האמנם היה זה מקרה יוצא-דופן?

סיפור אמיתי הממחיש את הבעיה לשדך אנשים מבוגרים

הסופר הרב יוסף אליהו , י"ח בשבט תשס"ט

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

מדי פעם מתפרסם מכתב של רווק/ה, הקובלים על שהחברה אינה עושה די לעזור להם להתחתן. למרות שלעוסקים בתחום יש בהחלט מה לענות - הם נמנעים מלהִתפלמס עִם אנשים כאובים. המקרה האמיתי המובא להלן, הוא מקרה קלאסי של ניסיון לשידוך בגיל מבוגר, והוא מובא כדי לזרז הורים לפעול נמרצות למען שידוך ילדיהם בגיל צעיר.
***

הסברתי שאיננו עובדים עם בני 35-40, מִסיבה של חוסר הצלחה כמעט מוחלט. מושקעות שעות רבות של עבודה - ללא תוצאות; ומאחר והעוסקים במלאכה הם מועטים מאוד, הוחלט לאחר מחשבה רבה והתייעצות, להשקיע את הזמן המועט בִּצעירים יותר
יום אחד התקשרה אשה והציגה עצמה: חגית, בת 35, מחפשת בן-זוג. הסברתי שאיננו עובדים עם בני 35-40, מִסיבה של חוסר הצלחה כמעט מוחלט. מושקעות שעות רבות של עבודה - ללא תוצאות; ומאחר והעוסקים במלאכה הם מועטים מאוד, הוחלט לאחר מחשבה רבה והתייעצות, להשקיע את הזמן המועט בִּצעירים יותר, המתחתנים בקלות יחסית. מדובר בשיקול לאומי: אם לא נסייע כיום לבני ה25-30-, הם יגיעו בעוד 7 שנים לַמצב הקשה בו עומדים הבוגרים, ויצטרפו אל אותם שאיש כבר אינו יכול לעזור להם.

הבחורה תיארה את מצבה הקשה - אך "זרמה" עם בקשתי שלא להפציר, כי גם כך קשה לנו לסרב לְעניין שאנו רואים בו "פיקוח נפש". להבדיל, מצבנו הוא כאיש מד"א המגיע לִמקום תאונה קשה, וחייב להכריע במי לטפל קודם: בפצוע אנוש שהסיכוי להצילו הוא 10%, או בשני פצועים בינוני ומעלה שהסיכוי להצילם הוא 50%? מה שלא יחליט (ויש הלכות פסוקות בִּשאלות אלה) – הוא ישוב הביתה עם עצב רב, על שלא היו אִתו באמבולנס עוד 2 חובשים.

למחרת, מתקשר רב שלא הכרתי. אמא של חגית פנתה אליו, כדי שהוא ילחץ עלינו. הרב הסביר שמדובר בבחורה יתומה מאב; עם מידות מצויינות; עוזרת לכל אדם בקהילה וכו'. הפניתי אותו לְשדכן מוצלח ונאמן, שמטפל בְּבוגרים תמורת תשלום מוגדל. עם זאת אמרתי לרב במפורש, שיאמר לאמא ולבת שלא תְפתחנה שום ציפיות! סטטיסטיקה היא מדע מדוייק: בְּגילאים אלה אין הצעות מפתות.

השדכן פגש את חגית, וגילה שהיא באמת בחורה מִשכמה ומעלה: בעלת נפש לא מסובכת, "זורמת", טובת-לב, ומוכנה באמת להתפשר. אמנם היתה לה בעיה חיצונית מסוימת – אבל התקווה הגדולה היתה ביכולת של חגית להכיל כמעט כל אדם.

השדכן הכיר לה גרוש מבוסס בן 44 עם ילדים - אך למרות שההוא מצהיר שהוא "מת להתחתן", בעיית המראה החיצוני הפריעה לו כל-כך, שהוא "חתך" את הפגישה כעבור חצי שעה. לַשדכן נותר "לנקות את השטח": גם להתנצל בפני הגרוש על ההצעה ש"העז" להציע, וגם לפייס את חגית על הזלזול שהלה נהג כלפיה...


