איש אשר רוח אלקים בו

סיפור לציון 14 שנה לפטירת ר' שלמה-זלמן אוירבך

הסופר הרב יוסף אליהו , א' בניסן תשס"ט

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

ביום שני, כ' אדר, חל יום פטירתו של הרב שלמה-זלמן אוירבך זצ"ל. כמי שמלקט סיפורים אודותיו מזה 13, אומַר באחריות מלאה שלמרות 15 הספרים שנכתבו אודותיו, עדיין – איש לא עמד על סודו. ויתכן מאוד שגם לא יעמוד.

יש סיפורים, שלמולם הנך מודה שרק חכמת האלקים שהיתה באיש – שנבעה א) מלימוד תורה בלתי נלאה, וב) רצון אמיתי לקיים כל מה שלמד – היא שהִדריכה אותו לפעול כפי שפעל. כך למשל בסיפור הבא, שאת חציו הראשון שמעתי מהרב דוד פוקס (בעבר ר"מ ב"נתיב מאיר", ומִזה שנים בכולל מר"ץ), ואת חציו השני - מִמסובב-הסיבות:

"מלבד השאלות הרבות ששאלתי אותו בהלכה, שאלתי גם בענייני הדרכה חינוכית לתלמידַי בישיבת "נתיב מאיר". לפני עשרות שנים היה לי תלמיד מיוחד ומוכשר, איש אמת, בנו של אדם מפורסם במדינה, שרצה להתגייס לצבא אחרי ה'שמינית' ואח"כ ללמוד באוניברסיטה. אלא שהלה היה צעיר בשנה מבני כיתתו, ולכן לא גוייס. לכן החליט בסוף כיתה י"ב, ללמוד שנה בישיבת "קול תורה"; בַּשנים שלמד אצלי, לקחתי אותו הרבה לשאול ולהתייעץ עם ר' שלמה-זלמן, ומתוך קִרבה זו לרב החליט ללמוד ב"קול תורה" השוכנת בהמשך רחוב הפִּסגה.

הייתי בקשר עם התלמיד במהלך אותה שנה, ויום אחד, לקראת סוף השנה, הוא בא ומגלה לי את לִבו: "נפשי חשקה בתורה... אני רוצה להמשיך ללמוד בישיבה ולא להתגייס... מה לעשות?".

אמרתי לו: "מה אתה שואל אותי?! לֵך לראש הישיבה שלך, ר' שלמה-זלמן".

להפתעתי הרבה, הבחור חזר אלי ואמר שהרב אמר לו שעליו להתגייס, כי כך רוצים הוריו (!). הייתי בטוח שנפלה אי-הבנה... ניגשתי מיד לר' שלמה-זלמן ושאלתי: "ילמדנו רבנו, מה ביאור ההדרכה שנתן לבחור!?".

אמר לי הרב כך: "הבחורצ'יק הזה, הוא כישרון שכמותו לא פגשתי! הוא הטוב ביותר בשיעור א', למרות שבא מישיבה-תיכונית ולא מ'ישיבה קטנה'. יכול אף להיות, שהוא הטוב ביותר בין כל תלמידי "קול תורה", ואם ימשיך ללמוד – יהיה גדול-הדור. אלא שהספקתי להכיר אותו, ואת הקשר הנפשי ההדוק שלו לאִמו. הוא יצליח ללמוד ולהצטיין אצלנו במשך שנה, אולי שנה וחצי - אבל לא יותר מכך! כי בכל פעם שהוא יבוא הביתה, הוא יראה את אמא שלו עצובה... הוא "יישבר" לחלוטין, ויכול להיות שאז יעזוב הכל... כדאי יותר שילך לצבא, יהיה פרופסור שומר מצוות, ואת בניו ישלח לַישיבה. זה מסלול בטוח יותר"...

האמת היא, שדברים גורליים כאלה אני שומר בדרך כלל בלִבי... לא פשוט לספר סיפור כזה לרבים, כי עצה כזו מצריכה לימוד גדול; צריך הרבה חכמת התורה, כדי ליטול אחריות ולפסוק כך. אבל זוהי דוגמה נוספת, לחכמתו העמוקה של ר' שלמה-זלמן".
*
בַּיציאה מביתו של הרב פוקס – חשתי שהסיפור אינו מרפה ממני... מי אכן יעיד, שר' שלמה-זלמן צדק בהשערתו? ואולי טובה היתה ציפור אחת ביד, מִשתַּים על עץ-התקווֹת? האמנם אפשר לפרסם סיפור כזה...? רָאה אדון-הבירה את תְּהייתי, וסובב את הסיבות:

מספר שנים אחר כך, בבוקרו של יום שישי, סיימתי שיחה על אישיותו של הרב אוירבך, בפני בני שיעור א' בישיבת "כרם ביבנה".

בצאתי לשוב ירושלימה - והנה בעקבותי בחור צנום, חייכן:

"שלום! סיימתי לקרוא את "התורה המשמחת", ומאוד נהניתי. רציתי להוסיף סיפור על אבי ז"ל - אפשר? אבי למד בישיבת "נתיב מאיר", אצל הרב דוד פוקס. הוא סיים כיתה י"ב בגיל צעיר, ולכן הלך ללמוד בשנה שעד הגיוס בישיבת "קול תורה"... אגב, הוא היה בנו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ; כן, הידוע...".

ראשי הזדקף בבת-אחת! מביט היטב-היטב בבחור, שכיפה שחורה לראשו. הקשבתי לכל מִלה של עלם-החמודות שלפני:

----

...בקיצור: אחרי מה שהרב אוירבך אמר לאבי, הוא אכן הלך לצבא ולאוניברסיטה; בַּכישרון המיוחד שלו, הוא נהיה פרופסור בגיל צעיר מאוד – אך לצערנו, הוא נפטר לפני מספר שנים ממחלה קשה.

אני הבן הגדול שלו, וכיום אני פה, בישיבה. לומד ומרוצה מאוד...

לא, כרגע אני לא חושב להתגייס ל'הסדר' בשנה הבאה, אלא להמשיך ללמוד תורה גם בשיעור ב'...".

"תלמיד-חכם שמת – אין אנו מוצאים תמורתו" (בר"ר צא, יא).

-----------------------------------------------------------------------------------
צפו בשיעורו השבועי של הסופר הרב יוסף אליהו
שידוכים וזיווגים, רעיונות, סיפורי-חיים, והמתחדש בתחום ההכרויות בארץ
בכל יום שני ב 9:00 בערב ב"
ערוץ מאיר" של "מכון מאיר"