ממשיך רדב"ז שם: "כיון שראה הקב"ה שעדיין הוא מקנא, אמר אין זה ראוי לעמוד בעולם, אמר לו: 'ואת אלישע תמשח לנביא תחתיך'. לקחת נפשו של אליהו, זהו אי אפשר שכבר נתתי לו את בריתי שלום. להניח אותו בעולם, גם כן אי אפשר, שלעולם יהיה מקנא ולא ילמד סנגיריא על ישראל. הלכך יסתלק לעליונים".
מהדברים הנ"ל של גדול עולם הרדב"ז למדנו כי אמנם פנחס היה חסיד עליון, אבל אינו מתאים להיות מנהיג ישראל. שורש לגישה זו מצאנו אצל ר' יצחק עראמה, מחבר "עקידת יצחק"
"ואם תשאל למה באמת אליהו לא התפלל על הדור? אלא זה בגלל שראה בהם שלוש עבירות החמורות, ע"ז גלוי עריות ושפיכת דמים, וחשב שלא תועיל תפילה. אבל מכל מקום היה לו לעשות מה שעליו, שכבר היו שם צדיקים הרבה, "שבעת אלפים ברכיים אשר לא כרעו לבעל" (מלכים א' י"ט, י"ח). ואפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים" (ברכות י.). (עכ"ל רדב"ז בתשובה ההיא).
מהדברים הנ"ל של גדול עולם הרדב"ז למדנו כי אמנם פנחס היה חסיד עליון, אבל אינו מתאים להיות מנהיג ישראל. שורש לגישה זו מצאנו אצל ר' יצחק עראמה, מחבר "עקידת יצחק" (דור אחד לפני רדב"ז) הכותב בפרשתנו (עמ' קי"ח) "אמנם בא לו הלימוד באומרו "לא ברוח ה', ולא ברעש ה' ולא באש ה'. כלומר שה' אינו מסכים בכל מה שיעלה על הרוח לעשות, ולא במה שיעשה ברעש ובחרדת המהירות, גם לא באש רתיחת הכעס והקפדנות. אמנם אחרי כל זה בא 'קול דממה דקה' לומר כי אשר יבחר ה' הוא המעשה אשר יעשה בנחת וביישוב הדעת". וכן רמז לזה המלבי"ם (מלכים א' י"ט, י"א).
אנו כעת בעיצומה של מלחמה רוחנית עם המתנגדים לשלטון התורה בארצנו. יש לנו משימה קשה מאוד להנהיג סדרי קיום תורה ומצוות, מול הכוחות השוללים האמונה בה' והעושים ככל אשר ביכולתם לעקור את היהדות מארצנואנו כעת בעיצומה של מלחמה רוחנית עם המתנגדים לשלטון התורה בארצנו. יש לנו משימה קשה מאוד להנהיג סדרי קיום תורה ומצוות, מול הכוחות השוללים האמונה בה' והעושים ככל אשר ביכולתם לעקור את היהדות מארצנו. ידענו בביטחון גמור שנצליח להביא את עם ישראל חזרה לחיק התורה, כי ה' הוא העומד לצידנו והוא הפוקד על כל מאמצינו, אבל להצליח בשכנוע עמנו צריכים אנו לדבר בנחת ובשלווה ולא בלהט של קרב.
כך ענה מרן הרב קוק למי שתבע ממנו להילחם בתקיפות יתרה נגד פורעי התורה: "וב"ה אני עושה קולות ורעשים על הטומאה במקום הנצרך. אלא שאני מדבר את דברי בסדר ובנחת, כאשר נצטוינו מעצת הלך החכם . ואין ספק אם הדר"ג ועוד גדולי הדור היו מחזקים את ידי, נלוים עמדי ונוהגים מנהגי כמה דאפשר לפי מדתם, היה שם שמים מתקדש, ורב שלום וברכה היה נשפע על ישראל ועל ארץ ישראל, ורבים רבים מאד היו שבים בתשובה שלימה" (אגרות הראי"ה, חלק ב' עמ' קפ"ט).
ודאי כי פנחס היה צדיק עליון. רואים זאת מהכבוד הגדול שכיבדו הקב"ה על קנאותו, אבל אין זאת ההנהגה הראויה למנהיגי ישראל. "דברי חכמים בנחת נשמעים". כשהם בנחת ושלווה, הם "נשמעים" לאוזן והאנשים יצייתו לדברי החכם.