזו צריכה להטריד את הציבור לנוכח כוונות הממשלה להעביר לפחות 92 אחוזים מיו"ש לידי הפלשתינים. "הרי כל עבודת הסיכול הברוכה והחשובה של צה"ל בכפרים הפלשתיניים מתבצעת אך ורק בזכות נוכחותו של צה"ל באותם כפרים. אבל מה יהיה כשהממשלה תצא מהשטח בהוראת הממשלה? אל תאמר לי שזה כבר לא באחריותך כי זה פוליטיקה. זו לא פוליטיקה. זה ביטחון התושבים. צה"ל חייב לקום ולהתריע. להציג את הנתונים בפני הציבור, ולומר שאם הוא לא יהיה בשטח הקסאמים מזמן היו נורים לעבר ערי מרכז הארץ, וזה יהיה המצב אם תקבלו את ההוראה הלכאורה-מדינית לסגת. מדובר בחובה ביטחונית גם אם ינסו לסתום לכם את הפה בטענות שמדובר בסוגיה פוליטית", אמרתי לו.

מכיוון שלא קיבלתי תשובה מאותו קצין בכיר (אם לומר את האמת, לא ממש ציפיתי לקבל תשובה כזו). אני מציג בפניכם כאן חלק מהנתונים. נדמה לי שהם חשובים מכדי להתעלם מהם, בעיקר עבור תושבי המרכז הדוחקים בממשלה לעוד ועוד נסיגות. אתם, רבותי, כבר מזמן בטווח הרקטות. ראו הוזהרתם.