אסי טען שקשה לו לעזוב את עיר הולדתו ואת החֶברה שהורגל אליה, ושהאשה הולכת אחר בעלה. השדכן דיבר אִתו באריכות, והסביר לו שהכל נכון - אבל ממה הם יחיו כשאין לו עבודה?
כעבור חודש יצר השדכן קשר עם הרב יואב מלכא מ"מכון מאיר", שעושה גדולות ונצורות בַּנושא (ובהתנדבות!). הרב מלכא הציע עבור חגית את אסי, גרוש (בלי) שלמד בעבר בַּמכון. לדבריו, אסי פונה אליו שוב ושוב וממש מתחנן להתחתן, ולכן העניין החיצוני יהיה שולי בעיניו. ואכן כך היה: השנים נפגשו, ולאחר 5-6 פגישות מצוינות התחילו כל הנוגעים בדבר להאמין שלמרות כל הסטטיסטיקות - הלא-יֵאמן קורה: אסי וחגית בדרך לחופה!

ואז צצה בעיה: לאסי אין עבודה קבועה; הוא עוזר מדי פעם לקשישים, ומרוויח כ1300- ש"ח בחודש. ואילו לחגית יש קביעות בעבודה שהיא אוהבת, ומשתכרת בה 5500 ש"ח. אסי טען שקשה לו לעזוב את עיר הולדתו ואת החֶברה שהורגל אליה, ושהאשה הולכת אחר בעלה. השדכן דיבר אִתו באריכות, והסביר לו שהכל נכון - אבל ממה הם יחיו כשאין לו עבודה? היה נראה שאסי הבין את העניין. אלא שכעבור פגישה מתקשרת חגית לשדכן, ואומרת שאסי שוב העלה את שאלת מקום המגורים. הוא מציע שהיא תעבור לעירו, ותיסע בכל בוקר לעבודה קרוב ל-100 ק"מ.

השדכן החליט לחזור אלי, עם "דברי חיזוק": "הרב, מדובר במצווה עצומה של הכנסת יתומה לחופה! בימים האחרונים אני ממש מתרגש... הנקודה של המגורים נראית לי בעיה קטנה שניתן להתגבר עליה, ואני רק מבקש שתעזור לי לפתור אותה במהירות, כדי שהיא לא תעכיר את היחסים ביניהם". סיכמנו שינחה בינתיים את בני הזוג, שבעיית המגורים לא תועלה שוב בַּפגישות ביניהם, אלא תוכרע בהתייעצות שנערוך ב"מכון מאיר" בהשתתפות הרבנים יואב מלכא ודב ביגון, ראש המכון. אסי למד אצלם בעבר, וודאי יש להם השפעה עליו.

חשתי שהשדכן צודק: יש לפתור מהר את "בעיית המגורים", כי בגיל מבוגר הם עייפים ומתייאשים מהר. עזבתי הכל, ונסעתי מיד ל"מכון מאיר". עמדתי ליד דלתו של הרב ביגון, והפצרתי באנשים שקבעו פגישה עִמו, שיניחו לי להיכנס למס' דקות.

הרב ביגון חייך, כהרגלו, ואמר בְּאיטיות סמכותית:

"
הוא בחור ירא-שמים ומאוד טוב-לב. אבל זה יותר מסובך ממה שאתם חושבים... הוא חי בַּ"שבלונה" שלו כבר 40 שנה, ולא יֵצא ממנה כל-כך מהר
הוא בחור ירא-שמים ומאוד טוב-לב. אבל זה יותר מסובך ממה שאתם חושבים... הוא חי בַּ"שבלונה" שלו כבר 40 שנה, ולא יֵצא ממנה כל-כך מהר...". באותו רגע חשבתי שהוא מגזים קצת. דיברתי בלהט על כך שאסי חייב לשמוע מכל הצדדים, שזה הזיווג שלו! שבחורה עם נפש כה צעירה ומפרגנת, הוא לא ימצא. הרב ביגון הבטיח לדבר עם אסי, ומשם פניתי לרב יואב מלכא; ביטלתי אותו מ'חברותא', והִפצרתי שיוציא לפועל במהירות את הפגישה.

בינתיים מצא השדכן בספר הטלפונים את ביתו של אסי, ודיבר עם אביו. כששמע האב שבנו 'בדרך' לחתונה, הוא התייפח מאושר... השדכן ביקש ממנו 'לשדר' לאסי, שההורים ישמחו מאוד אם הוא יעזוב אותם (למרות גילם המבוגר) ויבנה את חייו בעיר בה חיה חגית. הוא קיבל מהאב טלפון של אחותו הגדולה של אסי, התקשר, וביקש גם ממנה להסביר לאסי שזוהי הזדמנות חייו. האחות ענתה שהיא ודאי תעשה זאת, אך רק בעוד שבוע, כי השבוע היא מאוד עסוקה בעבודה (!)...

שוחחתי למחרת עם הרב מלכא, שאמר: "דיברתי שעה עם אסי, והסברתי לו לאט, שההיגיון מחייב שהם יגורו ליד העבודה של חגית". התקשרתי לאסי, וכדי להקל עליו יותר 'באתי לקראתו': אמרתי שנסכם בכתב, שבמהלך השנתיים שאחרי הנישואין חגית תחפש עבודה דומה בעיר מגוריו, במטרה לחזור לעירו; כך שמדובר כעת במעבר זמני שלו, והוא יחזור לגור ליד הוריו. אסי שמח על ההצעה.

לקראת סוף השיחה הוא רק שאל, מדוע חגית לא יכולה לעשות הסבה מקצועית, ולעבור כבר עכשיו לעירו? (...). הסברתי לו שבְּנישואין בגיל מבוגר כשלו, תמיד תתעורר בעיה של קירוב הצדדים זה לזה. כל אחד נטוע כבר במקומו, בעבודתו, ולא קל לעשות שינוי. 'למזלנו' אתה לא עובד, כך שאין התנגשות בין שתי העבודות. אך אַל נא תשכח - אמרתי - שרוב-רובן של הנשים אינו מוכן בכלל להתחתן עם אדם שאין לו עבודה קבועה. אחרי שעה נוספת של שיחה, הסכים אסי שכרגע יש לדלג על מכשול המגורים, וקודם כל להתחתן ויהי-מה! אחר כך "נשבור את הראש" יחד ונמצא פִּתרון. כשתהיה בעלה - הסברתי - תהיה לה יותר נכונות לבוא לקראתך; בעוד שכרגע, כשאינך מחליט להתחתן, אין לה עבור מה להקריב.

"אם כך", אמר אסי בהחלטיות, "אין צורך בפגישה ב"מכון מאיר"; אני אפגש אִתה מחר ונסגור את העניין בינינו". מכיוון שבלאו הכי היה מסובך להביא לַפגישה את כל הגורמים העסוקים מאוד - הסכמתי.


אמרתי שאני מוכנה. הוא נראה מאושר, ואז אמר: "ואחרי זה, אני חושב שאַת צריכה להוריד את שעות העבודה לחצי מִשרה. אשה צריכה לטפל בעיקר בבית, לדאוג לבעלה...שאלתי: ואיך נסתדר כלכלית? - הוא ענה: "ה' יעזור"
דיווחתי לשדכן, וחשבנו יחד. התחושה היתה שקָּרֵב רגע ההכרעה: חתונה, או פרידה. לאור העבר, היה קשה לסמוך במאה אחוז שאסי השלים סופית שעליו לעבור דירה...

צלצלתי ליתר ביטחון לחגית, וביקשתי שאם אסי יעלה שוב את נושא המגורים - שתאמר שהיא מוכנה לעבור לעירו! כך נדע אם אכן זוהי הבעיה, או שמא...

למחרת, ב11:00- בלילה, טלפון. חגית על הקו, פגועה עד עמקי נפשה:
"הרב, אתה לא תאמין! הוא שוב שאל אם אני יכולה לעבור אליו כעת, ועשיתי כמו שאמרתם לי: אמרתי שאני מוכנה. הוא נראה מאושר, ואז אמר: "ואחרי זה, אני חושב שאַת צריכה להוריד את שעות העבודה לחצי מִשרה. אשה צריכה לטפל בעיקר בבית, לדאוג לבעלה...". הייתי המומה... שאלתי: ואיך נסתדר כלכלית? - הוא ענה: "ה' יעזור".
***
כך, פחות או יותר, נגוז החלום, והותיר אחריו הרבה מפח-נפש.

השדכן-המלווה שפעל בכל המרץ במשך 3 שבועות - 'נכנס' לדיכאון: "עד סוף השנה, אַל תשלח לי אף-אחד מעל גיל 30".

מתברר שאחרי הכל – סטטיסטיקה היא מדע די מדוייק.